נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת האזינו | הקרוב והרחוק
	המענה האמיתי
	יום חנוכת המקדש
	עבודת יום-הכיפורים – בבית-המקדש
	ערים שלמות, קריות ומוסדות נמסרו לרבי באמצעות 'מפתח'
	יום-הכיפורים
	היום הקדוש במחיצת רבותינו
	"לכתחילה אריבער"
	עת לדעת
	"אמת, מה נהדר"
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

תש"נ / מתוך  'בית חיינו'

יום ראשון ט' תשרי,

ערב יום הכיפורים

בבוקר השכם עשו התמימים ואנ״ש כפרות, ולאחר מכן הרבה מיהרו לתפוס מקום כדי לראות את ה'כפרות' של הרבי בחצר האחורית של 770.

הרבי יצא לכפרות לערך ב-7:40 בבוקר כשהוא מחזיק את התרנגול הלבן בשתי ידיו הק' (עיניו הק׳ היו אדומות). כשהגיע לאחורי 770 מסר את התרנגול לשוחט הר׳ קלמנסון. בשעת השחיטה הביט הרבי במעשיו של השוחט, ופניו הק׳ התכווצו למראה השחיטה, ואחז בגרטל. אח״כ לקח את הנוצה ואמר את הברכה על כיסוי הדם בעפר, וכיסה עם הנוצה את הדם שהיה מונח על מחתה. כשסיים הודה לשוחט וחזר לאחוריו ושב לחדרו.

בשעה 8:30 לערך נסע הרבי למקווה. לפני שנכנס למכונית, נתן מטבע ניקל לצלם פריידין שצילם בשעת מעשה, ואמר לו בחיוך רחב: "אפשר זאָלסטו מאַכן אַ צילום פון די ניקל?" [אולי תעשה צילום מהניקל] ונכנס למכוניתו.

היום הרבי נכנס לתפילת שחרית כבכל יום בשעה 10:00 [ועל אף (שנודע) שהרבי נוסע היום לאוהל נוסף לזמן הקצר שבעיוהכ״פ].

כרבע שעה לאחר התפילה, החלה חלוקת ה'לעקאח'. הרבי נתן לכל אחד עוגת לעקאח בידו, גם לאנשים וגם לנשים (לא כבכל שנה שנשים מקבלות בהושענא רבה) וטף. בין הבאים הגיע ראש העיר של ניו יורק מר אד קאץ (שעוד מעט מסיים את תפקידו כראש עיר).

כשעבר הר' מ"מ גרונר מקרית גת, נתן לו הרבי חתיכת לעקאח נוספת באמרו "דאָס איז פאַר גאַנץ קרית גת און פאַר די מוסדות" ואחר כך הוסיף כשחיוך רחב מאוד נסוך על פניו הק׳: "מסתמא דאַרף מען האָבן אַ סאַך געלט". [זהו עבור כל קריית גת והמוסדות, ומסתמא הם זקוקים להרבה כסף].

בין העוברים היה אחד מעוזריו של השר אריאל שרון, שעבר עם כל משפחתו. הנ״ל אמר לרבי שאריאל שרון בקשו למסור שבימים אלה הוציא ספר שבו הוא מביא את מכתבו של הרבי אליו בנוגע ל'קו בר-לב', שבשעת מבחן לא הוכיח את עצמו. הרבי: "אתה מדבר על העבר, עכשיו יש תפקידים חשובים בנוגע לשלימות הארץ, שלימות התורה ושלימות העם. והחוט המשולש לא במהרה ינתק. וצריך לפעול בתוקף ולהוסיף בזה ביתר שאת ויתר עוז". ונתן לו חתיכת עוגה נוספת.

כשעבר בנו נתן לו הרבי 2 חתיכות ואמר לו: "כפליים לתושייה". לאשתו אמר הרבי: "בטח את עוזרת לבעלך בכל האמור. ואם יצטרכו לזה ניסים אין להתפעל, כי הרי עם ישראל אומרים שתש"נ ר״ת תהא שנת ניסים, ואם יצטרכו יהיו ניסים, הצלחה רבה בשו״ט, ולשנה טובה ומתוקה".

