הקב"ה רוצה שמחה
״חג הסוכות שבעת ימים לה׳״ (ויקרא כג,לד). ראש השנה, שהוא יום של תחנונים ושבירת הלב, נקבע בתורה ליום אחד. גם יום הכיפורים, שהוא יום של תענית וסליחה ומחילה, אינו אלא יום אחד. אבל סוכות, שהוא זמן שמחתנו, אמרה התורה לחוג אותו שבעת ימים. כי רצון הבורא שיהיו ישראל בשמחה, כמו שנאמר ״עבדו את ה׳ בשמחה״.
(רבי שמשון-רפאל הירש)
מצווה בלי הפסקה
שבעת ימים משמע רצופים בלי הפסק, כי מצוות סוכה נוהגת בין ביום ובין בלילה. לא-כן שאר מצוות החג, כמו ארבעת המינים, שאינן נוהגות בלילה. לכן נקרא החג על שם מצוות סוכה, ולא על שם שאר מצוות החג, כי למצוות סוכה אין הפסק בכל ימי החג.
(נחלת צבי)
זריחה לעתיד
״כל האזרח בישראל יישבו בסוכות״ (ויקרא כג,מב). ״כל האזרח״ – מה שאני עתיד להזריח לעתיד לבוא, ״בישראל״ – בתוך ישראל ובפנימיותם, הרי עכשיו ״יישבו בסוכות״ – גילוי זה מתגלה עליהם כיום בבחינת הסוכה שעניינה 'מקיף', כי בזמן הזה הגילוי הזה אינו יכול להתגלות בהם בפנימיות.
(ליקוטי תורה)
באמונה הכול שווים
"מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז). כי באמונה הכול שווים, והכול מאמינים בא-ל אחד. במעשים הנובעים מהבחירה האישית יש מעלות ומדריגות, איש איש לפי כישרונו וגדולתו, אבל באמונה הכול שווים. לכן בזוהר הקדוש החג נקרא 'צלא דמהימנותא'.
(שפת אמת)
צא ממבצרך
'סוכה' בגימטרייה 'אמן'. עניינה של מצוות סוכה הוא שתהיה לאדם אמונה בה׳ יתברך. לכן בא הציווי: צא מדירתך, דירת קבע, ואין לך לבטוח עוד בביתך – מבצרך.
(חסד לאברהם)
כשמתעלים מרגישים
״ולקחתם לכם ביום הראשון״ (ויקרא כג,מ). במדרש (תנחומא כב) נאמר: ״ראשון לחשבון עוונות״. על-ידי הגילויים הנעלים וקרבת האלוקים של חג הסוכות אנו מרגישים ביתר שאת את החומרה שבחטא ועוון. למה הדבר דומה? לעבד פשוט שחטא למלך, ואחר-כך העלהו המלך והגביהו למשרה נעלה ומכובדת. רק אז הרגיש העבד בחומרתו הגדולה של החטא שחטא.
(הבעל-שם-טוב)
הזדונות מתחילים להתהפך
רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב מפרש: בראש השנה וביום הכיפורים העבודה היא מיראה, ועל-ידי תשובה מיראה נעשים הזדונות כשגגות. ואילו בחג הסוכות, כאשר התשובה היא מתוך אהבה ושמחה, נהפכים הזדונות לזכויות. זהו ״ראשון לחשבון העוונות״ – בחג הסוכות מתחילים העוונות להתהפך לזכויות.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש)
מצווה וקשר
״פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל״ (ויקרא כג,מ). ״פרי עץ הדר... כפת תמרים... וענף עץ עבות... וערבי נחל – זה הקב״ה״ (ויקרא רבה ל). מצווה היא מלשון צוותא וחיבור, היינו שעל-ידי קיום מצווה האדם מתקשר עם הקב״ה. זהו ״פרי עץ הדר – זה הקב״ה״: על-ידי כל מצווה אפשר להתקשר ולהתחבר עם הקב״ה.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
