האהבה דועכת
״הכי אחי אתה ועבדתי חינם״ (בראשית כט,טו). ברגע הראשון חיבק לבן את יעקב באהבה וקרא: ״אך עצמי ובשרי אתה״. חלפו כמה שבועות, ונתקרר מעט, ונעשה לו אח: ״הכי אחי אתה״. ולא זז משם עד שקראו עבד: ״ועבדתני חינם״.
(מלאכת מחשבת)
דרכו של רמאי
״ויאמר לבן הן, לו יהי כדברך״ (בראשית ל,לד). כך דרכו של כל רמאי. הוא דווקא תובע מהזולת, שלא ירמה אותו ושיקיים את מילתו. דווקא לבן השקרן הזהיר את יעקב: ״לו יהי כדברך״.
(מטה אהרון)
העטופים והקשורים
״והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב״ (בראשית ל,מב). 'העטופים', אלה המתעטפים בצביעות, מוצאם מלבן הארמי; ו'הקשורים', מי שקשורים בלב תמים לה' יתברך – של יעקב הם.
(רבי משה מקוברין)
חזר לדרכו
״וישב לבן למקומו... ויעקב הלך לדרכו״ (בראשית לב,א-ב). כל עוד גר יעקב עם לבן, נאלץ לנהוג עימו לפי דרכו ולנקוט את דרך הרמאות. אבל ברגע ש״וישב לבן למקומו״ ויעקב השתחרר מההתמודדות עימו, מייד ״ויעקב הלך לדרכו״ – הוא שב לדרכו, דרך היושר והתמימות, דרכו של ״יעקב איש תם יושב אוהלים״.
(רבי משה-לייב מסאסוב)
תוספת מאה
״ויברכני ה׳ בגללך״ (בראשית ל,כו). נאמר בזוהר שבזכותו של יעקב היה לבן מוצא כל חודש מאה צאן נוספים בעדריו. מדוע הייתה ההוספה במספר מאה דווקא? כי יעקב בגימטרייה 182, ולבן בגימטרייה 82. הרי ש'יעקב' יותר מ'לבן' במספר מאה.
(לקוטי לוי יצחק)
מסר אותיות
״וירדוף אחריו שבעת ימים״ (בראשית לא,כג). יעקב השאיר אחריו אותיות של תורה שעדיין לא הוציא מלבן, ולכן לבן רדף אחריו, כדי לתת אותן לו, ונוספה פרשה בתורה מאותיות אלה.
(המגיד ממזריטש)
בירור בכוח עליון
מדוע לא בירר יעקב 'אותיות' (ניצוצות קדושה) אלה במשך עשרים שנות עבודתו בבית לבן? אלא שניצוצות אלה היו נעלים כל-כך עד שיעקב לא היה יכול לבררם על-ידי עבודתו, והם נתבררו על-ידי הארת כוח עליון, בדרך 'אתערותא דלעילא'.
(הרבי מליובאוויטש)
רע גלוי ונסתר
״זה עשרים שנה אנכי עמך״ (בראשית לא,לח). לבן הארמי הוא סמל לרע נסתר. אדם שנדמה לירא שמיים אך בתוכו הוא מרומה. לעומתו, עשיו מייצג את הרע הגלוי. לכן ראינו שמלחמתו של יעקב עם עשיו לא נמשכה זמן רב, ואילו כדי 'לברר' את לבן שהה אצלו יעקב זמן רב, כי המלחמה עם הרע הנסתר קשה מאוד.
(אור התורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
