נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת שופטים | תשובה מרצון
	החובה לתקן
	"תמים תהיה עם ה' אלוקיך!"
	הנבואה ש"לאלתר לגאולה"
	הגאולה מתוך הקשיים
	פרשת שופטים
	המים החיים של פנימיות התורה
	כל האומר דבר בשם אומרו
	ליישר את העולם
	עת לדעת
	תשמ"ט
	הלכות ומנהגי חב"ד

מה קורה כאשר ישנן כל הסיבות הטובות להמשיך ולדבוק בשקר? * ומהו ערכו של ביזיון זמני ביחס לגרום שמחה לקדוש-ברוך-הוא כאשר ילד יהודי מצליח להודות על האמת * כאשר הנך מצליח להקשיב בקול היצר-טוב הרי הקדוש-ברוך-הוא נעשה "שמח במעשיו" " מעשה ידי להתפאר" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו לחיילי צבאות ה'

א. דובר כמה פעמים שנוסף על התפקיד הכללי של "צבאות ה'", לנצח במלחמת היצר, הנה מזמן לזמן ישנם תפקידים מיוחדים השייכים לזמן זה, כלומר, "פקודת יום". ולדוגמא: עניינו המיוחד של "ראש השנה" הוא – "תמליכוני עליכם"¹, וכיוצא בזה בנוגע לשאר זמני השנה.

ועל דרך זה מובן בנוגע להוראות שלמדים מפרשת השבוע, שהוראות אלו הן ההוראות השייכות ביותר ומודגשות במיוחד לזמן זה.

ובנוגע לענייננו – הרי זו ההוראה שלמדים בפרשתנו (פרשת שופטים), בשיעור החומש היומי²: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"³, הוראה זו מהווה "פקודת יום" של זמן זה.

[...] אחת התחבולות המחוכמות של ה"יצר" היא – לדבר על לבו של ילד יהודי (או מבוגר) שאין צורך להקפיד ולהיזהר באמירת ה"אמת" לתכליתה, כי לפעמים כדאי לו לומר דבר שאינו אמיתי, כדלקמן.

ועל זה באה ההוראה הנלמדת משיעור החומש היומי – "תמים תהיה עם ה' אלוקיך": יהודי צריך להתנהג באופן של "תמימות", היינו, שלא "להתחכם" ולחשוב שכדאי לו לומר פעם אחת היפך האמת מכיון שעל ידי זה תצמח לו תועלת כו', אלא עליו להתנהג באופן של "תמימות", ולומר אך ורק האמת לאמיתתה, ביודעו שהוא נמצא "עם ה' אלוקיך".

ב. הביאור בזה:

לפעמים בא ה"יצר" ואומר לילד: שמע, בפעם זו לא חשוב כל כך לומר את האמת לאמיתתה, מכיון שהדבר עלול לפגוע בך, פגיעה בכבודך, בבריאותך, בהנאתך וכיוצא בזה, ולכן – אומר ה"יצר" – לא נורא אם פעם אחת לא תאמר את האמת, מכיון שבשאר הזמנים אומר אתה רק את האמת!

ולדוגמא: ילד קם בבוקר, ורואה על השלחן מאכל ערב, וחפצו גדול לאכול מאכל זה, ופתאום נכנס אביו או אימו (או המורה או המדריך), ואז מבקש הילד שיתנו לו מאכל זה. וכאשר שואלים אותו: ומה בדבר נטילת ידים וברכות השחר – האם כבר נטלת ידך ואכלת בכות השחר? – בא ה"יצר" ואומר לו: ראה, אם תאמר את האמת שעדיין לא נטלת ידיך, תצטרך ליטול את ידיך ולומר ברכות השחר, ובינתיים... יבוא אחיך או אחותך, ויקדימו אותך באכילת מאכל ערב זה!... ולכן – ממשיך ה"יצר" בחלקת דבריו – שמע נא לעצתי: בפעם הזו – ורק בפעם הזו בלבד, כמובן – "תוותר" על אמרת ה"אמת", אמור להוריך שכבר נטלת את ידיך ואמרת ברכות השחר, ואז תוכל להנות מהמאכל הערב, ואחר כך – כאשר הוריך יצאו מהחדר, אזי תיטול את ידיך ותאמר ברכות השחר!

ומה העוולה בכך?! – ממשיך ה"יצר" בדברי הפיתוי – את ידיך הרי נטלת, וברכות השחר אמרת, אלא מאי, אכלת דבר מאכל לפני נטילת ידיים – הרי זו "עבירה קטנה" בלבד!... ובפרט שהנך לפני בר מצווה!... לא נורא!... ובינתיים – הצלחת למלא את תאוותך ורצונך לאכול מאכל זה, ולכן כדאי הוא הדבר אפילו אם לצורך זה צריך הנך לומר דבר שאינו אמת – לרגע אחד בלבד, כי במשך שאר הזמן בוודאי תמשיך להקפיד על אמירת האמת!...

