נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת כי תצא | כי תצא למלחמה הפנימית
	להוציא יקר מזולל
	העניינים הנעלים ביותר עד למטה מטה ביותר
	תפקיד התמימים בהבאת המשיח
	אלול חסידי-איכותי בעולם
	פרשת תצא
	"צוית צדק עדתיך ואמונה מאד". (קיט, קלח.)
	עת לדעת
	"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
	תשמ"ט
	הלכות ומנהגי חב"ד

ט' אלול

תשל"ט

כ"ק אדמו"ר ה"לב שמחה" מגור, זקן האדמור"ים ונשיא מועצת גדולי התורה, בא לביקור אצל הרבי. הדבר עורר תשומת לב רבה ביותר, בכל חוגי היהדות התורנית והחסידית.

י' אלול       

תקנ"ח

נפתח התיק הפלילי נגד כ"ק אדמו"ר הזקן, וכתב המלשינות הוגש לקיסר.

(תערוכת רבינו הזקן ע' ד)

תרל"ה

סעודת "קבלת פנים" של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב החלה היום, יום ששי ערב שבת קודש פ' כי תצא. החופה נערכה במוצאי שבת קודש.

תרנ"ב

יום חתונת הרבנית חי' מושקא בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש, עם הרה"ח ר' משה הכהן הורנשטיין, החתונה התקיימה בליובאוויטש ביום הששי ערב שבת קודש.

הרבנית חי' מושקא היתה ילדה קטנה בהסתלקות אביה כ"ק אדמו"ר מהר"ש (בגיל אחת עשרה), ולכן אחיה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב והרה"ק הרז"א התעסקו בחתונתה.

על החתונה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

...החופה היתה בערב שבת קודש, ובמוצאי שבת קודש אחר הבדלה בשעה התשיעית לערך באו המחותנים והרבה חסידים אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק , עם ביקור (וויזיט) לשתות חמין של מוצאי שבת קודש. לפי מצב הזמן של שמחה נהפכו המים חמים למים מחממין, כוס של שמחה, סעודת מלוה מלכה, ובשעה האחד עשר כבר היתה השמחה בהתגלות והחדר הגדול של כ"ק אאמו"ר וכן חדר הפרוזדור היו מלאים אנשים. ובחצי שעה השתים עשרה התחיל כ"ק אאמו"ר לאמר הדרוש "כל הנהנה".

(אג"ק מוהרש"ב ח"א ע' קנט. ליקוטי דיבורים ח"ד ע' 1318)

י"א אלול    

תרל"ה

יום חתונת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, עם בת דודו הרבנית שטערנא שרה שניאורסאהן, בת אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בן הצ"צ, בהיותו בגיל חמש עשרה. החתונה נערכה במוצאי שבת קודש פ' כי תצא, בעיר אוורוטש שבפלך וואהלין (שבאוקראינה), מקום מגורי אבי הכלה

כ"ק אדמו"ר מהר"ש לא נסע מכמה סיבות לחתונה, ובעיקר מסיבת חולשת בריאותו, ולחתן התלוותה רק אמו הרבנית רבקה. [ראה אירוע ה' אלול].

(נשואי הנשיאים ע' 45)

ידוע גם שכ"ק אדמו"ר מהר"ש רצה שהחתונה תהא דווקא בליובאוויטש, באמרו, שבתנאים (י' סיון תרכ"ה) נקבע שמקום החתונה יהיה ב"ירושלים", ואם לא ירושלים אז - "ליובאוויטש"...

(שם ע' 45)

במשך ימי ה"שבע ברכות" אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש שלושים ושנים מאמרי חסידות.

(שם ע' 47)

סיפרה הרבנית שטערנא שרה:

לאחר חתונתי כשהגעתי לליובאוויטש ככלתו של אדמו"ר המהר"ש, נפלתי ברוחי, כי ראיתי שכל משפחת "בית הרב" הם גבוהי-קומה ואילו אני הייתי נמוכת קומה. אמר לי על כך חותני הרבי: אל תיפלי ברוחך, ידוע הוא כי עצים נמוכים נותנים פירות טובים יותר...

(שם ע' 56)

י"ב אלול   

תרפ"ט

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מגיע לביקורו הראשון בארצות הברית.

אלפים מיהודי ארצות הברית הצטופפו בנמל ניו יורק בבואם לקבל את פניו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. כשנראו פניו הק' פצח הקהל הגדול בשירת "ברוך הבא". כשיצא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מהנמל, ליוו את מכוניתו שיירה של מאות מכוניות שעל כולם מתנוסס השלט "ברוך הבא כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש".

במשך שהותו בארצות הברית ביקר בכמה מהקהילות היהודיות הגדולות של ארצות הברית, ועורר אותם לבוא לעזרת אחיהם ברוסיא.

