חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עצה הוגנת
שלחן שבת

מדורים נוספים
שיחת השבוע 957 - כל המדורים ברצף
שיהיה לנו קיץ בריא
בציפייה לגאולה
יש חדש
עצה הוגנת
אהבת-ישראל
בעיה של סגפן
לא תלך רכיל בעמך
סיום חודש הגאולה
בן הקיבוץ והרב נפגשו במקווה
ברכת ספירת העומר

בפרשתנו מופיע הציווי "לפני עיוור לא תיתן מכשול". בפשטות, כוונת האיסור היא שאסור להניח בדרך מכשול שיגרום נזק לעיוור. אולם רש"י מפרש: "לפני הסומא בדבר לא תיתן עצה שאינה הוגנת לו". ורש"י מוסיף ומביא דוגמה: "אל תאמר 'מכור שדך וקח לך חמור', ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו".

בפירושו של רש"י יש כמה חידושים לעומת פשטות לשון הפסוק: א) הוא מפרש ש'עיוור' הכוונה "סומא בדבר" (כלומר, אדם בעל עיניים בריאות, אשר בעניין מסויים אין לו הבנה והרי הוא כעיוור). ב) "מכשול" הכוונה "עצה שאינה הוגנת לו". כלומר, זו יכולה להיות עצה הוגנת כשהיא לעצמה, אבל לאיש זה היא אינה הוגנת.

מה החידוש?

רש"י רואה לפרש כך את הפסוק כי בפירוש הפשוט של הדברים אין כל חידוש. כבר קודם לכן אסרה התורה להניח מכשול ברשות-הרבים, והטילה על מניח המכשול לכסות את הנזקים שייגרמו בגללו. מה התורה מחדשת אפוא באיסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול"?

עלינו לומר שכאן מדובר באיסור מיוחד, שאינו כלול באיסור הכללי להניח מכשול לציבור. לכן מפרש רש"י שהכוונה למתן "עצה שאינה הוגנת לו" – עצה שיש בה היגיון מצד עצמה, אבל במקרה המסויים הזה היא אינה הוגנת.

בלי אינטרסים

כהמחשה לכך מביא רש"י את הדוגמה על ההמלצה למכור את השדה ולקנות במקומו חמור. ההמלצה כשהיא לעצמה יכולה להיות נבונה: חמור, כמקור-פרנסה, עשוי להיות יעיל מעבודת-שדה. בשדה אפשר לעבוד רק ביום ולא בלילה, ואילו על החמור אפשר להוביל משאות גם ביום וגם בלילה. החמור מניב פרנסה מיידית, בעוד השדה נותן יבול רק לאחר עמל של חודשים.

מה רע אפוא במתן עצה זו? – זה החידוש שבפסוק זה: העצה כשהיא לעצמה יכולה להיות נבונה והוגנת, אלא שאין היא "הוגנת לו", כי למשיא העצה יש עניין אישי בדבר – "ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו". מקבל העצה הוא "סומא בדבר", אין הוא נותן דעתו לאינטרסים של משיא העצה, ולכן יש כאן דבר בלתי-הגון.

מעילה באמון

יכול היועץ לחשוב בליבו: איש זה הלוא הוא "סומא בדבר", ואין הוא סבור כי נגרם לו נזק כלשהו, מדוע אפוא לא יוכל (היועץ) ליהנות מההצעה שהוא משיא לו? זה בדיוק מה שהתורה אוסרת. כשאתה נותן עצה לחברך, החבר מאמין שאתה דורש אך-ורק את טובתו וחושב על העצה ה"הוגנת לו". כשאתה משיא עצה וחושב על האינטרס שלך – יש בזה מעילה באמון הזולת.

מכאן אפשר ללמוד הוראה נפלאה באהבת-ישראל: לא דיי לעשות בפועל דברים שיגרמו תועלת לזולת, אלא חשוב שגם הכוונה והמחשבה תהיה לטובת הזולת בלבד, בלא לערב בדבר שום עניין אישי. העזרה לזולת צריכה להיות "כמוך" – כשם שאדם חושב על ענייני עצמו, שאז הוא חושב רק על טובתו-שלו, בלא שום מחשבה אחרת.

(לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 141)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)