הנה על זה באה הוראת התורה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"!... יהודי צריך להתנהג באופן של "תמימות", ללא התחכמויות של אמירת שקרים וערמומיות חס ושלום!...

ג. ובהכרח להתנגד לתחבולה הנ"ל של ה"יצר" בכל התוקף, מבעוד מועד, כי כאשר יתפתה חס ולשום לעצת ה"יצר" בפעם זו, ימשיך ה"יצר" להוליכו שולל באותה צורה:

כאשר ה"יצר" מצליח להכשיל את הילד באמירת דבר שאינו אמיתי חס ושלום (כבדוגמא הנ"ל), הנה גם כאשר הילד מתחרט על זה שלא שמע ל"יצר הטוב", ומחליט לחזור בתשובה, להתוודות בפני הוריו (או מוריו) ולספר להם שנכשל באמירת דבר שאינו אמיתי (מפני ש"יצרו תקפו"), ולבקש מהם שיורו לו כיצד לתקן את הדבר (נוסף על השתדלותו מכאן ואילך ולהבא ששוב לא יקרה דבר כזה) – בא אליו ה"יצר" ואומר לו:

לאחרי שכבר עשית את המעשה הבלתי רצוי – לא כדאי לך להודות על כך, כי במקרה שתתוודה על הנהגתך הבלתי רצויה – יפגע כבודך (שהרי הוריך או מוריך ידעו שנכשלת בדבר בלתי רצוי), וייתכן אפילו שיענישו אותך לתת סכום כסף לצדקה, ללמוד בזמנו הפנוי, וכיוצא בזה, ודבר זה יפגע באמינות דבריך שלא יוכלו להאמין לך, ועד שדבר זה יפגע בכבודם של הוריך ומוריך – שיש להם בן או תלמיד שנכשל בדבר בלתי רצוי!...

ולדוגמא – בעניין האמור: מדוע לגרום בזיון של ילד יהודי – שיתבזה בכך שאכל לפני נטילת ידיים, ויתירה מזו: לבזות את הוריו ומוריו שיגדלוהו וחינכוהו, ולבזות את כלל ישראל על שישנו ביניהם ילד יהודי שאכל לפני נטילת ידיים?!...

יתירה מזו – טוען ה"יצר" – הודאה כזו היא היפך העניין של "קידוש השם": כאשר הנך מודה ומספר על הנהגה בלתי רצויה, מודיע אתה שישנו ילד יהודי (אתה) שהתנהג היפך ציווי הקדוש ברוך הוא, ואם כן, הרי זה היפך "קידוש ה'"!...

ולכן, ממשיך ה"יצר", העצה היעוצה היא – שלא לספר ולהודות על האמת, אלא לומר "שקר" נוסף!... ולהציע גם לחברך לעשות כן, שלא לספר שאכלתם יחדיו לפני נטילת ידיים, וכיוצא בזה!

וזוהי כללות ההוראה של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך": יהודי צריך להתנהג באופן של "תמימות" – שלא להתחכם על ידי ערמומיות ודיבורים שהם היפך האמת חס ושלום, כי אם לומר את האמת לאמיתתה!

וטעם הדבר – ביודעו שהוא נמצא "עם ה' אלוקיך":

כאשר ילד יהודי יודע שהקדוש ברוך הוא שברא אותו ואת העולם כולו (כמו שכתוב⁴ "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"), הנה לא זו בלבד ש"מלא כל הארץ כבודו"⁵, אלא עוד זאת, הוא נמצא על ידו ובוחן את הנהגתו כו' (כמו שכתוב⁶ "והנה ה' ניצב עליו כו' ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי") – כיצד ייתכן שיעז פניו לומר דבר שקר בפניו של הקדוש ברוך הוא חס ושלום?!...       

ולכן, גם אם נכשל חס ושלום בעניין בלתי רצוי (כתוצאה מפיתויי ה"יצר") – אומר לו "היצר הטוב": דע לך, שבהיותך ילד יהודי, אומר הקדוש ברוך הוא עליך⁷ "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"! הקדוש ברוך הוא ממתין ומצפה שיוכל "להתפאר בך" שאפילו לאחרי שאתמול נכשלת באכילת מאכל לפני נטילת ידיים, יש לך את הכוח והעוז לשמוע בקולו של היצר הטוב ולהודות על המעשה, ולא להיות חצוף ולחלל שם שמיים, רחמנא ליצלן, על ידי אמירת דבר שקר (כאשר ישאלו אותך אם אכלת אתמול לפני נטילת ידיים) בפניו של הקדוש ברוך הוא, שבעצמו ראה את מעשיך!...

