נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ניצבים-וילך | חיבור נס וטבע
	עשירות כפשוטה!
	כלל ופרט וכלל
	ושב ה' את שבותך
	יליד פרשבורג שהתקשר וקירב רבים – לרבי
	פרשת ניצבים-וילך
	"ותן חלקנו בתורתך"
	השמחה האמיתית
	עת לדעת
	תשמ"ט
	הלכות ומנהגי חב"ד

איך נהפך הרב הליטאי של אמסטרדם לחסיד נלהב של הרבי? * על סמך מה קבע החסיד כי הגאון החסיד רש"י זוין ימשיך לחיות לפחות עוד שנה וחצי? * שליחות בהולנד להפצת יהדות וחסידות (בלבד!) * פעילות חשאית של ליובאוויטש לפדיון-שבויים ברומני' * אגרות וסיפורים אודות הרה"ח ר' משה טוביה (ז"ל) פישר חלקם בפרסום ראשון

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

זהו נוסח הפניה של הרבי לנשוא סיפורנו:

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו" מו"ה משה טובי' שי' הכהן.

כך החל הרה"ח ר' משה טוביה פישר את סיפורו:

"נולדתי בפרשבורג (עירו של ה'חתם סופר') ועליתי לאה"ק בגיל ארבע. למדתי בחדר 'עץ חיים' בירושלים. קירובי לחב"ד היה כאשר התגוררתי בשכונת קטמון והייתי מתפלל במניין חב"ד שב'שטיבלאך'. הצטרפתי לשיעוריהם של הרבנים החסידים נחום רבינוביץ ועדין (אבן ישראל) (זכרם לברכה).

"בגיל 36 התחלתי לכתוב לרבי. במכתב הראשון ביטאתי ערגה וכיסופין ל'התקשרות אמיתית' לרבי, ומאז על כל מכתב זכיתי מיד למענה, עד כדי כך שפתאום שאלתי את עצמי: "מי אני שהרבי יתייחס אלי כל כך?". שאלה זו עצמה שיגרתי לרבי, בהצעה-שאלה שמא אפסיק להטריד את הרבי בשאלות והתלבטויות.

"הרבי השיב לי כי מחשבה זו מגיעה מהיצר-הרע, ואם הרבי בחר להשיב לי הרי ש'כמים הפנים לפנים גו'' ועלי להמשיך ולכתוב ולהתמיד בכך. עם קבלת מענה זה 'ידעתי כי יש לי רבי'.

"ויהי היום ותנועת בני-עקיבא (בה הייתי חבר בנערותי) פנתה אלי בהצעה לנסוע לאמסטרדם שבהולנד ולהדריך שם את בני הנוער. באופן טבעי פניתי לרבי, ותוכן המכתב שזכיתי לקבל היה: אם כוונתך להפיץ יהדות וחסידות הרי שבהחלט יש מקום לנסיעה, אך אם הכוונה להרוויח כסף, אזי לא יצא מכך דבר.

"החלטתי, אפוא, החלטה-איתנה שמטרת הנסיעה היא הפצת יהדות ומעיינות החסידות באמסטרדם.

"יום חמישי ערב צאתנו לאמסטרדם. תוך כדי אריזת החפצים הכנסתי למזוודה תמונה של כ"ק רבינו הזקן. חברי לשליחות העיר לי מיד: 'שמעתי שפעילותינו אמורה להיות בפיקוחו של רבה הראשי של אמסטרדם הרב אהרן שוסטר. הוא ליטאי מובהק וכאשר יראה אותך עם תמונה זו הוא ישלח אותך מיד בטיסה בחזרה לארץ'.

"לא נבהלתי, ועניתי לו מיד ברורות: 'אני נוסע להפיץ יהדות וחסידות בשליחות הרבי מליובאוויטש ואיש לא ימנע ממני לעשות זאת'.

"לאמסטרדם הגענו ביום שישי, התארגנו לקראת שבת וכבר במהלך השבת העברנו פעילות עם בני הנוער. ביום ראשון פנינו ללשכתו של הרב הראשי כדי לערוך היכרות ולתאם עמו את אופי ופרטי הפעילות.

