רבי שמחה-בונם מפשיסחה חינך את תלמידיו לעשות מלאכות בזויות, כדי להשריש בליבם את מידת הענווה. מכיוון שבין תלמידיו היו תלמידי-חכמים גדולים, היו שראו בכך השפלת כבוד התורה.
הסביר זאת רבי בונם: הגמרא אומרת שאין הקב"ה משרה את שכינתו אלא על גיבור ועשיר וחכם ועניו. כל התכונות הללו נלמדות ממשה. גבורה – מהפסוק "ויפרוש את האוהל על המשכן", וכך הלאה. נשאלת השאלה, מדוע תלויה השראת השכינה בגבורה ובעושר?
אלא התכונה העיקרית שמביאה את השראת השכינה היא הענווה, אבל מי שהוא חלש ועני, אין כל רבותא שהוא עניו; וכי במה יתגאה? ניסיון הענווה הוא דווקא במי שהוא חכם, גיבור ועשיר. נמצא שדווקא בתלמידי-החכמים ובבעלי-המעלות יש להשריש את הענווה.
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