בין האנשים עבר המועמד הדמוקרטי ממוצא אפריקני לראשות העיר נ.י. מר דינקינס שבא עם הרב שפילמן מוועד הקהל. כשעבר אמר לו הרבי שידאג לכל תושבי העיר ללא חילוקים של גזע אם שחור, ספרדי (היספאני), או יהודי. צריך לדאוג לכל תושבי העיר שגם אני בתוכם.

כמו כן באו מנהלי משטרת ברוקלין ומנהטן, ולהם אמר הרבי: "תודה על השמירה על כל תושבי העיר שאני בתוכם".

החלוקה של ה'לעקאח' נמשכה לערך עד 12:45 ולאחר כ-20 דקות נסע הרבי לאוהל (ברובם ככולם של השנים לא נוסע לאוהל בערב יוהכ״פ).

הרבי חזר מהאוהל ב-15:40 ולאחר כ-10 דקות נכנס לתפילת מנחה בביהמ״ד למטה, לאחר התפילה אמר שיחה שארכה כרבע שעה.

שיחת ערב יום הכפורים:

עבודת דורנו בכלל אחרי כל מה שעברו מעבר לים (בשואה) היא בתשובה עילאה, ובפרט כשנמצאים בעשי״ת ובערב יוהכ״פ וכו', ואם כן ודאי שהקב״ה נותן לכל אחד כל העניינים הגשמיים וכל העניינים הרוחניים שלו, כדי שיוכל לעבוד את ה׳ באופן של תשובה עילאה, שהיא מתוך שמחה דווקא, ובפרט כשמקשרים את זה עם נתינת שליחות לצדקה וחלוקת לעקאח.

במיוחד אמורים הדברים, בעמדנו כעת בשנת ניסים וכבר הייתה ההתחלה דניסים אלו, והולך ומוסיף ואור, ועוד והוא העיקר - שיש כבר את "סלחתי כדבריך" שהקב״ה סולח לכל ישראל, ובאופן דתשו״ע כנ״ל, ומתכוננים ליום העשירי, כולל ההכרזה שבה מסיימים את יוהכ״פ "לשנה הבאה בירושלים", ובדרכי נועם ודרכי שלום, ותיכף ומיד ממש.

בסיום השיחה חילק הרבי לכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף (עוגת לעקאח) ושטר של דולר לצדקה. לפועל ניגשו מעט מאוד אנשים. הרבה התחשבו בזמן הקצר שנשאר וכו'. כך שלאחר כ-10 דקות נגמרה כל החלוקה. בסיום החלוקה, יצא הרבי בשמחה רבה, ועודד את הקהל בתנועות חזקות במיוחד.

בשעה 18:10, לאחר הדלקת נרות, נכנס הרבי לזאל הקטן, לבוש בטלית וקיטל, כדי לברך את 'הבנים אלו התלמידים' תלמידי התמימים (כנהוג בכל שנה). כשנכנס העיף מבט קצר על התמימים וניגש מיד לסטענדר, כיסה את עיניו הק' בטלית והחל בברכה.

וידבר גו׳ יברכך גו׳ יאר גו׳ ישא גו׳ ושמו גו' ואני אברכם. והמשיך בשיחה שארכה כ-20 דקות.

הרבי הזכיר את המובא בשם האריז״ל ששבעת ימי עשרת ימי תשובה הם כנגד כל ימי השבוע של כל השנה הבאה. וכיון ש'שנה' מלשון שינוי, שכוללת בתוכה את כל השינויים, הרי כאן המקום להזכיר את כל העניינים שמתחילים בא׳ מאותיות הא"ב. הרבי בירך בכל האותיות לפי סדר הא״ב.

