חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'ברכת הבנים' * הנהגות לרבים * כוס של ברכה
תגובות והערות

מדורים נוספים
התקשרות 553 - כל המדורים ברצף
"דעת רחבה" ממשיכה שפע מלמעלה
באמצע ההתוועדות בא משיח
הערות התמימים ואנ"ש
פרשת כי-תישא
'ברכת הבנים' * הנהגות לרבים * כוס של ברכה
הלכות ומנהגי חב"ד

'ברכת הבנים'

העירונו בקשר לנושא 'ברכת הבנים', שנדפס ב'התקשרות' גיליון תקמ"ט עמ' 17:

א) לא היה טעם לקשר את אי-אמירת 'ברכת הבנים' בכל שבת למה שמנהג זה לא נזכר בכתבי האריז"ל, מפני שלא כל מנהגי האריז"ל נהוגים בין חסידי חב"ד, וגם בעניין זה גופא, ככתוב שם, נהוג לברך את הבנים בערב יום-הכיפורים ולפני החופה אף שהדבר אינו נזכר בכתבי האריז"ל. פשוט לא נוהגים בזה (ו"נהרא נהרא ופשטיה"); ולמה שאין נוהגין - לא נדרש טעם.

ב) המנהג נזכר בשיחת שבת-קודש פרשת יתרו ה'תשד"מ ס"ז ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשד"מ, כרך ב, עמ' 943): "עניין הברכה הוא - כפשוטה - שיהודי מברך את רעהו בכל המצטרך לו, על-דרך הברכות שמצינו בתורה אצל האבות וכיוצא-בזה, ועל-דרך הברכות שמברכים ההורים את הבנים והבנות בערב-יום-הכיפורים, או בכל ערב-שבת - כמנהג כמה וכמה קהילות קדושות בישראל... בכמה מקומות נוהגים, שבערב-שבת (או בערב-יום-הכיפורים) מתאספים הבנים, הנכדים והנינים בביתו של האב והסב - כדי לקבל את ברכתו, והוא מברך את כל אחד ואחד מבני המשפחה, מקטנם ועד גדולם: ילדים הכי קטנים, בני ג' וד', נערים שהגיעו למצוות, בחורים שהגיעו לעונת השידוכין, אברכים נשואים, אברכים שכבר נולדו להם בנים ובנות, עד ליהודים זקנים שכבר השיאו את בניהם ובנותיהם..." [ומבאר שהאב והסב אינו מברך את כולם בברכה אחת, אלא מברך את כל אחד ואחד מהם לפני עניינו ולפי המצטרך לו, ומזה מביא דוגמא לכך שהמשכת הברכה מיום השבת לימי החול וליום השבת שלאחריה, היא לכל יום לפי עניינו].

המערכת

הנהגות שאינן הוראה לרבים

מדוע כתבת פעמיים ב'התקשרות' תקמ"ט (בבירור בכותרת 'סיום שמונה-עשרה') הערה 2 (בקשר לשיעור הכריעות, ולכריעה לפני 'עושה שלום') והערה 10 (בקשר להרכנת הראש ב'עושה שלום...') שלא לנהוג כהנהגת הרבי; והרי הרבי עשה זאת בכל יום, וברבים?

א. סערעבריאנסקי, טורונטו, קנדה

תשובה:

א. הנה כב' לא צירף לשאלתו גם פעם שלישית - את מה שהבאתי בהע' 7 בשם הרה"ח ר' מנחם-זאב שי' גרינגלאס, שיש לפסוע רק שלוש פסיעות אחרי שמונה-עשרה, ולא ארבע כהנהגת הרבי; והרי שם הנהגת הרבי הקבועה והתמידית היא שונה לכאורה מההלכה שלפנינו, ואדרבה - שם הוא (רק) שונה מהלכה שלא נזכרה בשולחן-ערוך אדמוה"ז אלא הובאה בקצות-השולחן משערי-תשובה וכו', ואילו בכריעות שבהערה 2 ההנהגה היא שונה לכאורה מהאמור בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן.

ב. הטעם בזה פשוט, דהנה בהנהגה של הרבי שראינו, בדבר שיש בו חילוקי-דעות בהלכה ומנהג, יש מקום לאמץ אותה מצידנו, כחסידים, "הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" (סוכה לב, סע"ב. אג"ק יט עמ' רפא. 'התקשרות' גיליון תקכ"ו), אף ללא הוראה מפורשת.

