שאלה: מה תוקפו של הסכם עבודה שנחתם כשאחד הצדדים לא היה מודע להיבטים משמעותיים באשר לעבודה זו?
תשובה: אם אחרי חתימת ההסכם נחשף אחד הצדדים למידע חדש על העבודה, שאילו היה יודע אותו מראש, לא היה מסכים להסכם כפי שנחתם – הוא זכאי לדרוש שהמחיר יותאם למצב בפועל.
למשל, קבלן חתם על הזמנת עבודה, ולא ידע בעת החתימה שביצוע העבודה יגרור פגיעה בצנרת הבית שהיא רקובה, דבר שיאלץ אותו להחליפה, לפרק ריצוף וכדומה.
במקרה זה מדובר בעבודה נוספת על זו שהוזמנה. לכן גם אם המזמין עצמו לא ידע על הבעיה הזאת, וכל שכן אם ידע ולא עדכן את הקבלן – הדבר הופך את ההסכם שביניהם ל'מיקח טעות', והקבלן יכול לבטל את כל ההסכם שהסתמך על מידע שגוי. ואם נודע לו הדבר באמצע העבודה, רשאי הוא לדרוש מחיר חדש, על-פי המצב.
דוגמה שנייה: אדם שכר עובד וסיכם עימו על תפוקה חודשית מסוימת, בהנחה שזו הכמות שביכולתו לייצר בחודש. אך למעשה יש בידי העובד כלים (כמו יישומי מחשב מתקדמים) שמאפשרים לו לעשות את העבודה במחצית הזמן, בעוד המעביד לא ידע על כך.
כאן הכלל הוא, שאם הפועל נשכר לעבודה מוגדרת וסיים אותה במחצית הזמן, רשאי המעביד להעסיקו בשאר הזמן במלאכה שאינה קשה ממנה. על כן, לפי המצב המתואר, רשאי המעביד לדרוש מהעובד לבצע תפוקה כפולה במהלך החודש בשכר המקורי.
מקורות: ב"מ עז,א. שו"ע חו"מ סי' שלה ס"א. פתחי חושן, הל' שכירות פי"ב סי"ב. הל' גניבה ואונאה פ"י הערה י. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
