חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חייבים לבסומי
דרכי החסידות

מדורים נוספים
שיחת השבוע 951 - כל המדורים ברצף
הגאון היהודי הוא המנצח
בציפייה לגאולה
יש חדש
תכלית בריאתו של 'ארור המן'
פורים
סיפור אחר לגמרי
נותנים ולא לוקחים
חייבים לבסומי
שמחת פורים ושמחת השחרור
מוטב להישאר בבית

ממאפייניה המובהקים של התוועדות חסידית היא שתיית מעט 'משקה' (אגב, חסידים אינם מכנים זאת 'שתייה' אלא 'אמירת לחיים'). חסידי פולין נוהגים 'לומר לחיים' אחר התפילה ובעיתות שמחה. חסידי חב"ד משתמשים ב'משקה' בהתוועדות חסידית. בין כך ובין כך, שורשי המנהג נעוצים בראשית ימיה של החסידות.

כ"ק אדמו"ר הריי"צ אומר באחת משיחותיו (לקוטי דיבורים חלק ד, עמ' תשכ): "אצל חסידים, התוועדות היא אחד מיסודי דרכי החסידות, ולהתוועד - מתוועדים עם קצת משקה". אבל מיד שאל הרבי: "עצם ה'משקה' צריך להיות מושלל אצל חסידים. זהו פלא כיצד מגיעים חסידים ל'משקה'? חסידות היא השגה... כיצד אפוא הגיעו הדברים שחסידים ייקחו 'משקה'?"...

הרבי הסביר: "הטעם האמיתי הוא, שהקצת 'משקה' הוא לצורך כוונה פנימית, להשרות את העור. בדוגמת השקיית הבהמה קודם השחיטה, שהוא בשביל הפשטת העור. על-ידי מעט 'משקה' חסידי יורד העור המכסה על האמת... ומתרכך עור הבהמה של הנפש הטבעית".

לגימה מקרבת

טעם נוסף ציין הרבי מליובאוויטש (התוועדויות תשמ"ה כרך ב, עמ' 741): "עניין זה מודגש גם בלשון חז"ל 'גדולה לגימה שמקרבת', היינו שעל-ידי שמקשרים את ההתוועדות עם לגימה כפשוטה, נפעל עניין של קירוב". אולם הרבי מבהיר: "אין הכוונה ל'לגימה גדולה'... החידוש הוא, שגם כאשר הלגימה בפועל היא קטנה, אף-על-פי-כן פועלים שתהיה באופן ד'גדולה לגימה'".

הרבי מציין שם טעם נוסף ללקיחת המשקה: "כאשר מוכרחים לפעמים לומר דבר שאינו באופן של נועם בתכלית השלמות (למען טובת הזולת, שהדברים יפעלו עליו), אזי לוקח משקה כדי שיוכל לתרץ שאמר כן מפני שלקח מעט משקה"...

השל"ה (שער האותיות פד,ב) אומר בעניין זה: "קדושים אשר בארץ... ששתו לפעמים הרבה יותר מדי בסעודות גדולות... הייתה כוונתם בזה לשם שמים. כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא, ומתוך כך אומרים דברי תורה על השולחן הרבה מאוד וכפליים לתושייה... דמתוך שמחה מגלה החכם רזי התורה... כי ברבות השמחה יתחזק הכוח השכלי שיש בנפש ואז הוא יותר מוכן לגלות תעלומות חכמה... נכנס יין יצא סוד... שעל-ידי משתה היין ייצאו דברי תורה הנקראת סוד כו'".

לא להגזים

חסידים מספרים משל המיוחס לבעש"ט והמסביר את עניין ה'משקה': משל לבן מלך שנשלח על-ידי אביו למדינה רחוקה שאנשיה שפלים. יום אחד קיבל איגרת מאביו המלך. שמח הבן שמחה גדולה ורצה לצאת במחול, אך חשש שמא יחשבוהו למשוגע. מה עשה? השקה את האנשים סביבו יי"ש, וכאשר הם יצאו במחול מחמת היי"ש, רקד הוא על האיגרת שקיבל מאביו המלך.

הנמשל הוא כל אחד ואחד מאיתנו. יש בנו נשמה אלוקית (בן מלך), השוכנת בתוך גוף גשמי וחומרי. כשמגיעים שבת או חג, רוצה הנפש האלוקית להתעלות ולשמוח, אבל הגוף הגשמי מונע ומפריע. משקים את הגוף הגשמי במשקה, ואז הוא מאפשר לנשמה האלוקית לגלות את תשוקתה לקב"ה.

עם זה הזהירו אדמו"רי החסידות שלא להגזים בשתיית משקה. אדמו"ר הריי"צ אומר: "אנו צריכים להיזהר בלקיחת משקה" (ספר השיחות תש"ה עמ' 57). הרבי מליובאוויטש אף גזר שמי שלא הגיע לגיל ארבעים לא יאמר 'לחיים' יותר משלוש (או ארבע) פעמים, והבהיר: "הלגימה צריכה להיות רק לצאת ידי-חובה. ממילא אין לקחת יותר מאשר חלק של כוסית קטנה, אפילו לא חצי כוסית, ועל-אחת-כמה-וכמה שאין לקחת כוסית גדולה כו'... ומכיוון שזו הוראת רבותינו נשיאינו - בוודאי יפעלו על-ידי כוסית קטנה זו כל מה שצריכים לפעול על-ידי הלגימה".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)