"מיד בהיכנסנו ללשכתו אנו מבחינים במשהו מוזר. הרב פורץ בבכי וכולו נסער. אני וחברי עומדים נבוכים ומבקשים בעדינות להבין לפשר הבכי. הרב, שהיה עדיין נתון בסערת רגשות, השיב לנו מיד שזה עתה קיבל הודעה טלפונית שרעייתו הרבנית נמצאת במצב רפואי קשה, עד כדי כך שהרופאים נואשו – ל"ע ול"ע – מחייה.

"בלי לחשוב פעמיים נטלתי את הרב בידו ואמרתי לו, בדרך-ארץ כמובן, "עכשיו יעשה הרב כפי שאני ינחה אותו". יצאנו מהלשכה, עצרתי מונית וביקשנו את הנהג לנסוע לבית-הדואר המרכזי, זאת בשל העובדה כי בימי ראשון סגורים כל סניפי הדואר מלבד הדואר המרכזי שפועל למען תיירים. שיגרנו מברק למזכירות הרבי, כתבנו את שמה וציינו שמדובר ב'פיקוח נפשות ממש'.

"לא עזבנו את המקום עד שהצלחנו ליצור קשר עם מזכירות הרבי. המזכיר מסר לנו שהרבי בירך אותה לרפואה-שלימה. משם חזרנו ללשכת הרב, ועוד בזמן שהותנו שם הגיע צלצול טלפון שבישר לרב על הטבה פתאומית במצבה כשהיא חוזרת להכרה מול עיניהם המשתאות של הרופאים.

"למותר לספר כי בהתוועדות חג הגאולה י"ט כסלו שארגנתי אז באמסטרדם היה הרב שוסטר בין ראשי המשתתפים, ויתר על כן הרב שוסטר זכה לקשר-מכתבים עם הרבי ואף היה בחורף תשכ"ז ב'יחידות' (ראה להלן במכתבו אל רמט"כ. המו"ל).

"עד כדי כך התקשר – הרב שוסטר – לרבי שכאשר נפטרה שנים אחר-כך רעייתו הוא היה מאוד שבור, ורק כשהגיע מכתב-הניחומים של הרבי הוא התחזק והיה הולך עם המכתב בכיס-הפנימי של מעילו לכל מקום".

על הסיפור דלעיל – מעיד בעל המעשה עצמו:

באיגרת ברכה להרב פישער בר"ח שבט תשכ"ז (לרגל בר-מצוה), כותב הרב שוסטר:

"...אחרי שובי מביקורי בארצות-הברית וקנדה, שם הוזמנתי להרצות בכנס השנתי של... במונטריאל.

"...בעת שהותי בניו-יורק ביקרתי אצל הרבי מליובביץ שליט"א. שוחחתי עמו כחצי שעה והרבי לא רצה להפרד ממני קודם לכן. הייתי מאד מורשם מאישיותו הדגולה ומחכמתו הכבירה.

"ר' משה, כמדומני שאתה עוד זוכר שהקשר בין הרבי וביני נתהווה בזכותך בעת מחלת אשתי שת' [=שתחי'] האנושה ל"ע [לא עלינו] ועד היום הנני כפוי [=אסיר] תודה לך בעד העצה הטובה אשר יעצתני. נקוה שנשמע רק בשורות טובות זה מזה".

לפני שנמשיך בסיפור, הבה נעקוב אחרי מכתבי הרבי לר' משה טוביה פישר:

לימוד שתי שפות עם ילד

ב"ה, י"א מ"ח [מרחשון] תשכ"א [פישר אמסטרדם] :

מאשר... מיום ג' מ"ח [מרחשון],

לשאלתו ע"ד [על דבר] ללמוד עם בנו שי' שתי השפות – יש לעשות כן. ובפרט שבלימוד לה"ק [לשון-הקודש] בטח יסתייע מהשיחות בביתם בשפה זו.

בחינה לצורך תעודה – נכונה!

ב"ה, כ"ד אייר תשכ"א

          ...מכתבו מיום י"ט אייר.

לשאלתו ע"ד [על דבר] הבחינות – כיון שלומד נכון להבחן ג"כ [גם כן], ולקבל תעודה מתאימה וכיו"ב.

