מדורים נוספים
	התקשרות 577 - כל המדורים ברצף
	בשבת חזון רואים את בית-המקדש בראייה מוחשית
	משיח חסר-סבלנות לגאול את ישראל
	"כמצווה עלי מפי כ"ק שליט"א"
	הלכות ומנהגי חב"ד

"תודתי העמוקה על שכ"ק שליט"א הואיל בטובו לשלוח לי את המאמרים הנדפסים מפורים האחרון של כ"ק רבנו הקדוש נבג"מ זי"ע, עלי אדמות", כותב הרב לנדא ז"ל אל הרבי * "מצורף בזה קונטרס שהוצא-לאור זה-עתה, ומהנכון ביותר וביותר שימלא וישלים הרשימת-דברים שבסופו, שהרי היה באותו מעמד, וזכות הרבים תלוי בו", כותב הרבי אל הרב לנדא ז"ל * רשימה שלישית

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

מאז פורים תש"ל, כשהרבי החל במאבקו הידוע לתיקון "חוק השבות", בשאלת "מיהו יהודי", החל גם מאבק על דמותה של הרבנות הראשית בארץ. באותן שנים אנו מוצאים (בין השאר, בדיווחיו השוטפים של הרב אפרים וולף ז"ל) את הרב יעקב לנדא ז"ל נוטל חלק פעיל, על-ידי הפעלת השפעתו וקיום פגישות עם גדולי התורה ועולם הרבנות.

לימים היה הרב לנדא הנואם המרכזי בכינוס הגדול לתיקון חוק "מיהו יהודי", שנערך בחורף תשמ"ג, כשהוא מביא את דבר הרבי כי העניין הוא בבחינת "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".

בא לשידורים מההתוועדויות

באגרות-קודש (כרך יד, עמ' רנג-רנה) יש מכתב ארוך ששיגר הרבי לרב לנדא "במענה על מכתבו מנר חמישי דחנוכה, בו כותב על דבר השיחה וההצעה ביחד עמה" בנושאי הדת והרבנות בארץ-הקודש.

כותב השורות זוכר משנות ילדותו את הרב לנדא מגיע לבית-הכנסת חב"ד ברח' הרב קוק, להאזין לשידורים החיים מהתוועדויותיו של הרבי. בל"ג בעומר תשמ"ג התקיימו בבית-מדרשו שברח' יחזקאל כינוס ותהלוכת ל"ג בעומר, כאשר הוא בעצמו נושא דברים לפני המשתתפים.

כשהכריז הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם אימץ הרב לנדא תקנה זו ולמד רמב"ם מדי יום ביומו.

היה חבר בית-דין רבני חב"ד ועל-פי הוראת הרבי התקיימו (לפחות כמה) ישיבות של בית הדין, בביתו בבני-ברק.

שלושה בחורים מקנדה

בקיץ תשט"ז כותב הרבי לרב לנדא:

בשבוע העבר ביקרוני שלושה בחורים מקנדה - בעברם דרך פה בנסיעתם לביקור באה"ק ת"ו, והרשיתי לעצמי לתת להם כתובת כבוד תורתו ובהערה, שעל-ידו יוכלו לבוא בקשר עם אלו שמהם ידוע המצב בהנוגע להחינוך ולהנוער, באותם הפרטים שאחרים ירצו להעלים מהם. ואף שראיתים רק פעם אחת, אבל משפחתם ממשפחות אנ"ש, ובאמריקה - הרי גם אברכים בסוג יראי-שמים הם. ולו ידעו יותר עניינים וגם יותר מערך העניינים - היו יראי-שמים עוד יותר.

קשר אישי וקירובים לבניו

באגרותיו של הרבי לרב לנדא (בעיקר בשנים הראשונות) מופיע ביטוי כמו זה דלהלן (אגרות-קודש, כרך ב, עמ' קכח): אפ[רוש] ש[לום] כ[ל] ב[ני] ב[יתו] שי' אף כי בלתי מכירם" וראה גם שם עמ' רפב.

לימים ביקרו אצל הרבי בניו של הרב לנדא, בנו הגדול הגה"ח רבי משה יהודה לייב לנדא (בחודש תשרי תשכ"ג) ובנו הגה"ח רבי חיים-אליהו לנדא (בחודש תשרי תשכ"א) וזכו לקירובים גדולים.

