שאלה: האם בקמח המשמש לאפיית מצות לפסח עלולות להיות בעיות מיוחדות של הימצאות חרקים?
תשובה: בקמח מצויים זחלים קטנים של עש הקמח ודומיו, ולכן יש לנפות את הקמח היטב. אלא שגם לאחר הניפוי עלולות להישאר בקמח ביצים מיקרוסקופיות, ובימים חמים הן יכולות לבקוע ולהתפתח במהירות. לכן יש להקפיד על ניקוי והדברה שוטפים של מקומות האחסון.
כל השנה משתדלים לנפות את הקמח סמוך לאפייה, וכך נמנעת התפתחות זחלים. אם יש צורך להשהות את הקמח, מומלץ לאחסנו במקרר, ששם הביצים כמעט אינן בוקעות.
במאפיות מצות המצב שונה. את הקמח המשמש למצות אין מאחסנים במקרר, כדי שלא יספוג לחות. יש מאפיות שמשתמשות בקמח שנטחן החל בחנוכה, והוא יכול להיות מאוחסן כמה חודשים.
הבעיה חמורה במיוחד במצות-יד. במצות-מכונה משתמשים בקמח דק במיוחד, שאפשר לנפותו היטב. הטחינה והאפייה גם נעשות קרוב לזמן הקצירה והטחינה, ולכן יש פחות סיכוי להתפתחות חרקים. אולם במצות-יד משתמשים בקמח גס יותר, ובמיוחד הבעיה חמורה בקמח שנטחן בריחיים של יד. גרגיריו גדולים והוא מכיל סובין (כמו קמח מלא), ולכן אי-אפשר לנפותו בנפה צפופה יותר מ-'40 מש', ונותרים זחלים רבים הנראים לעין. יש מאפיות מצות-יד מעטות שבהן הטחינה נעשית במקום, ובתוך זמן קצר אופים את המצות, אך ברוב המאפיות אין זה המצב.
במאפיות מצות-יד שבהן הקמח מאוחסן זמן ממושך, אין מנוס מלמנות אדם בעל ניסיון, שתפקידו יהיה לבדוק היטב את הקמח לאחר הניפוי בראייה בעין, לפחות בצורה מדגמית, כדי לגלות תנועה של זחלים, קורים, או שיירי פרפרים. זו עבודה קשה מאוד, מכיוון שהקמח עבה ומכיל סובין, והחרקים דומים לפעמים לסובין. אם מתגלה תנועה או קורים וכדומה, חייבים לנפות ולבדוק שוב.
(עקרונית, אפשר היה לאטום את השקים מפני לחות, ואף לוודא זאת לאורך זמן על-ידי אינדיקטורים מתאימים כמו מלחי-נחושת).
מקורות: ראה שו"ע יו"ד פד,ה ור"ס ק, כו"פ ק ס"ק ד ופתחי תשובה ס"ק א. פס"ד להצמח-צדק יו"ד פד סוס"ה. שדי חמד, קונטרס הכללים מע' ב כלל כו ובפאת השדה שם סו"ס כ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
