שאלה: מדוע אומרים בכל בוקר את פרשת העקידה, והאם יש סגולות מיוחדות באמירתה?
תשובה: הראשונים, כמו 'ספר המנהיג', מביאים בשם התלמוד הירושלמי (שאינו בירושלמי שלפנינו), שטוב לומר פרשה זו בכל יום, כדי להזכיר את זכות האבות לפני הקב"ה, וגם כדי להכניע את הלב לעבודת ה' יתברך, כמו שיצחק מסר את נפשו.
בתיקוני הזוהר אמרו: אין קרבן שמבטל מגיפה כמו עקידת יצחק, שבה נאמר: "ויעקוד את יצחק בנו", שנעקדה והתקשרה מידת הדין [=יצחק] שלמעלה, כי התגברו הרחמים (של אברהם) על הדין, וייצאו ישראל מן הגלות ברחמים, וזכות אבותם תגן עליהם.
לאור הדברים כתב בספר 'סדר היום': "ראוי להזכיר עניין העקידה כל יום ויום קודם שנסדר תפילתנו, כדי שיתמלא עלינו ה' רחמים ויקבל תפילתנו ותחינתנו בחמלה, ובעל-נפש לא יבטל אותה (את אמירת העקידה) בשום עניין, וגורם טובה גדולה לו ולכל ישראל".
בדורות האחרונים נהגו רבים לומר זאת בתחילת סדר התפילה, כנראה על-פי כתבי האר"י ז"ל, כדי להזכיר זכות אבות על הקרבנות. בסידורי נוסח אשכנז הקדמונים אין פרשה זו מופיעה, אך הספרדים והחסידים אומרים אותה. יש צדיקים שנמנעו מלאומרה בכל יום שאין אומרים בו תחנון, אך רבים אומרים אותה גם בשבת ויום-טוב, והיעב"ץ כתב להשמיט אז רק את ההקדמה שלפניה, ואדמו"ר הזקן השמיט גם את הבקשה שלאחריה (בכל יום שאין אומרים בו תחנון).
מקורות: תיקוני הזוהר קלט,א. סדר היום, סדר ברכת השחר. פרי עץ חיים, שער עולם העשייה פ"ב. שו"ע או"ח סי' א ס"ה. שו"ע אדה"ז שם, מהדו"ק ס"י ומהדו"ת ס"ט. פסקי תשובות ס"ק טז. סידור 'צלותא דאברהם' ח"א עמ' סה, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
