נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ואתחנן | לפעול את הנחמה
	הגאולה והאחישנה תלויות בתורה ובצדקה
	ירידה גדולה – עלייה גדולה
	משיח צדקנו יודה למחישים את בואו
	"ויהי בארבעים שנה" כולל תפארת זקנים – לוי יצחק
	פרשת ואתחנן
	סודותיה של מצוות צדקה
	הסגת גבול בחינוך
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	עת לדעת
	תשמ"ב
	הלכות ומנהגי חב"ד

על-פי הספר 'הלכות ומנהגי חב"ד'

שבת קודש פרשת ואתחנן
י"א במנחם-אב - שבת נחמו

* החשבון-צדק שעל כל אחד ואחד לעשות בקשר ללימוד התורה, נתינת הצדקה וכללות המצוות במשך כל השנה, מתחיל משבת נחמו¹.

שחרית: בעת קריאת עשרת-הדיברות עומד הקהל, ופניו אל ספר-התורה². קוראים את עשרת-הדיברות ב'טעם העליון'³.

מנחה: פרקי אבות פרק ד.

יום שלישי,
י"ד במנחם-אב

סוף זמן קידוש לבנה, כל ליל ג' י"ד בחודש.

בתפילת מנחה אין אומרים תחנון⁴.

יום רביעי,
חמישה-עשר באב

אין אומרים תחנון⁴.

* כל אחד מישראל צריך לעשות כל התלוי בו, [כדי] שמיד בתחילת ובראשית היום (וכל היום כולו) יהיה ניכר ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב", כמבואר עניינו גם בהלכה, שמיום זה ואילך צריכה להיות הוספה בלימוד התורה וכו'⁵.

* כדאי ונכון לפרסם ולהכריז בכל מקום את הוראת חז"ל⁶ ש"מחמישה-עשר באב ואילך  -  דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו"⁷.

* "כדאי שיעשו בכל מקום ומקום התוועדות גדולה בשמחה גדולה⁸: לקבץ יהודים  -  אנשים, נשים וטף, ולדבר דברי תורה, ומה טוב  -  לעשות 'סיום' מסכת⁹, ולתת לצדקה, ולקבל החלטות טובות להוסיף בכל ענייני תורה ומצוות ובכל עניינים טובים.

"ובהדגשה  -  התוועדות מתוך שמחה וטוב לבב, בהתאם לכך ש'לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב', עד לשמחה הכי גדולה, בדוגמת שמחת נישואין... ובפרט על-פי מנהג ישראל שבימים אלו (לאחרי תשעה באב), מרבים בשידוכין וחתונות בישראל (ובפרט שזה בא לאחרי ההפסק בעניינים אלו ב'שלושת השבועות')¹⁰.

* לקראת ראש-השנה: "...ידוע מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת 'כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה', וכמרומז במזלו של חודש מנחם-אב, מזל אריה...  -  ראשי תיבות 'אלול, ראש-השנה, יום-הכיפורים, הושענא-רבה', היינו, שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה'פתקא טבא' דהושענא-רבה"¹¹.

_____________________

1)    ספר-השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 582.

2)    ספר-המנהגים עמ' 31.

3)    לוח כולל-חב"ד פ' יתרו, כדעה האחרונה בשו"ע אדמוה"ז סי' תצד סו"ס יא.

אדמוה"ז היה קורא את עשרת הדיברות דפ' ואתחנן בנוסח-טעמים מיוחד, שונה מזה של הקריאה בכל השנה ואף מזה של עשה"ד דפ' יתרו, וכן נהגו גם כל בניו. הוא לימד זאת להרה"ק הרב"ש בן הצמח-צדק, שלימד זאת להרה"ק הרז"א אחי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (לקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 459. וראה תולדות אדמוה"ז ח"ד עמ' 1070).

4)    סידור אדמוה"ז, לפני 'למנצח... יענך'.

5)    'התוועדויות' תשמ"ט ח"ד עמ' 157, 412, 415.

6)    תענית לא,א ובפירש"י. רמ"א יו"ד רמו סעיף כ"ג, מג"א או"ח רלח ס"ק א.

7)    ובמיוחד להוסיף בשיעורי תורה ברבים, לייסד חדשים ולחזק ולהרחיב את השיעורים הקיימים  -  'התוועדויות' תש"נ ח"ג עמ' 124.

8)    באופן של 'משתה ושמחה', אכילה ושתייה, ועד לסעודה ממש ('התוועדויות' תשמ"ט ח"ד עמ' 157, עיי"ש).

9)    "ובזה גופא  -  קדימה לסיום שבו מדובר מעלת היום דחמשה-עשר באב... סיום מסכת תענית... 'דבר בעתו מה טוב'"  -  שיחת ליל ט"ו באב ה'תשמ"ז בתחילתה, 'תורת מנחם  -  התוועדויות' תשמ"ז ח"ד עמ' 220.

10)  ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 733.

11)  ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770, וראה גם בעמ' 725 הערה 63. בע"פ היה הרבי מקדים ומברך, כגון בשיחת י"ג מנ"א תשל"ט. וכן בסיום המאמר דכ"ג מנ"א תשכ"ח ('ספר המאמרים  -  מלוקט' ח"ה עמ' שמו, ומצויין שם ללקוטי-שיחות ח"ד עמ' 1163 בהערה, שבכ' מנ"א מתחלת  -  בנוגע לכמה עניינים  -  ההכנה לראש-השנה). בכתב  -  בדרך-כלל היה מאחל רק מיום א' דר"ח אלול, אך היו יוצאים-מן-הכלל ('אוצר מנהגי חב"ד', אלול-תשרי, עמ' יב-יג. וראה 'בית חיינו' גיליון 99 עמ' 14).