חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השלמת 'נשמת' בשבת
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 564 - כל המדורים ברצף
"אמור" - השפעה על הזולת
הקב"ה מזהיר ומאיר את ישראל
רפואת הנפש והגוף
פרשת אמור
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי
השלמת 'נשמת' בשבת
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שאלה: מי ששכח לומר 'נשמת כל חי' בשבת, האם צריך או יכול להשלים זאת, ומתי?

תשובה: למעשה יש לנהוג כך:

אם נזכר לפני תחילת ברכת 'ישתבח', יחזור ל'נשמת' וימשיך כסדר.

אם נזכר אחרי כן, יאמרנה (עד "עבדך משיחך") לאחר סיום 'ישתבח'.

בירור הענין:

אם נזכר אחרי שהתחיל '(ברוך אתה) ה', יוצר אור', יאמרנה (כנ"ל) לאחר סיום שמונה-עשרה.

בשו"ע אדמו"ר הזקן1 כתב: "ונוהגים להרבות בזמירות של שבת, דהיינו שמוסיפים בפסוקי דזמרה... ואומרים 'נשמת' אחר שירת הים... ומכל-מקום, אין כל זה חובה אלא רשות, ואם רצה - אינו אומר כלל, מלבד 'לא-ל אשר שבת', שאף אם שכח לאומרו בתוך התפילה, נכון לאומרו אחר התפילה, הואיל והוא מדבר בשבח השבת...".

ובשער-הכולל2 כתב: "ובדרכי-משה3 כתב: ואם לא אמר נשמת כו' ובמקהלות כו' אין מחזירין אותו, דאינו אלא רשות4. וצ"ל, דהיינו להפוסקים כרב יהודה5 ד'ברכת השיר' היינו 'יהללוך', אבל אדמו"ר6 החליט בסדר הגדה לחתום ב'ישתבח' כהפוסקים כר' יוחנן [ד'ברכת השיר' היינו 'נשמת כל חי']... ואפשר שלכן גם בשו"ע סימן רפ"א שינה מלשון הטור וכתב "ומסיימין ב'ישתבח'"7, היינו ש'נשמת' הוא טופס הברכה (כמו שכתוב בפירוש הרשב"ם לעניין 'יהללוך'). ולפי זה לא ייתכן עוד לומר ד'נשמת' "אינו אלא רשות", כיון שנזכר במשנה בשם 'ברכת השיר' (ומובא גם-כן בזוהר8). ומה שכתוב בשו"ע אדמו"ר ד"אם לא אמר, אין מחזירין אותו" - קאי רק על 'הכל יודוך' שלא נזכר במשנה בשם ברכה9. ונראה גם-כן שזה טעמו של הברכי-יוסף סי' רפא10 בשם מכתם-לדוד11 (הובא בשערי-תשובה12), שאם שכח לומר 'נשמת' ואמר 'ישתבח' כמו בחול, יאמר 'נשמת' אחר 'ישתבח' ולא אחר התפילה, עכ"ל (אף שמפסיק בין 'ישתבח' ל'יוצר'13). ומכל-מקום נראה שלא יסיים שנית ברכת 'ישתבח', עיין שו"ע סימן נ"ב סעיף א'14 וסימן ס"ו סעיף י"ב15", עכ"ד.

אבל בקצות-השולחן16 הביא לשון אדמו"ר הזקן הנ"ל, ובבדי-השולחן שם (לאו אדעתיה דברי שער-הכולל הנ"ל), הביא מחיי-אדם17: "ש'נשמת' הוא חיוב לומר, ואם צריך לדלג - יאמר 'ברוך שאמר' ו'תהלה לדוד' ו'נשמת' ו'ישתבח', וכתב על זה דאסור להתחיל בשבת 'ישתבח' אלא דווקא 'נשמת', וכן כתב המשנה-ברורה בביאור-הלכה בשמו, ומסכים לזה, אבל בשערי-תשובה כתב בשם השמ"ח18 שידלג 'נשמת' ולא מפסוקי דזמרה, רק לעניין המזמורים שמוסיפין בשבת - 'נשמת' עדיף, ואדמו"ר בשו"ע כתב על כל מה שמוסיפין בשבת: "ומכל מקום... מלבד 'לא-ל אשר שבת'" [כפי שנעתק לעיל] - מוכח גם-כן כהשערי-תשובה שפסוקי-דזמרה קודמים ל'נשמת'". הרי שהבין את דברי אדמוה"ז כפשוטם, ובפרט שכבר הוכיחו19שדעת אדמוה"ז שהעיקר כדעת רב יהודה, ש'ברכת השיר' אינה 'נשמת כל חי'.