גם חתנו, הרב קרול, ששימש רבו של המושב חמד, זכה לבקר אצל הרבי פעמים רבות ולהעביר שליחויות שונות מהרבי לחותנו הרב לנדא.

"מכמה וכמה טעמים יש להשתדל שגם בנו הצעיר של הרה"ג וכו' וכו' הר"י שי' לנדא ימשיך במשרתו כבעבר במסגרת תו"ת [=תומכי-תמימים] וכיו"ב" - כתב הרבי להרב אפרים וולף בבין-המצרים תשכ"ז ('תשורה' הלפרין, י"ד בתמוז תשס"ב, עמ' 68).

בז' אייר תשכ"ז (שמועות וסיפורים עמ' 323) כותב הרב לנדא לרבי: "אינני זוכר אם שלחתי על-ידי בני שי' בהיותו אצל כ"ק עניין קצירת השמורה, ומספק אכתוב בזה".

שיגור כתבי אדמו"ר מוהרש"ב הנדפסים

חלק מרכזי מאוד בקשר ובחילופי המכתבים בין הרבי לבין הרב לנדא עסק בכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע. בט"ז טבת תש"ח (אגרות-קודש, כרך ב, עמ' רפב) כותב לו הרבי:

מוסגר-פה קונטרס לי"ט כסלו שנה זו [=דיבור-המתחיל ויחלום תש"ח] כמדומה שזהו [=מיוסד על] ממאמרי אדנ"ע שלא נתפרסמו עד-עתה [=להבין ההפרש תרנ"ה]. - הערות בשולי הגליון הן שלי.

ובכ"ו במרחשוון תש"ט (אגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):

רשום בזכרוני שאני הצדיק בכתיבת מכתבים שבינינו, כי לא ענה על מכתבי האחרון שכתבתי אליו וגם לא אישר קבלת מאמר אדמו"ר נ"ע "ויחלום והנה סולם" (נדפס בקונטרס נב) ששלחתי אז אליו.

ועל של עתה באתי להסגיר-פה קונטרס החלצו רנ"ט שזה עתה הוצא-לאור ובטח יאשר את קבלתו.

"לוטה פה מאמר מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע  אשר בטח יעניין אותו" - כתב הרבי בי"ד במרחשוון תשי"ב.

ובב' בניסן תשד"מ ('היכל מנחם', כרך ג, עמ' פג-פד) כותב לו הרבי:

היום הביאו מבית הכריכה "ספר המאמרים - ליקוט" ממאמרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב (נ"ע) - שלא נדפסו עד עתה, ומצורפים בזה.

בספר המאמרים אעת"ר (ע' נו) - נדפס מגוף כתי"ק, ובספר המאמרים-ליקוט ממאמרי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ע' סט, עח - לאחר יציאת מצרים: כנראה הכוונה יציאה משעבוד מצרים - עליו נאמר והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, בר"ה שלפני אמירת החודש הזה (ר"ה יא,ב).

וכך למעשה היה במשך כל השנים - ראה לקט של מכתבי הרבי אליו בספר 'מקדש מלך', כרך א, עמ' 276-272.

"הרי היה באותו מעמד"

בשלהי חודש אדר שני תש"ל (אגרות-קודש, כרך כו, עמ' שע) ראה אור קונטרס ובו שלושה מאמרים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ("זכור גו' עמלק", "והיה כאשר ירים משה", "ראשית גויים עמלק") משנת תר"פ (פר"ת). בהוספה לקונטרס נדפס שם: א) קטע ממכתב (שכתב אחד החסידים שנכח באותו מעמד), המתאר את ההתרחשויות בהתוועדות פורים תר"פ, ב) רשימה קצרה (מאחד השומעים) משיחות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בהתוועדות האמורה.

בי"א ניסן תש"ל שיגר הרבי מכתב אל הרב לנדא וכתב לו בשוליו:

מצורף בזה קונטרס שהוצא-לאור זה-עתה, ומהנכון ביותר וביותר שימלא וישלים הרשימת-דברים שבסופו, שהרי היה באותו מעמד, וזכות הרבים תלוי בו.

הרב לנדא אכן נענה ושיגר פרטים מזיכרונו במכתב מב' דראש-חודש אייר תשל"ז ('שמועות וסיפורים', כרך א, עמ' 346-343).

