מעמד הר סיני נחשב מעמד הגיור של עם ישראל, שבו נעשה עמו של הקב"ה. בגמרא (יבמות מז,א) נאמר שכאשר גוי מבקש להתגייר יש לנסות להניאו מכוונתו, ולומר לו: "אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים, דחופים, סחופים?". היינו שהמתגייר צריך לדעת שהוא מצטרף לעם רדוף סבל.
ובכל-זאת התורה מצווה את היהודי "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה". אין הכוונה לפרצי שמחה פה ושם אלא עבודת ה' כולה, שהיא מכלול חיי היהודי, כנאמר "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" – נדרשת להיות בשמחה. ובכן, האם להיות יהודי משמעותו לחוש שהוא חלק מעם רדוף סבל או שזה מקור לשמחה?
עולם של רוע או גן?
בעניין זה מצאנו דבר פלא בדברי הרמב"ם. יש כמה פרקים בספרו 'מורה נבוכים' (חלק ג, פרק יב ואילך) שבהם הוא דן בשאלה איך צריך להביט על העולם, האם זה מקום שהרוע מושל בו או להפך, שהעולם הוא 'גן' ו'פרדס' של הקב"ה. המסקנה שלו היא שההסתכלות צריכה להיות חיובית, מתוך תקווה וביטחון איתן.
ואילו באיגרות הרמב"ם רואים שלא היה אדם בעל ייסורים כמותו, ואפילו בתקופת גדולתו, בחצר הסולטן, סבל מחולשה גדולה וריבוי טרדות. אם כן, האם מציאות החיים חיובית כל-כך?
אין ערך לעקיצה
כאן אנו מקבלים ראייה עמוקה יותר על החיים. משל למה הדבר דומה, לאדם ששרוי במצב המסב לו תענוג גדול ולפתע נעקץ על-ידי חרק כלשהו. הוא לא יחוש כלל את כאב העקיצה, שכן כל תשומת הלב שלו מופנית לחוויה משמעותית לאין ערוך.
כך עם ישראל, שזכה להיות קרוב ביותר לקב"ה, כנאמר (דברים ד,ז): "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" – שמח ביותר מעצם הקרבה האלוקית, וכל התלאות והייסורים אינם בעלי ערך כלל לעומתה.
מי שיודע להעריך
אם כן, מדוע עלינו לומר לגוי המבקש להתגייר כי היהודים "דוויים, דחופים, סחופים"? הדבר יובן על-פי משל לאדם שהרוויח הון עתק, והוא מספר לאדם אחר כי הפסיד פרוטה. אם איש שיחו בעל הבנה בכספים – יצחק ויגחך, שהרי איזה ערך יש לפרוטה מול הון רב. אך אם הלה מכיר בערכן של פרוטות בלבד, ודאי יחוש צער על אובדן הפרוטה. הגוי, שעדיין לא התגייר, כמוהו כאותו אדם שיודע את ערכן של פרוטות בלבד, ובעולם המושגים שלו עליו לדעת את הסבל שמלווה את קיומו של עם ישראל.
אבל יהודי, שיודע להעריך את ערך הקִרבה לקב"ה ואת ערך הדבקות בו על-ידי התורה והמצוות, מקבל את כל הסבל באהבה, ובסופו של דבר הוא זוכה שגם העניינים האלה יוסרו בסופו של דבר, ומכיוון ש"בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים", ודאי יקבל רוב טוב בבני, חיי ומזוני רוויחא, ויוכל לעסוק בתורה ובמצוות מתוך רווחה כפשוטה גם בגשמיות.
(על-פי תורת מנחם, כרך סז, עמ' 121) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