ובס"ק ג כתב: "ואם שכח 'נשמת' והתחיל 'ישתבח' כבחול, כל זמן שלא אמר 'ברוך אתה ה'' יחזור ל'נשמת' ויאמר כסדר. כן כתב בביאור הלכה". ולא נכנס לפירוט נוסף. אף שלכאורה המשנה-ברורה אזיל לשיטתיה ש'נשמת' הוא חובה, אבל לשיטת אדמוה"ז שהביא לעיל שגם 'נשמת' "אינו אלא רשות", הרי האמירה וכל-שכן החזרה תלויים ברצון המתפלל. וכיוון שכך, צע"ג איך מותר לחזור ל'נשמת' באמצע 'ישתבח'. ואם-כי הקצות-השלחן לשיטתו, שכתב20 ש"עד 'ברוך' של ישתבח פשוט דלא הוי אמצע הברכה", אבל דבריו אינם מובנים כלל, כפי שהעירו21, שהרי22 ברכת ישתבח מתחילה בתיבת 'ישתבח', ואינה פותחת בברכה כיוון שהיא סמוכה לחברתה - 'ברוך שאמר', כמ"ש בריש סי' נד (גם בשו"ע רבינו שם).

ואגב, בקובץ 'יגדיל תורה'21, ובס' הפסק בתפילה23 נקטו בפשיטות שבשבת מתחילה ברכת 'ישתבח' מתיבת 'נשמת', ובאחרון ביאר, דאף שאמירת 'נשמת' היא מנהג, כיוון שדין ברכה לה - חל עליה איסור ההפסק כשאר ברכות. אבל לפי מה שהוכיחו19 שבשו"ע אדמו"ר הזקן נקט עיקר כדעת רב יהודה ש'נשמת אינה 'ברכת השיר' (אף ש"מנהג העולם" להחמיר לעניין אמירתה בליל הסדר), אין לה דין ברכה אלא דין שבח בלבד, וא"כ דינה כבאמצע פסוקי דזמרה.

----------

1) סי' רפא ס"ב.

2) פ"כ ס"ג.

3) בשם אור-זרוע (הל' שבת סי' מב אות ד): "נוהגים לקרות מזמורים לכבוד שבת... ועוד תקנו לומר 'נשמת' 'ובמקהלות'. ונראה דבכל זה  אם לא אמר - אין מחזירין אותו, אבל 'לא-ל אשר שבת' אם לא אמר - מחזירין אותו...". באור זרוע שם מביא זאת, שמחזירין אותו, בשם "פירשו רבותינו" (הגאונים?).

4) הביטוי "דאינו אלא רשות" אינו בדרכי משה (הארוך והקצר), אלא לקוח מלשון המ"א ס"ק ג ושו"ע אדמוה"ז הנ"ל.

5) פסחים קיח,א.

6) קביעה זו צ"ע, כי בשו"ע שלו הל' פסח סי' תפ ס"א הביא שתי הדעות בשווה ("...ברכת השיר: יש מפרשים דהיינו 'יהללוך'... ויש אומרים דהיינו 'נשמת כל חי'... ומנהג העולם כשני הפירושים"). וכבר שם הביא שמנהג העולם לחתום ב'ישתבח' (כמו בהגדה שבסידורו). ואדרבה - ראה בס' 'הלכות ליל הסדר משו"ע אדמוה"ז עם הערות וציונים' (לרח"א שי' אשכנזי, תשס"ה, סי' תפג ס"ו אות ב וסי' תפא ס"א אות יד), שהוכיח שרבנו ס"ל שהעיקר כדעת רב יהודה, דברכת השיר היינו 'יהללוך' (וראה שם סי' תפ ס"א ס"ק יב-יג גם בקשר לנוסח רבינו בהגדה).

7) צ"ע מה בין לשון הטור "ואחר השירה מוסיפין נשמת... וחותמין בישתבח" ללשון אדה"ז "ומסיימין בו ישתבח".

8) ח"ב קלח,א (וש"נ בנצוצי-זוהר. שם הביא דעת תר"י ספ"ה דברכות שאמירת נשמת בשבת הוא מנהג גאונים בלבד, ובמגיד תעלומה שם הוכיח שגם בזמן חז"ל היו אומרים זאת) רה,ב. תיקוני-זוהר תי"ח (לד,א) ותכ"א (מו,א).