"אביע את תודתי העמוקה"

בחודש כסלו תשכ"ז - במלאות יובל שנים למאמר שאמר הרבי הרש"ב בי"ט בכסלו שנת תרע"ז (עזרת) - הורה הרבי לפרסם את המאמר (בערב חנוכה של אותה שנה). הרבי משגר את המאמר במיוחד אל הרב לנדא (אגרות-קודש, כרך כד, עמ' 203) וכותב לו:

על יסוד הוראת חז"ל, מילתא אלבישייהו יקירא,  מצורף בזה מאמר דא"ח מכ"ק אדמו"ר נשמתו-עדן שהוצא-לאור ימים אלו.

בי"ז בטבת תשל"ב כתב הרב לנדא אל הרבי כי במהדורת 'המשך' תרס"ו "הנדפס, ישנן טעויות כאלה המפריעות ללימוד לדוגמה:...." ('שמועות וסיפורים' עמ' 354). היה זה בהמשך למכתבו-בקשתו של הרבי משנת תשל"ב - שהתפרסם ב'התקשרות' גליון מז (ח"י  בסיוון תשנ"ה) עמ' 13.

ובי"ז בכסלו תשל"ז כותב הרב לנדא לרבי:

"כ"ק שליט"א

היום קיבלתי בשמחה את המהדורא המתוקנת מהמשך תרס"ו ואני מביע את תודתי העמוקה לכ"ק אדמו"ר שליט"א על הואילו למסור שישלחו לי מהדורא זו" ('שמועות וסיפורים' עמ' 357).

"הלוואי ואזכה עוד בחיי"

כך פתח הרב לנדא את מכתבו לרבי מב' דראש-חודש אייר תש"ל (כששהה בנאות-דשא "מלון הבורסה על-יד קריית צאנז"):

"תודתי העמוקה על שכ"ק שליט"א הואיל בטובו לשלוח לי את המאמרים הנדפסים מפורים האחרון של כ"ק רבנו הקדוש נבג"מ זי"ע, עלי אדמות. כל מאמר מכ"ק רבנו שרואה אור בדפוס גורם לי שמחה עמוקה והלוואי ואזכה עוד בחיי לראות את ההמשך בשעה שהקדימו - בעת"ר - יוצא לאור בדפוס, כי לי היה הדיבור מפי קודשו זיע"א, שמאוד היה רוצה שהמאמר [=המשך] בשעה שהקדימו יועתק לרבים (אז כמובן היתה הכוונה להקטוגראף)".

ואכן, זכה הרב לנדא בחייו לראות את המשך המאמרים מודפס. בשנת תשל"ז הדפיס הרבי את 'המשך' תער"ב הנ"ל ("בשעה שהקדימו"). היה זה במהלך התוועדות בכ' בכסלו שבמהלכה ביקש הרבי מכולם להשתתף בהדפסה.

כסף מינלן?

שנים רבות קודם לכן, בשנת תש"ו ('אגרות קודש' כרך ב' עמ' קמז), כותב הרבי לרב לנדא:

בנוגע להמשך בשעה שהקדימו תרע"ב, דיברתי איזה פעמים עם אנ"ש פה, אבל מה תועלת בהדיבור וההדפסה כרוכה בהוצאה של עשרת אלפים דולר לערך, ומי יתן את הכסף? כי מובן שאין לקוות להרבה קופצים על הספר.

זה היה במענה למה שכתב הר"י לנדא: ששמעתי אני מפי קודש-הקדשים רבנו נבג"מ זי"ע, שאמר בפירוש: איך וואלט זייער וועלן אז דער בשעה שהקדימו ע"ב זאל ארויס, אז עס וואלט זיך געפינען ווער עס זאל עס קופירון (או אולי: שרייבן צום קאפירן) [=עז חפצי שה'בשעה שהקדימו' ע"ב ייצא-לאור כשיימצא מי שישכפלו (או אולי: יעתיקו לצורך שכפולו)]. ואמר את זה בצער, והיום כשמדפיסים הכל, הלא חובה לקיים רצון קודשו.

"כמצווה עלי מפי כ"ק שליט"א"

בכ"ה במנחם-אב תשכ"ח ('שמועות וסיפורים', עמ' 335) מתנצל הרב לנדא "אם אמנם חלה הפסקה ארוכה בכתיבתי... אתאמץ בזה לתת את ההמשך ממכתבי האחרון..."

את מכתבו מחודש אייר תש"ל הוא חותם (שם, עמ' 346): "זהו מה שנשאר בזכרוני והנני רושם כמצווה עלי מפי כ"ק שליט"א".