לפני שעזב את ארצות הברית, ביקר אצל נשיא ארצות הברית מר הובר. והודה לו על מתן חופש הדת ליהודי ארצות הברית.

[ראה אירוע כ"א תמוז].

(סה"ש קיץ ת"ש ע' 15. אג"ק שלו ח"ב ע' 15. ימי חב"ד ע' 244)

י"ג אלול    

תרל"ו

יום פטירתו של הרה"ק ר' יעקב ישראל  טברסקי מטשרקאס, בן הרה"ק רבי מרדכי מטשרנאביל, חתנו של כ"ק אדמו"ר האמצעי (אשתו - הרבנית דבורה לאה). בשבת קודש "בשעתא דרעווא דרעווין" בעת מנחת שבת נתעלה ואיתגניז נשמתו הטהורה, ומנוחת כבוד בטשערקאס.

[וראה אירוע א' סיון].

(קיצור תולדות חב"ד ע' 102)

תרנ"ז

יום חתונת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, עם הרבנית נחמה דינה שניאורסאהן, בת הרה"ק ר' אברהם מקישינוב, בעש"ק פ' כי תצא, בהיותו "בן שבע עשרה שנה".. החתונה התקיימה בליובאוויטש.

כאשר הגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לעונת השידוכים, הוצעו הצעות רבות ושונות, ביניהן גם הצעות עשירות מלוות בהבטחת נדוניא גדולה. הוריו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב והרבנית שטערנא שרה, נטו לשידוך עם בת הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן, ואילו הסבתא הרבנית רבקה (אשת כ"ק אדמו"ר מהר"ש) נטתה לשידוכים אחרים. הם החליטו, איפוא, לשאול את החתן בעצמו שהיה אז צעיר לימים. הם סיפרו לו על השידוכים המוצעים והוסיפו, שבהתאם למסופר בתורה על נישואי יצחק ורבקה "ונשאלה את פיה", הם פונים אליו בשאלת פיו על השידוכים המוצעים.

השיב החתן: נו, הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי"...

(ימי חב"ד ע' 246)

להלן נוסח ההזמנה ששלח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לחתונת בנו:

...כאשר זיכני השי"ת בנשואי בני יחידי המופל' מ' יוסף יצחק שי' עם ב"ג בת בן דודי הרה"ח מהר"א שי' מקעשינוב אשר הוגבל זמן החתונה למז"ט יום ועש"ק י"ג אלול הבע"ל בליובאוויטש, לזאת אקרא נא למאהבי נפשי בא יבא על ראש שמחתי להתעלס באהבים והשי"ת יזכו לשמוח בשמחת בוב"ב שי'.

ויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשו וש"ב ידידו עוז דו"ש מלונ"ח.

(אג"ק מוהרש"ב ח"א ע' קצד)

י"ד אלול  

תרי"ב

יום פטירתו של הגאון החסיד ר' ברוך מרדכי אטינגר, רבה של העיר בברויסק, שהיה מגדולי תלמידיו של כ"ק אדמו"ר הזקן, ואח"כ התקשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

במשך כחמשים שנה שימש כרבה של העיר בברויסק, וגם ה'מתנגדים' של בברויסק קיבלו אותו כרב, וכולם התייחסו אליו בהדרת כבוד.

אחד מגדולי הרבנים כתב עליו:

"ר' מרדכי הי' איש נפלא ונעלה וחכם מדיני, והיה מושך לב אדם כאבן מגנטי באהבת תורה ויראת שמים, וגם בשיחת חולין שלו היתה חכמה מופלאה בשנינת הלצה חדה ונעימה".

בשנת תרי"א עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים, הסתלק כשנה לאחר עלייתו בגיל תשעים, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים, ליד ציונו של האור החיים הקדוש.

(ימי חב"ד ע' 247)

תרצ"ג

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עוזב את העיר ריגא שבלטביה ומתיישב בעיר וורשה שבפולין. קרוב  לשש שנים היתה ריגא עיר הבירה של חסידות חב"ד.

בוורשה ישב כשנתיים, עד קיץ תרצ"ה, שאז עבר לעיר אטוואצק.

(אג"ק מוהריי"צ חי"ג ע' רפב)

תש"ב

הרבנית חי' מושקא הורנשטיין בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (בעלה - הרה"ח ר' משה הכהן), נרצחה בטרבלינקה, הי"ד.

(סה"מ תשי"א (לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ) ע' 106)

תש"מ

כ"ק אדמו"ר הורה לארגן כינוסים לילדים וילדות ג' פעמים: א. לפני ראש השנה. ב. בעשרת ימי תשובה. ג. בחול המועד סוכות; ובארץ הקודש בנוסף על הכינוסים שבכל מקום ומקום, יש לארגן כינוסים גם ליד הכותל המערבי, מערת המכפלה וקבר רחל.

(שיחות קודש תש"מ ח"ג ע' 994)