מדורים נוספים
	התקשרות 570 - כל המדורים ברצף
	המרגלים של משה ושל יהושע - שני אופנים בבירור העולם
	גילוי בחינת "משיח" שבכל אחד
	הוקשה כל התורה לתפילין
	פרשת שלח
	"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
	טעות בקריאת-התורה * נגיעה בתינוק בלילה * אימוץ ילדים * ברכה על הציצית
	סדר התפילה לבנות * אופן העברת הפתיל בטלית-גדול

הרב יוסף-שמחה גינזבורג

סדר התפילה לבנות

במענה לשאלת רבים בעניין פרטי סדר התפילה לתלמידות בית-ספר חב"ד:

א) יש לזכור לומר לפחות את הדברים שנשים חייבות בהן, דהיינו:

1. מודה אני.

2. ברכות השחר והתורה, מ'על נטילת ידיים' עד 'כנגד כולם'.

3. הריני מקבל.

4. פרשת התמיד, מ'וידבר... צו את בני ישראל' עד 'ריח ניחוח לה''.

5. פסוק ראשון של קריאת שמע - מ'שמע' עד 'לעולם ועד'.

6. ברכת 'אמת ויציב', מתחילתה עד סיומה ב'גאל ישראל'.

7. תפילת שמונה-עשרה.

8. עלינו.

ב) ההוספות: (כמו: מה טובו, אדון עולם, יהי"ר שייבנה ביהמ"ק, שש זכירות) שייכות לבנות, ורובן בענייני אמונה, ויש להוסיפן לפי מצב הזמן וההבנה. כך גם בקשר לפסוקי דזמרה (שלם או מקוצר), ברכת 'יוצר אור' וקריאת-שמע שלימה. רק אחרי כל אלה הייתי חושב על 'קטורת' ו'אנא בכח'.

ג) צריך להיות 'רגע של שתיקה' בתחילת יום-הלימודים.

ד) במשך היום יש להקפיד שבנות (עד בת-מצווה) יאמרו את י"ב הפסוקים ומרז"ל.

ה) מחוץ לשעות הלימודים:

חייבות בתפילת מנחה (רק פ' התמיד ושמו"ע. ורצוי גם 'עלינו') ופטורות מתפילת ערבית.

חייבות בקריאת-שמע שעל המיטה, וגם בברכת 'אמת ואמונה' (כדאי שיאמרוה שם אחרי ג' הפרשיות בשם ומלכות).

מקורות*):

מודה אני - כיוון שהוא מקביל ל'אלקי נשמה'.

ברכות השחר - ע"פ שו"ע אדמוה"ז סי' מו ס"ד, ספר-השיחות תנש"א ח"א עמ' 134.

ברכות התורה - שם סו"ס מז.

פסוקי דזמרה, קריאת שמע - שם סי' ע ס"א (ברוך שם - ע"פ סי' סא סי"ד וסי' סו ס"ב).

אמת ויציב - סי' ע שם.

שמונה עשרה - סי' קו ס"ב.

עלינו - רצוי ומקובל, כעניין של אמונה.

-----

*) באג"ק (כרך כב עמ' נה) מופיע מענה להרה"ח ר' צבי שיחי' הרטמן בנושא, שם כתב הרבי שתפילת התלמידות יכולה להיות קצרה קצת מתפילת התלמידים, ומפנה אותו לברר את הנוהג בזה בבתי-הספר החרדים שבארה"ק ת"ו.

אופן העברת הפתיל בטלית-גדול - לכתחילה ובדיעבד

במענה לשאלה, האם בקשירת הציצית בטלית-גדול כמנהגנו העבירו את הפתיל בנקב הקטן הסמוך לשפת הטלית לאחר שעשו רק קשר אחד מתוך שני הקשרים שב"קשר העליון", האם הטלית כשרה בדיעבד, או שצריך לפתוח ולקשור מחדש.

תשובה: לשון אדמוה"ז בסידורו בנידון זה: "לעשות עוד נקב קטן סמוך לשפת הטלית שמצדה לרחבה למעלה מקשר גודל מהזוית שלמטה, ולהעביר שם חוט הכורך שהוא הארוך אחר שעשה הקשר העליון כראוי קודם שיתחיל לכרוך". במהדורה החדשה של שו"ע אדמוה"ז, בפסקי הסידור שבסוף ח"א עמ' תריא הערה צח כתבו "ולא קודם הקשר, גם בדיעבד" וציינו ל"זכרונות הגר"י לנדא ('כפר חב"ד' גיליון 277) בשם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, שיעורי-תורה עמ' רעג, אג"ק חי"ב עמ' ד".

ובשיעורי-תורה שם, סוף הערה פא, כתב: "דאם יכניס חוט הכורך תיכף לנקב הקטן, נמצא שחוט הכורך תלוי בשני הנקבים. שנקב אחד הוא למטה מן השיעור. וצריך ששני הנקבים יהיו בתוך השיעור הנ"ל [='קשר גודל', שכתב שם שהוא מעל 3 ס"מ, ולכתחילה 4 ס"מ]. אבל אם כבר עשה הקשר הראשון כראוי, הרי הציצית כל הד' חוטין כבר קשורין להטלית ותלויין ועומדין כבר בנקב הגדול, שהוא בתוך השיעור, ואח"כ לא איכפת לן מה שמכניס עוד פעם חוט הכורך בנקב הקטן, אחרי שכבר נתלו ונקשרו החוטים כדין" עכ"ל.

ובספר 'ציצית הלכה למעשה' (תשנ"ה) פ"ז הע' 57* מספר: "והגרא"ח נאה ז"ל היה נוהג תמיד לבדוק ולדקדק על זה, ולהעיר לגדולים וטובים שלא שמו לב לכך", וכמדומני ששמענו זאת מפי זקננו המוהל הרה"ח ר' יעקב יוסף רסקין ז"ל.

מובן שאם לא נעשה עדיין הקשר כראוי, היינו שנעשה רק קשר אחד מתוך הקשר הכפול, אין זה קשר, כאמור בשו"ע רבינו סי' יא סעיף כח "וקושרם זה על גבי זה ב' פעמים, כי האחד לא יתקיים ואינו חשוב קשר כלל" - הרי שכל עוד שאין קשר כראוי לפני העברת הפתיל - הציצית פסולה, וצריך לפתוח את הכל ולעשות את הקשר השני לפני הכנסת הפתיל, ורק אז להמשיך ולקשור את הציצית.