בהמשך אמר שלתלמידי תומכי תמימים אין שייכות לענייני הגלות, וגם אם הייתה קודם שנכנסו לתומכי תמימים, הרי מרגע כניסתם הם במעמד ומצב של גאולה כרשב״י ש'תורתו אומנותו', ובזה גופא הולכים מחיל אל חיל.

כשסיים את הברכה נכנס הרבי לחדרו, ולאחר מספר דקות בא לבית המדרש למטה [שהיה מלא עד אפס מקום] לתפילת כל נדרי. כשהגיע לסטענדר, החל באמירת התהילים שאומרים לפני 'כל נדרי', וכשסיים ניגש הרבי למטה וקיבל ס״ת קטן. וכן חברי הבד״ץ החזיקו ספר תורה והחזן החל בתפילת כל נדרי. הרבי נשאר שם עד הכנסת ספרי התורה וסגרית ארון הקודש. אחר כך חזר למקומו.

בקטעים שהקהל שר בתפילה עודד בתנועות ידו על הסטענדר.

בסיום התפילה התיישב הרבי לאמירת תהילים. החזן סיים את כל התהילים, אולם הרבי היה עדיין באמצע אמירת התהילים והלך לחדרו כשבדרכו הסתכל על הקהל שעמד בדרכו.

יום שני י' תשרי,

יום הכיפורים

הרבי נכנס לתפילת שחרית בשעה 10:30. כשהסידור בידו וכן המחזור החדש כשבתוך הסידור [במשך הימים האלו] נמצא גם מאמר של הצ״צ [שהרבי חילק אותו לכ"א).

למפטיר של שחרית עלה הרב חודקוב, כבכל שנה.

כשעשו הגבהה של הספר תורה התקדם הרבי ממקומו על הבימה לכיוון הספר, ואחז בשתי ידיו הק׳ בד׳ כנפות של הטלית בפתילי הציצית, וכך הביט בשעת ההגבהה עד סיום הגלילה של הספר תורה. ב'יזכור' נשאר במקומו וכיסה את פניו עם הטלית בכל משך אמירת יזכור.

ב'כורעים' הרבי כרע ופניו הק' נגעו בשטיח. כשקם לעמוד נעזר קצת בכסא שלצידו וכן בדרגש בצידו השני. בכל משך אמירת "והכוהנים והעם" גו׳ עד המילים "כורעים ונופלים על פניהם" הביט הרבי על החזן. לאחר שגמרו את הפזמון 'מראה כהן' המשיך הרבי לעודד את השירה בחוזקה במשך זמן.

תפילת מוסף נמשכה לערך עד 15:25, ולאחר מכן הייתה הפסקה עד לשעה 17:15.

לתפילת מנחה נכנס הרבי לבוש בכובעו, וכשהגיע לסטענדר הוריד את הכובע והכניסו במגירת הסטענדר, כיסה את ראשו בטלית והחל באמירת 'קטורת'.

הרבי עלה למפטיר יונה, וקודם לכן הוציא את המאמר הנ״ל מסידורו והכניסו למחזור וכך הלך עם המחזור למפטיר. בשעת המפטיר עיניו הק' היו מכוסות בטלית. כשחזר ממפטיר והגיע קרוב לארון הקודש רצה לגעת בפרוכת, אבל מרוב הדוחק הפרוכת הייתה מוטה קצת ממקומה ומרוחקת. הרבי לקח בידו את כנף הטלית וביקש לנגוע כך בפרוכת, ומיד אחד מהתמימים קירב את הפרוכת והרבי נגע בה בידו.

הפעם ב'אבינו מלכנו' שבסיום נעילת שרו רק פעם אחת בלבד (לא כבשנים קודמות שהרבי סימן לחזור מספר פעמים).