ולהעיר, שכל פסוקי דזמרה לא היו חובה בתקופת התלמוד, אף שנזכרו כתקנת חז"ל ("יהי חלקי...", שבת קיח,ב. שו"ע אדמוה"ז ר"ס נא וראה ב"ח שם), אבל כבר היו מנהג פשוט גם בימי חז"ל (כפי שמוכיח בהגה"ה על גיליון שו"ע אדה"ז סי' נא ס"ה, במהדורה הישנה אות לג ובחדשה אות צ, לעניין ברכת 'ברוך שאמר').

9) זאת אף שאדמוה"ז העתיק שם רק את לשון הרמ"א והמ"א על אתר.

10) ס"ק ב.

11) או"ח סי' יג.

12) ס"ק א.

13) ברמב"ם הל' תפילה פ"ז הי"ג כתב, שיש מקומות שאומרים אחר 'ישתבח' שירת הים, ויש מקומות שקורין 'האזינו', ויש יחידים שקורין שתי השירות. ובהגהות דגול מרבבה סי' נד הביא זאת כמענה על הצ"ע של המ"א שם איך מותר להפסיק בין 'ישתבח' ל'יוצר' באמירת 'שיר המעלות ממעמקים' כאמור בכתבי האריז"ל.

14) שגם אם דילג כל פסוקי דזמרה כדי להתפלל עם הציבור, אינו מברך (לפניהן ולאחריהן) כשאומרן לאחר התפילה, דספק ברכות להקל.

15) בסוף הסעיף שם נפסק, שאם לא החסיר דבר בפתיחת או בחתימת ברכות ק"ש, אף שהחסיר באמצעיתן, יצא ידי חובתו.

16) ח"ג, סי' פג ס"א.

17) הל' פסוקי דזמרה, כלל יט ס"ו. שם מביא מהזוהר על קדימת מזמורים מסויימים לשאר מזמורים, לעניין דילוג להתפלל בציבור. ואחר-כך (מבלי להזכיר כלל את דברי הזוהר על 'נשמת' בתפילת שבת!) כתב: "ועוד נראה לי, דבשבת מחוייב לומר 'נשמת', והיא נקראת 'ברכת השיר', ומוטב שידלג מזמורים. ואם אין שהות כלל, יאמר 'ברוך שאמר' ו'תהלה לדוד' ויאמר 'נשמת' ו'ישתבח'. ונ"ל דאסור להתחיל בשבת 'ישתבח' אלא דווקא 'נשמת', וכמדומה ששמעתי כן בשם הגר"א, ש'נשמת' נקראת 'ברכת השיר' (כדאיתא בערבי-פסחים שם)". וראה 'מעשה רב' השלם (ירושלים תש"ן, עמ' רכב-ג ובהערות), שהגר"א שם ובביאורו סי' תפ ס"ק ב פסק לגמרי כר' יוחנן ש'ברכת השיר' היא רק 'נשמת', ללא 'יהללוך'.

אגב, במשנה-ברורה (סי' רפא סוף ס"ק ג) כתב: "כתב הח"א, מ"מ נ"ל שלא ידלג לכתחילה הנוסח ד'לא-ל אשר שבת' או 'הכל יודוך' כדי להתפלל בציבור, שהרי כל זה נזכר בזוהר, שמע מינה שנוסח ברכה כך הוא". ובחיי-אדם שלפני (הוצאת אשכול, ירושלים תשכ"א) לא מצאתי זאת.

18) שלמי חגיגה, סי' ד אות ה דף רג,א.

19) ראה לעיל הערה 6.

20) בסי' יח, בבדי-השולחן ס"ק ה.

21) בקובץ 'יגדיל תורה', ברוקלין נ.י., גיליון מב סי' סט (עמ' שיז).

22) כמ"ש המשנה ברורה (בביאור הלכה סי' נא ס"ב ד"ה ברוך שאמר. ולאו אדעתיה דהקצות השלחן). (ובס' הפסק בתפילה (עמ' צה) דייק כך גם מלשון אדמו"ר הזקן, שכתב (בסי' נא ס"ה): "מותר לענות אמן על כל הברכות מברוך שאמר עד ישתבח אפילו באמצע המזמור, ואין צריך לומר בין המזמורים לברכה שלפניהם או שלאחריהם" ומכך שלא כתב רבותא שאפילו באמצע ברכה שלאחריהם (עד חתימתה) יכול לענות, משמע שאיסור ההפסק שם מתחיל מתיבת 'ישתבח', ע"כ. אבל כל זה נסמך רק על מה שזו אכן "אמצע ברכה", דהיינו על האמור בסי' נד ס"א).

23) ס"ע נ בהערה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)