חסידיו של רבי מנחם-נחום מצ'רנוביל, מעיירה סמוכה, באו לעשות במחיצתו את השבת. במוצאי השבת נפרדו ממנו ושבו לעיירתם. ישב רבי מנחם-נחום וחשב: מי אני ומה אני כשתלמידיי אינם עימי? כל מה שיש לי אינו אלא מהציבור שנותן לי כוח לעבוד את ה'.
באותה שעה שבה חבורת החסידים לעיירה והם התחילו לחשוב: מי אנו ומה אנו בהיותנו רחוקים מהרבי? הלוא בלעדיו אין לנו כלום. מייד החליטו לחזור לצ'רנוביל ולסעוד את סעודת מלווה מלכה עם רבם.
כשבאו אליו שמח רבי מנחם-נחום מאוד ואמר: "על כך נאמר 'ונפשו קשורה בנפשו' – יעקב ובנימין ידעו שאין לאחד כוח בלי השני, ורק בכוח ההתקשרות ביניהם יוכלו לעבודת את ה' כראוי".
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