לקראת סיום תפילת נעילה 770 כולו היה שרוי באווירת מתח עצומה לקראת ה'מארש נפוליאון'. כולם כבר תפסו מקומות ועמדות תצפית לראות את ה'מארש'. זעקת 'שמע ישראל' מפי אלפי המתפללים, וזעקת 'ה' הוא האלוקים' 7 פעמים חדרה עמוק בלב כל אחד, ומיד בסיום חצי הקדיש החל הקהל, שואג את 'מארש נפוליון' ומחכה לרגע שבו הרבי יעלה על המדרגות המיועדות לכך, כשזוגות העיניים של אלפי המתפללים מביטים לעבר הרבי, שמעודד קלות בתנועת ידו הימנית על הסטענדר ופניו הק' אל הכותל.

לאחרי דקה של שירה אדירה, פנה הרבי לעבר המדרגות, ועם כל עליית מדרגה גוברת השירה. הרבי נעמד מלוא קומתו על המדרגה האחרונה, מגלה את פניו הק' מהטלית והן אדומות וזוהרות באור יקרות. בידו האחת אחז במעקה המדרגות והחל מניף את ידו הימנית בתנועות חזקות ונמרצות, והשירה גוברת ביתר שאת. הרבי ממשיך ומניף את ידו, ומסתובב לכל הכיוונים ולפתע מניף את שתי ידיו יחד, ואחר המשיך להניף בידו הימנית ומגביר את המהירות, והקהל מגביר את השירה יותר ויותר...

כך זה נמשך כדקה ויותר, ומיד לאחר מכן כיסה הרבי את פניו הק׳ בטלית לגמרי ואחז בחוזקה את שתי כנפות הטלית בידו השמאלית, והחל להניף את ידו הימנית בתנועות סיבוביות לגמרי בכל כוחו, והקהל יצא מגדרו משמחה. לאחר משך זמן הפסיק מעט, וגילה את פניו הק', ועודד עוד מספר פעמים בידו וחזר למקומו, ואז הפסיק הקהל את השירה.

אחרי תקיעה גדולה וזעקת "לשנה הבאה בירושלים" והקדיש, החלו באמירת תהילים שלאחרי נעילה. הרבי הביט כשסגרו את הארון הקודש.

לפני תפילת מעריב הוציא הרבי את הכובע מהסטענדר וחבשו. לאחר תפילת מעריב והבדלה, כולל ברכה אחרונה, פנה הרבי לעבר הקהל ובירך בקול רם: "אַ גוט יו"ט" והקהל ענה בקול לאחריו. חזר ג' פעמים והקהל אחריו. מיד לאחר מכן החל הרבי בניגון ההקפות לאביו ז״ל, תוך שמניף את ידו הק' בתנועה שלא פסקה עד שנכנס לחדרו.

לאחר מספר דקות יצא לקידוש לבנה, וכרגיל, לפני שהחל, חיפש את הלבנה. כשהגיע ל"ברוך וגו'" נגע (כרגיל) ג' פעמים במקום השיניים. כשסיים ניער את שולי הטלית קטן, ובירך את הסובבים 'אַ גוט חודש'. לפתע החל באמירת שיחה קצרה. מיד התקבצו כולם מסביב כדי לשמוע.

תוכן השיחה: במוצאי יום הכיפורים איתא בשולחן ערוך שמתחילים בעשיית הסוכה, ואף-על-פי שרואים שרוב בנ״י לא נזהרים בזה במעשה בפועל, "ואני הק' בתוכם", לכן יוצאים בעניין זה על-ידי הדיבור בזה, ובפרט שזה קשור עם פסוק בתורה "חג הסוכות תעשה לך". ויה״ר שנזכה לשבת בסוכת עורו של לויתן. אַ גוט יום טוב און אַ גוט חודש. ושימשך על כל השנה כולה - שנה שכולה ניסים וניסי ניסים.

כשסיים, החלו לשיר ניגון הקפות והרבי עודד בדרכו בתנועות חזקות עד שנכנס לחדרו.

במשך הלילה התקיימה התוועדות חסידית ב-770 שנמשכה עד לתוך השעות הקטנות של הלילה, על פי הוראתו של הרבי לערוך התוועדות בכל יום עד לחג הסוכות הבא-עלינו-לטובה.