שנתיים לאחר תחילת המבצע, שהחל ערב 'מלחמת ששת הימים', קבע הרבי כי הסיבות למבצע עדיין תקפות ואף ביתר שאת * עידוד ל'מבצע תפילין' ברמלה, הענקת תפילין במחיר שקל אחד, ברכות לרפואת האישה בזכות מעשי הבעל ועוד * כמה רשימות כבר הוקדשו במסגרת מדור זה ל'מבצע תפילין', ועדיין יש מקום לפרטים חדשים שאינם מפורסמים דים
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
מבצע תפילין החל בימים הסמוכים ל'מלחמת ששת הימים', אבל מאז לא נפסק.
דעתי ברורה אשר ההתעוררות והבקשה והדרישה על-דבר 'מבצע תפילין', שמדובר בהן זה שנתיים ויותר - בתוקפן עומדות גם עתה. ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז, כי המצב בהווה הוא שזקוקים כעת לא רק לזה אשר "כל עמי הארץ... יראו ממך" - יראה הבאה על-ידי מצוות תפילין - אלא גם - לתוכן ההלכה הידועה - כמו שכתב הרא"ש (הלכות קטנות - הלכות תפילין סט"ו) וז"ל: "...מפני קיום מצוות תפילין ותיקונן יתקיים באנשי המלחמה וטרוף זרוע אף קדקוד".
דברים אלו כתב הרבי במכתב-כללי-פרטי מוצאי שבת-קודש פרשת ואתחנן תשכ"ט (אגרות-קודש, כרך כו, עמ' קעב-ד). כמו כן דיבר על כך ברבים, בהתוועדות שבת-קודש פרשת מטות-מסעי (שיחות-קודש תשכ"ט, כרך ב, עמ' 337 ואילך) וכבר במוצאי שבת ביקש הרבי לפרסם זאת ברחבי תבל (הדים לכך במסמכים המצולמים).
מכאן ואילך 'מבצע תפילין' נשאר מבצע קבוע עד ביאת גואל צדק.
בכל עיר ומושב
"ויהי-רצון שמהם יראו וגם יעשו ערי ומושבות ישראל בכל מקום שהם, ועל-אחת-כמה-וכמה ערי ארצנו הקדושה" - כתב הרבי (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' ע-עא) לראשי המועצה הדתית בעיר רמלה, אשר דיווחו לרבי בחורף תשכ"ט על קיום 'מבצע תפילין' בעירם ("מבשר טוב בנוגע מבצע תפילין והצלחתו בעירם אשר בארצנו הקדושה").
אך הרבי אינו מסתפק בנעשה כבר אלא מוסיף ותובע: "ובוודאי לא יסתפקו בהישגים עד עתה ויוסיפו במבצע האמור ובדומה לו בהחזקת מצוות תורתנו הקדושה".
תפילין מקופת הרבי
יום לפני י"א בניסן תשל"ב ('שנת השבעים') התוועד הרבי. זו היתה התוועדות 'שבת הגדול'. בין השאר אמר בהתוועדות ('מקדש מלך', כרך ד, עמ' תנט):
אשר אלו שיילכו ביום א', י"א ניסן, ב'מבצע תפילין', הנה כשיפגשו ביהודי שאין לו תפילין ויקבל על עצמו להניח תפילין בכל יום - יינתן לו זוג תפילין על חשבונו (של הרבי), ורק היות אשר קיום המצוות צריך להיות לא באופן של "חינם" (ראה זוהר חלק ב קכח,א), לזאת ישתתף גם המקבל את התפילין בשקל אחד.
לצאת "אל מחוץ למחנה"
באותה התוועדות ביקש הרבי כי למחרת ("יום חשוב לעצמו"), כל אחד ייטול חלק ב'מבצע תפילין'. קודם לכן התבטא בנוגע לחשיבות היציאה וההשתתפות ב'מבצע תפילין' ואמר (שיחות-קודש תשל"ב, כרך ב, עמ' 91):
כאשר תובעים מיהודי לצאת "אל מחוץ למחנה" להשפיע על יהודי בנוגע להנחת תפילין עלול הוא, לכאורה, לטעון מדוע עליו לצאת "אל מחוץ למחנה"? את הזמן הזה יכול הוא לנצל לשבת וללמוד ולהתפלל בכוונות עמוקות!
על כך באה ההוראה מעבודתו של הכהן גדול שבד בבד עם עבודתו בפנים, היה עליו לצאת "אל מחוץ למחנה", והיה לו זמן גם לעבודת החוץ כולל החלפת בגדיו וכו'.
