קודם התגלות החסידות הייתה נפוצה מאוד בעולם היהודי תופעת הפרישות וההתבודדות. יהודים שרצו לעבוד את ה' היו מתבודדים, מתנתקים מחברת בני-אדם ופורשים מענייני העולם הזה. היו שאף לא הביטו מחוץ לארבע אמותיהם. על אחד הפרושים הללו מסופר, שכאשר היה יוצא מבית-המדרש היה מכסה את עיניו במטפחת, ואחרים היו מוליכים אותו לביתו, כאילו היה עיוור. כל זה כדי להתנתק מענייני העולם ולהקדיש את החיים לעבודת ה'.
להתבודדות אכן יש מעלות רבות. אומר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (לקוטי דיבורים חלק א, עמ' 270): "היכולת להינזר מהעולם ולעשות הכול כדי להתנתק מכל ענייני העולם - היא ללא ספק מדרגה גדולה, וההולכים בדרך זו הם בעלי-מדרגה. על-ידי עבודה זו נעשים בעלי-צורה, כלומר, בעלי-נפש, במדרגה גבוהה ביותר".
מהתבודדות להתגלות
אולם על-אף מעלותיה של ההתבודדות, הסתייגה החסידות מדרך-חיים זו. ממשיך כ"ק אדמו"ר הריי"צ ומסביר (שם עמ' 272): "אף כי גדולה היא מעלת ההתבודדות, יש בה חיסרון הגובר על כל המעלות הטובות שבה. החיסרון מתבטא בכך, שעל-ידי ההתבודדות נעשים פרושים ומנותקים מהעולם. על-ידי התבודדות אמנם מגיעים לדרגות הגבוהות ביותר של השכלה. חיים בעולם שכולו טוב - שמים וארץ, הרים ונהרות, אילנות ודשאים, בעלי-כנף למיניהם... המתבודד האמיתי מתעלה על-ידי התבודדות במדרגות הגבוהות ביותר שבהשכלה. רעיונותיו משוטטים באין-מפריע בעולמות העליונים ביותר... אולם אין זה מתאים כלל לכוונה העליונה שיש בירידת הנשמה בגוף ובבריאת העולם בכלל".
בהמשך הוא מסביר, שגם משה רבנו עמד בדרגות הגבוהות של התבודדות, כאשר היה רועה את צאן יתרו במדבר; אולם בשעה שראה את הגילוי האלוקי וביקש להתקרב, אמר לו הקב"ה: "של נעליך מעל רגליך". עכשיו מתחילה דרגה חדשה בעבודתו - מהתבודדות להתגלות. משה אינו רוצה להיפרד מההתבודדות והוא 'מתמקח' עם הקב"ה, עד שהקב"ה מגלה למשה את סוד הבירורים, שזו הכוונה העליונה של בריאת העולם.
לא להיות יחידי
כ"ק אדמו"ר הרש"ב היה כעשר שנים (לאחר הסתלקות אביו, כ"ק אדמו"ר מהר"ש) בגדר של מתבודד. לאחר מכן אמר, כי בשנים הללו הגיע להכרה והרגשה עמוקות באמרתו של רבי שמשון מאוסטרופולי: "טובה הפרישות עם הבריות, והבדידות בתוך בני-אדם". דרך זו היא תכלית הכוונה שאליה שואפת החסידות (שם עמ' 288).
במקום אחר (ספר השיחות תש"ג עמ' 191) מוסבר מאמר זה כך: "פרישות והתבודדות אין משמעותן, כפי שסבור העולם, הינזרות מהעולם והתנתקות מחברת בני-אדם. המשמעות של פרישות והתבודדות היא לנצל כל דבר במובנו הנכון". וביתר הרחבה: "התבודדות פירושה - התבוננות פנימית חזקה של האדם על עצמו. כשהאדם מתבונן בעצמו ובוחן היכן הראש, היכן הלב והיכן הוא עצמו - זו התבודדות בתוך בני-אדם" (ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 310-311).
באחת מאיגרותיו (איגרות-קודש כרך יח עמ' תקלה) מגיב הרבי מליובאוויטש על דבריה של אישה כי היא נוטה להתבודד, ומורה לה "אשר תקפוץ לתוך איזה עניין שבעל-כורחה תהיה בין בני-אדם מחוץ לביתה", בתקווה שבתוך זמן קצר תראה את רוב התועלת של הדבר. והרבי מסיים: "נפלאים דברי רז"ל... אשר כל דבר שבקדושה הוא דווקא בי עשרה. לא רק רבים סתם, אלא רבים בשלמות. וידוע גם-כן פתגם החסידות, הנאמר בשם כמה מגדולי תורת החסידות, אשר גרוע יותר להיות יחידי בגן-עדן מאשר להיות וכו' עם עוד יהודים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