ובקשר לטענת ה"יצר" שההודאה על ההנהגה הבלתי רצויה תגרום לידי ביזיון (כנ"ל) מסביר לו "היצר הטוב":

ביזיון זה אינו אלא לשעה קלה בלבד, ואין לו ערך כלל לגבי התועלת שתהיה לך על ידי זה שתחזור בתשובה [ובוודאי שלא תוסיף עבירה נוספת על ידי זה שתכחיש את האמת], כי החרטה וההודאה על האמת מצדך, תגרום אצל הקדוש ברוך הוא עונג ושמחה, כמו שכתוב⁸ "ישמח ה' במעשיו", ועד שהקדוש ברוך הוא יתפאר בך ("מעשה ידי להתפאר") שהצלחת להתגבר על עצמך ולשמוע בקולו של ה"יצר הטוב"!

ד. [...] כאשר יהודי מתנהג באופן של "תמימות", "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" – הרי הוא מקיים את רצונו של הקדוש ברוך הוא ללא התחכמויות וערמומיות כו', וללא אמירת דברי שקר חס ושלום, ביודעו ש"ה' ניצב עליו כו' ובחון כליות ולב עם עובדו כראוי".

ואם נכשל חס ושלום והתנהג באופן בלתי רצוי – אינו מנסה להעלים ולהכחיש זאת, כי הקדוש ברוך הוא בוודאי יודע את האמת, ולכן אומר הוא את האמת גם להוריו ומוריו (מכיון שרצונו של הקדוש ברוך הוא שיאמר רק את האמת), ומביע חרטה על הנהגתו הקודמת, באמרו שעשה זאת מפני בלבולי ה"יצר", אבל מכאן ולהבא יתנהג אך ורק על פי הוראת התורה, ש"היא חוכמתכם ובינתכם"⁹, באופן של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", בכל רגעי היום, ובכל הפרטים של מחשבה דיבור ומעשה.

והנהגה זו פועלת את העניין של "ישמח ה' במעשיו", היינו, שהקדוש ברוך הוא שמח בהנהגתו של ילד יהודי זה, ויתירה מזו: הקדוש ברוך הוא מתפאר בו ("מעשה ידי להתפאר") – שלמרות שלרגע קטן נלכד ב"שבי" של ה"יצר", הרי תיכף ומיד השתחרר מ"שבי" זה, וניצח את ה"יצר", ועד כדי כך – שמעשיו ואילך יודע ה"יצר" ששוב לא יצליח להכשילו, מכיון שהוא מתנהג בהתאם להוראה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".

[...] זוהי "פקודת היום" הנלמדת משיעור החומש היומי – "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".

ועל זה ישנה נתינת כוח מיוחדת כאשר נמצאים בימי חודש אלול, שאז ה"מלך" נמצא "בשדה"¹⁰, ולכן ישנה נתינת כוח מיוחדת להצליח בכל הקשור למילוי ההוראה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", קבלת החלטות טובות בעניין זה וקיומן במעשה בפועל.  

(משיחת יום ד' פרשת שופטים, ב' דראש חודש אלול ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות השם".

תורת מנחם התוועדויות ה'תשמ"ג חלק ד עמ' 1958 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

___________________________________

1)    ראש השנה טז, א. לד, ב.

2)    יום רביעי – הערת המערכת.

3)    דברים יח, יג.

4)    בראשית א, א.

5)    ישעיה ו, ג.

6)    תניא ריש פרק מא.

7)    ישעיה ס, כא.

8)    תהלים קד, לא.

9)    דברים ד, ו.

10)  ליקוטי תורה ראה לב, ב.

סיכום:

בפרשתנו מופיע הכתוב: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".

לעיתים היצר מפתה לומר דבר שקר בכדי להשיג איזו הנאה ותועלת. היצר טוען כי אמירת שקר פעם אחת בלבד איננה דבר חמור כל כך.

כאשר מתחרטים על אמירת דבר שקר, ורוצים לגלות את האמת ולתקן זאת, בא היצר ומסית שלא לעשות זאת. היצר טוען כי אם יגלה ששיקר ייפגעו כבודו ואמינות דבריו. גם, בעצם זה שיגלה כי עבר על דברי ה' הרי הוא מחלל שם שמיים... לפיכך, מוטב שלא יתקן זאת אלא ימשיך להחזיק בדברי השקר שלו.

על כך באה הוראת התורה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך":

"תמים תהיה" – אל תתחכם בדברי שקר, היה תמים ואמור את האמת.

מדוע? משום שהנך "עם ה' אלוקיך" – ה' נוכח לצידך ומביט במעשיך, היעלה על הדעת לשקר בפניו?

תיקון המעשים אמנם כרוך באי נעימות אך היא זמנית בלבד, על ידי התיקון פועלים "מעשי ידי להתפאר" – הקדוש ברוך שמח ומתפאר באדם על שניצח את יצרו.

בימי חודש אלול, כאשר ה"מלך" ב"שדה", ישנה נתינת כוח מיוחדת להצלחה ביישום הוראה זו.