לחדש ולרענן את ההכרזה והעשייה
ברשימתנו הקודמת בנושא (גיליון תקלח עמ' 9) הזכרנו את הנוהג בבית-מדרשו של הרבי להכריז על יציאה (בעיקר בימי ראשון) ל'מבצע תפילין'. בהזדמנות מסויימת (שבת-קודש פרשת תרומה, ו' באדר תש"מ - שיחות-קודש תש"מ, כרך ב, עמ' 255-256) העיר הרבי:
כאשר מכריזים על 'מבצע תפילין' - הרי ההכרזה נעשית כל פעם באותו נוסח וסגנון, ללא שימת-לב אם ניתוספה הדגשה חדשה כלשהי בהעניין:
הן מצד הזמן (המיוחד) או המקום אליו נוסעים (חדש), או שהולכים להניח עם יהודים שעד כה לא עסקו עמם - שאז אולי יש צורך בשלוחים אחרים וכו'. ושמא יש צורך באדם חדש בעל עצות חדשות, משום ש'פנים חדשות' יש כאן, יוסיף הדבר חיות מחודשת במה שצריך לפעול כו'.
וכפי שרואים שהעוסקים בענייני רשות אינם שוקטים על השמרים; מחפשים כל אפשרות, ועורכים מהפכות ("הופכים את כל העולם") העיקר כדי שיהיה חידוש בהעבודה.
על-אחת-כמה-וכמה כשהדבר נוגע לענייני קדושה - יש להשתדל אפוא, שכל פעם תהיה חיות חדשה.
ולפועל: אין כאן טענות חס-ושלום נגד מישהו, או לעשות למישהו קשה על הלב, אלא להבהיר שקודם הכרזה על (השתתפות ב)'מבצע תפילין', להתיישב קמעה ולהתבונן מעט אם יש מקום לחדש (במובן של 'חידוש' ו'ריענון') ההכרזה!
'תרופות' נותנים ל'חולים'
סח הרב זאב-דוב סלונים, רב מרכז העיר ירושלים ('כפר חב"ד', גיליון 749 עמ' 24):
באחת ה'יחידויות' להן זכיתי, סיפרתי לרבי שאנו נכנסים להניח תפילין ליהודים בבית המעצר ולפעמים אנו מניחים גם לכאלה שגופם אינו נקי וכו'. תגובת הרבי היתה ברוח זו: 'אתה יודע איזה ביקורת מופנית אליי מבעלי טרוניה ברחוב על מצוות הנחת תפילין, הגם שהם מודעים לדברי הסמ"ג שהוא כותב שהיה עובר דווקא בין היהודים הרחוקים.
הרבי עשה אתנחתא קלה והמשיך במשל: "כאשר מישהו חולה ואינו רוצה לקחת תרופה, ולא יכולים לתת לו, מה אפשר לעשות? צריך להחדיר לו את התרופה ואז הוא יבריא". והרבי סיים: "הרי אתה יודע כמה דווקא אלו השרויים במצב קשה מבחינה רוחנית, זקוקים לתרופה של תפילין".
ח"י שנות חיים
אחד ה'חיילים' הניצבים שנים רבות, בקיץ כבחורף, במשמרת 'מבצע תפילין' ליד הכותל המערבי הוא הרה"ח ר' יצחק גליצנשטיין.
כשחלתה רעיתו מרת ביילא ז"ל כתב לרבי והרבי הורה להיוועץ ברופא מפורסם בירושלים, לקבל את חוות-דעתו ולעשות מה שיאמר. הרופא קבע שיש לנתחה ואכן היא נותחה.
לאחר הניתוח הביע הרופא את דעתו שאם גופה של החולה יהיה חזק, תישאר בחיים עוד שלושה חודשים. ר' יצחק כתב לרבי וביקש ברכה. באותו שבוע נסע הרה"ח ר' גרשון-העניך הכהן לרבי ור' יצחק ביקש ממנו שיזכיר את רעייתו לברכה. הלה קיים את שליחותו וכשמסר לרבי את בקשת הברכה, הגיב הרבי: "ר' יצחק מניח תפילין עם יהודים בכותל, ולה תהיה רפואה!".
וכך היה. מרת ביילא ז"ל הוסיפה לחיות עוד שמונה-עשרה שנים על-אף תחזית הרופא... ('כפר חב"ד', גיליון 764 עמ' 54).
טוב ברוחניות ובגשמיות
ולסיום, הנה קטע מרישום שרשם הרבי למזכירות כדי להכין איגרת מענה (בחתימת המזכיר בשם הרבי), ובה מודגש גודל המעלה והשכר שבמצוות הנחת תפילין:
ששמחתי להודע בשורה טובה מהטבת מצב כו' ועל-דבר בנה כו'
אבל כנראה משתיקתה על-דבר הנחת תפילין ששאלתי שאין זה בסדר
ומצטער אני על זה
ובפרט שה'טרחא' בהנחתן פעוטה כל-כך והשכר שבזה והסגולה אין ערוך.
ויהי-רצון שה' יתברך יטה לב בנה לילך בדרכיו שהוא הטוב בשבילו - בשביל בנו - לא רק ברוח, אלא גם בגשם.
בברכה
בשם...
מזכיר
מוסגר פה שתי קבלות | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