ג. אבל אם אותה הנהגה אינה תואמת, לכאורה, הלכה פסוקה (שדינה כ'דבר משנה', ראה ליקוטי-שיחות כרך ו' ס"ע 272), מכיוון ש"גבהו דרכיו מדרכינו", אין מקום שאנחנו נלמד ממנה, כל עוד לא נאמרה הוראה מפורשת בזה למעשה, שהרי "אין למדין הלכה מפי מעשה, עד שיאמר הלכה למעשה" (ב"ב קל, סע"ב. ופי' רשב"ם שאולי טעה בטעם הפסק), ובפרט אם "חזיתו בה פירכא" שאסור ללמוד מזה למעשה (גמ' שם). (היכן יש הוראה כזאת? בקשר לאבל שמניח תפילין ביום ראשון דאבלות, 'שערי הל' ומנהג' יו"ד ס"ע שסג).

ד. ולכאורה, יש ללמוד מזה קל-וחומר ש(בהעדר הוראה אחרת כ"משנה אחרונה" של הרבי) אין לנהוג כהנהגה אישית של הרבי כשהיא בניגוד להוראה שלו לרבים ולדורות, כגון הוראה שנדפסה בספר-המנהגים (הנושא שבהערה 10. ראה רשימת תשע 'סתירות' בין הנהגות לבין הוראות כאלה, שנדפסה ב'התקשרות' גיליון תמב עמ' 15), וכפי שכתב הרה"ח הרב יהודה-לייב שיחי' גרונר, עורך משותף לספר-המנהגים ('הערות וביאורים - אוהלי תורה' גיליון תתל"א עמ' 120, 'התקשרות' גיליון תמד).

ה. אגב, הלשון "ומכיוון שנהגו כן ברבים ובפירסום - הרי זה הוראה לרבים" (סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 155, 'התוועדויות' תשמ"ח ח"ב עמ' 57), שבה משתמשים כ'הוראה' לנהוג בכל דבר כמנהג הרבי ברבים, מתייחסת במקורה לזמן עריכת התוועדויות י"ט כסלו, שהיא דבר שנעשה עבור הרבים, ולא ייתכן ללמוד מזה על כל דבר שראו ברבים, שמזה יוצא כאילו רבותינו נמנעו ח"ו מלנהוג ברבים בהידורים שאינם שייכים לכול, רק כדי שלא ילמדו מהם ויחקו אותם?! (ראה בארוכה 'התקשרות' גיליון תמא עמ' 16, וש"נ).

הרב יוסף-שמחה גינזבורג

עוד על 'כוס של ברכה בשלושה'

בהמשך לבירורים בנדון (בגיליון תצז עמ' 16, תקג עמ' 14 ו-תקכ"ג עמ' 17) האם האמור ב'היום יום' יד כסלו שמברכים גם ללא עשרה הוא הוראה או רק אפשרות, יש לציין להמסופר בספר-השיחות תש"ד עמ' 135 (בתרגום ללה"ק עמ' קכד), שאצל הבעש"ט "תיכף לאחר התגלותו, בזמן שהיתה ההתנהגות בזריזות ועפ"י שו"ע, קבלת שבת בזמנה וכו', היה הסדר ביום שני דחג השבועות להתפלל בהשכמה ולערוך סעודה קלה שהיו בה מניין תלמידים כדי לברך על כוס של ברכה וכך נהג מורנו הבעש"ט עד יום הסתלקותו". ומכאן, שמנהג הבעש"ט היה שלא לברך על הכוס אלא בעשרה.

אמנם אצל רבותינו נשיאי חב"ד מצינו שבירכו על הכוס גם בשלושה:

כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע בלילי שבת (סה"ש תש"ז עמ' 83).

כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בלילי ש"פ מקץ, ויגש, ויחי תער"ה (רשימות הרב"ש עמ' צא).

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בליל וביום ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשוון תש"ז (סה"ש תש"ז שם. וב'רשימות' חוברת ד עמ' 11 משמע, שגם בב' ימים הראשונים דחג הסוכות תרצ"א בירך על הכוס בלילה וביום, גם ללא עשרה).

המערכת


   
תגובות
1.
ג'' פסיעות בש"ע
ראובן ג.-08/03/05 15:50

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)