במענה על דיווח מפעולותיו בחג השבועות תשכ"א כותב לו הרבי ביו"ד סיון ('אגרות-קודש' כרך כ' עמ' רמז):

נעם לי לקבל מכתבו ממוצאי יום-טוב חג-השבועות זמן מתן תורתנו בו כותב אודות הסדרים בימי החג.

ויהי רצון שיקחו מההתעוררות לכל השנה כולה.. [ובפרט] בהנוגע לזמן מתן תורתנו... חדשים... חדשים ממש וק"ל.

...יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק'.. יבשר טוב בזה וכן מפעולותיו בקדש הפצת תורת קדש ומצוותי' בכל מקום שידו מגעת.

עוד מוסיף הרבי:

לרצונו להוסיף על לימוד התניא... ילמוד בספר של"ה... לאו דוקא על הסדר.

לפעילות עם נוער – זכות קדימה

קדימה לפעילות עם הנוער – כך קבע הרבי במכתבו מעש"ק פנחס תשכ"א ('אגרות-קודש' כרך כ עמ' רצו):

במענה לשאלותיו: א) מובן שדין קדימה לעבודה עם הנוער ובתוכו, מאשר עם המבוגרים. ובפרט שבזה כבר עוסק, גם ראה פירות כו'.

ב) מובן על-פי-הנזכר-לעיל – שכדאי ונכון שימשיך בעבודתו גם שנה שלישית. תקותי שמוסיף גם בלימודיו לעצמו נגלה וחסידות. וזכות הרבים (שבודאי גם הם יהנו מהוספה זו) מסייעתו.

הכוונה עם אברך פרטי ועצה לפעילות כללית

והנה מכתב בפרסום-ראשון:

ב"ה, ט"ז אלול תשכ"א

ברוקלין

שלום וברכה!

במענה למכתבו מעש"ק, נוסף על הפ"נ שקבלתי ע"י הרה"ח הר"י שי' דזייקאבסאן.

יהי רצון שיבשר טוב בענינים הכללים והפרטים ומתוך שמחה וטוב לבב.

ולכתבו לאיזו עבודה ישתף האברך שזה יעודדו ויחזקו, כהצעתי במכתבי הקודם.

הרי מהמטרה מובנת גם כוונתי, שזוהי עבודה כזו שלפי השערה יעודד את הנ"ל ויחזקו ואין כ"כ נפק"מ [כל-כך נפקא-מינה] באיזה שטח, שהרי בודאי אין השאלה אלא בנוגע לעבודה המתאימה ע"פ תורה והמסורה.

נעם לי לקרות בסיום מכתבו ע"ד התכנית ליום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת שני המאורות הגדולים הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, ובטח יכתוב ויפרט התוצאות, ויהי רצון שיהי' הרושם ניכר על כל השנה כולה.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט [לבשורות-טובות ולכתיבה-וחתימה-טובה]

חי"ק.

משימה שהצליחה מעבר להמשוער

הקטע שצוטט לעיל "ולכתבו... והמסורה" – בא כהמשך לאיגרת שנדפסה ב'אגרות-קודש' כרך כ עמ' רצו (מתאריך: ערב שבת קודש פ' פינחס תשכ"א):

לכתבו על-דבר האברך.. שי' – באם הי' ממשיכו (בצורה מתאמת) בהעבודה הנ"ל – בטח הי' זה מעודדו מחזקו ומיישרו. וקרוב לומר – גם מוסיף בשמחת-החיים שלו. והרי העצבות, רחמנא-ליצלן, היא שרש כו'. והתחלת יומו של כל-אחד-ואחד מבני-ישראל – צריך להיות בהודאה על שהחזרת בי נשמתי כו'.

 - למותר לציין כי המשימה הצליחה מעבר להמשוער. ואותו אברך הפך לחסיד גדול ורבים השיב מעון.

* * *

והנה הוראה זהירה בענין הכללת נוער לא יהודי בתנועת נוער דתית.

ב"ה, ל' שבט ה'תשכ"ב

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום כ"ז שבט והקודמיו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך שמחה אמתית וט"ל חי"ק.

