משה רבנו מתאר בפרשתנו את הלך הרוח הפנימי של החוטא, שאינו מושפע מהתוכחה המופיעה בתורה: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ".
תרגום יונתן מפקיע את הפירוש המילולי של המילה 'והתברך' ממשמעותה הפשוטה – ברכה, וכותב: "ויתייאש בליבו". לכאורה, ייאוש הוא מצב נפשי המנוגד לברכה. כיצד קיבלה המילה 'ברכה' משמעות של 'ייאוש'?
מקור היניקה
בספרי חסידות (קונטרס 'ומעיין') מבואר שיש מצבים שבהם יהודי עלול לנהוג בדרך של שרירות לב כלפי התורה והמצוות, ועם זה יזכה לחיי גשמיות טובים. הסיבה היא שכשהוא מתנתק מהשפע האלוקי הוא עובר לקבל חיוּת מה'קליפה'.
כאשר יהודי ניזון מהקדושה – לא ייתכן מצב של "שלום יהיה לי" בעודו חוטא ו"בשרירות ליבי אלך", שכן התמכרות לענייני הרע סותרת את הקדושה ופוגעת בשפע שבא ממנה. אך בשעה שהוא יונק חיוּת מה'קליפה', ייתכן מצב ש"שלום יהיה לי", והסיבה היא – "כי בשרירות ליבי אלך".
החוטא מצטער
הדבר מסביר את תרגום המילה "והתברך בלבבו" ל"ויתייאש בליבו": גם חוטא, שהפנה עורף לקב"ה ובחר ב'קליפה', בתוך-תוכו אינו שבע רצון ממצבו אלא מיואש מכך. אכן, הוא יונק עתה את חיותו מה'קליפות' ולא מהקדושה, אך בפנימיותו איננו מרוצה מזה אלא אפוף תחושת ייאוש.
בעקבות זאת יתבארו דברי המשנה (אבות א,ז): "ואל תתייאש מן הפורענות". אחד הפירושים הוא שאל יתייאש אדם לנוכח פורענות שבאה עליו. אבל פירוש זה אינו הולם לגמרי את הניסוח "אל יתייאש מן הפורענות", שמשמעו שיש לקוות דווקא לבואה של הפורענות. אילו הייתה הכוונה דחייה של הפורענות, היה ראוי לומר "אל יתייאש מפני הפורענות".
אל תתייאש
אלא שהמשנה מדברת על אדם שחייו טובים ושלווים, והעלול לחשוב שבעצם הוא מקבל את חיותו מה'קליפות'. הלוא הוא יודע שאינו מושלם ושיש בהתנהגותו פגמים. אם כן, יתגנב לליבו חשש, העובדה שהוא נהנה מחיי שפע וברכה היא אולי ביטוי להתנתקותו ממקורות הקדושה ולקבלת חיותו מה'סטרא אחרא'.
משיבים לו: "אל תתייאש מן הפורענות". העובדה שהתברכת בחיים טובים אינה מוכיחה שעברת לינוק מה'קליפה'. אתה יונק את חיותך מהקדושה, ובאשר לדאגתך על העדר פורענות – אל תתייאש, תוכל לצאת ידי חובה ב'פורענות' סמלית, כדברי הגמרא (ערכין טז,ב): "אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש (מטבעות) ועלו בידו שתיים" – הדבר נחשב לייסורים שממרקים את עוונותיו, ודיי יהיה לך בכך.
(תורת מנחם, כרך לו, עמ' 345) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