לכתבו אודות הנוער שהאם אינה יהודית – הנה הדין ברור שהולך אחר האם. ובמילא גם אסור ללמדם תורה (מלבד ע"ד [על דבר] ז' מצות דבני נח). ומה שאולי חשוב עוד יותר – קליטתם במסגרת ארגון נוער דבנ"י עלולה ביותר וביותר להביא לטמיעתם ח"ו בקהל בנ"י – מבלי כל גרות (ואפילו אם לפעמים יזכירום עד"ז [על דבר זה] ).

ההסברה – ללמדם ולחכות בשאלת הגרות עד י"ח שנה – פשוט שאינה מתירה האיסור הנ"ל ולא מבטלת כלל חשש הנ"ל. – נוסף על שבענין גרות קובע רק גיל יג שנה. – לאחרי הסערה בקשר עם שאלת "מי הוא יהודי" ופתרונה ואופנו (פי אחד וכו') – ה"ז [הרי זה] נותן מקום לטענה חזקה שגם הארגונים שמזכירם לא יקלטום – כ"א [כי אם] רק אלה הרוצים באמת להתגייר תיכף.

זירוז ל'מבצע פורים'

בי"ג אדר ב' תשכ"ב (19 למרץ) – תענית אסתר – שיגר הרבי מברק להולנד ובו הוראה לנצל את השעות האחרונות של פורים לפעילות (צילום מברק זה פורסם באחד מאתרי חב"ד).

ושוב כותב לו הרבי בר"ח סיון תשכ"ב:

מאשר... מיום י"ד אדר

ולבשו"ט בכלל ובפרט

ת"ח על הברכות, וכבר מלתי' אמורה שכל המברך יתברך וכמ"ש ואברכה מברכיך, ובתוספתו של הקב"ה שהיא מרובה על העיקר.

מהו ההמשך ע"ד [על דבר] מרים וארפעלד תי'?

ז"ע [זה עתה] נתקבל מכתבו מערב חה"ש [חג השבועות].

ע"ד [על דבר] מקום דירתם כשיחזרו לאה"ק ת"ו [לארץ-הקודש-תבנה-ותכונן] – לכאורה מוקדם עדיין להחליט בזה. ובכלל בכזה – להתחשב ברצון זוג' [זוגתו] עקרת הבית תי'.

נתקבלה החוברת ע"ד [על דבר] הרמב"ם, ות"ח [ותשואות-חן].

פודה אסירים

במהלך שנת תשכ"ד פעל הרבי (גם באמצעות האדמו"ר מסקולען זצ"ל) לשחרר את גיסו (של ר' משה טוביה פישר) שהיה במאסר בבית כלא ברומניה. הדים לכך בשתי איגרות קצרות שלפנינו:

ב"ה, ערב ש"ק בהעלותך תשכ"ד

...מכתבו מי"ג סיון...

בברכה לבשו"ט בכל האמור חי"ק

לבקשתו ע"ד גיסו שי' משתדלים בזה והסיכוים טובים. וחבל שמאז לא ביקש עד"ז [על דבר זה], כיון שהעיקר בכל המבצע שכותבו ואלה שהביאוהו לפועל – הוא חב"ד. אלא שמטעם כו' – נכלל לע"ע [לעת עתה] בפעולות החשאיות.

* * *

ב"ה, י"ב תמוז ה'תשכ"ד

...מכתבו מיום כ"ה סיון.

בברכת מז"ט [מזל טוב] להגיע בתם הבכירה תי' לגיל בת מצוה – ויגדלוה ואת כיו"ח [כל יוצאי חלציהם] שי' – לתחומע"ט [לתורה חופה ומעשים טובים] מתוך הצלחה בעבוה"ק [בעבודת הקודש] בהפצת היהדות ועניני'

חי"ק

נ.ב.

בעניני גיסו שי' – התקשרו מכאן וכו' כבקשתו.

בהנוגע לחוברת ע"ד אדמו"ר הזקן – כדאי שיתייעץ בזה עם ש"ב [שאר בשרי] הרה"ח וכו' הרר"ע [הרב ר' עזריאל] זעליג שי' סלונים.

נעצור לרגע: ענייני השחרור התנהלו באמצעות בא-כוחו של הרבי באירופה הרב בנימין אלי' גורודצקי הכותב לר' משה טוביה בכ"ד טבת תשכ"ז: "קבלתי את מכתבך מא' בחודש זה, ותודה רבה על הבשורה הטובה ברכת מזל טוב לכולכם. יעזור השי"ת שישוחרר בקרוב לגמרי לצאת מן המיצר אל המרחב בכל המובנים".

"כיון שזה הי' נוגע לפדיון שבויים הלא גם בשביל ספק כדאי הי' לעשות משהוא ועל- כן ערבתי [=חתמתי ערבות] בזמנו על הסכום.

ביום השלישי.. ה' מנחם אב, ה'תשכ"ה כותב לו הרבי:

בברכה שיקוים בהם בדירתם חדשה – משנה מזל לטובה ולברכה חי"ק.

ולסיום, מכתב נוסף (ללא תאריך):

נעם לי לקרות במכתבו אשר נתאשר במשרתו לשנה הבע"ל [הבאה-עלינו-לטובה], ותהא בהצלחה, וכנ"ל – מתוך שמחה וט"ל [וטוב לבב].

בעת רצון יזכירום על הציון להענינים שכותבם.

חלק שני

ר' משה טוביה הכהן פישר סיפר עוד (רשימת הרה"ח ר' חיים דוד שי' לאופר):

"זכיתי לקשר-חב"די נוסף בהיותי אחיין של הרבנית זוין ז"ל. רעייתו בזיווג-שני של הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין. בכל פעם שהיה מקבל מכתב מהרבי היה נעמד מלוא-קומתו קורא את המכתב כשדמעות זולגות מעיניו. הי' פעם שנוכחתי בכך בעצמי בשהותי בביתם.

"כשהרב זוין הגיע לגיל שבעים בירכו הרבי ('אגרות-קודש' כרך יד עמ' קסג) ש'יקוים בכבוד-תורתו: אבוא בגבורות גו' עד זקנה ושיבה', ובגיל שמונים (כרך כד עמ' רמו): 'בברכה לאריכות ימים ושנים טובות'. דומני שהייתה עוד ברכה מפורשת שיזכה להגיע לגיל תשעים.

"והנה בגיל שמונים ושמונה וחצי חלה הרב זוין ורעייתו הרבנית פרצה בבכי מרוב כמעט ייאוש. לא היססתי ואמרתי לה: 'דודה, יש לו לפחות עוד שנה וחצי כי הרבי בירך אותו שיזכה להגיע לגיל תשעים'!

"ואכן, הרב זוין התאושש באופן מפתיע, למרות תחזיות קודרות אחרות וחי קרוב לגיל תשעים ואחד וחצי [ב'אגרות-קודש' כרך לג (הנמצא בדפוס) ולפני כן ב'היכל מנחם' כרך א' עמ' פא) נדפס מכתב מהרבי מחנוכה תשל"ח לרגל הגיעו לגיל צ"א (91)!]

"וכשרעייתו הייתה בחודש תשרי תשמ"א בחצר הרבי ונכנסה ל'יחידות' אמרה לרבי: 'חבל שבעלי לא זכה להיות כאן'. והרבי הגיב: 'מי אומר שהוא לא היה כאן?' וסיפרה, שבאותו רגע היא הרגישה שגם בעלה הרב ז"ל נמצא עמה בחדרו של הרבי".

[גרסה זו צוטטה בשעתו גם ביומן שנת הקהל תשמ"א (עמ' 39).

לעומת זאת הרה"ח ר' אורי שי' קפלון (ירושלים ת"ו) מספר בשם הרה"ג הרה"ח ר' יצחק דוד גרונר ז"ל (שליח הרבי באוסטרליה) כי הי' זה בעת חלוקת ה'לעקאח' בהושענא-רבה, כשהרבנית זוין התרגשה מהמעמד שבו עמד הרבי שעות וחילק 'לעקאח' בסבר-פנים-יפות, ואז התבטאה כאמור והרבי אמר את דברו].

[את הסיפורים רשם מפיו אחי הרה"ח הרה"ת ר' חיים דוד שי' לאופר, ואת 'אגרות-הקודש' (לצד רקע וציורי המעמד בכלל) חשף הרה"ג הרה"ח ר' משה מרדכי שי' גינזבורג – התודה נתונה להם בזה. מ.מ.ל]