חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
שלחן שבת
מדורים נוספים
שיחת השבוע 941 - כל המדורים ברצף
מסירות-הנפש והתקווה הגדולה
בציפייה לגאולה
יש חדש
נקודת-זמן שרק הקב"ה יודע
פדיון הבן
מי חייב למי
"ילד של הרבי"
כוח החסידים
ימי הזוהר של יהדות לטביה
שם וכינוי

כאשר משה הודיע לפרעה על מכת בכורות אמר: "כה אמר ה', כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים". מדוע במכה זו ניתנה הודעה מראש על השעה המדוייקת שבה היא תבוא?

ברוב המכות לא הודיע הקב"ה מראש את מועד המכה. במכות דבר וארבה נאמר שהמכה תבוא "מחר", אך לא צוינה השעה. מכת ברד היא היחידה שבה נאמרה שעה מדוייקת – "כעת מחר" (וכפירוש רשי: "שרט לו שריטה בכותל – למחר כשתגיע חמה לכאן, ירד הברד"), אולם הודעה זו הייתה כדי לאפשר ל"הירא את דבר ה" להכניס את עבדיו ואת מקנהו למקומות מוגנים. אך מה תכלית ציון הזמן במכת בכורות?

רגע בלתי-ניתן למדידה

התשובה טמונה במילה "אני יוצא בתוך מצרים". מטרת ציון הזמן לא נועדה להודיע את מועד המכה, אלא להבהיר מי עומד להנחית אותה. הקב"ה ביקש להודיע לפרעה כי הוא בכבודו ובעצמו יביא את המכה, הוא ולא מלאך, הוא ולא שליח.

בן-אדם אינו מסוגל לעשות פעולה בדיוק בחצות הלילה, כי אין בכוחו לזהות את הרגע המדויק. למעשה, הרגע הזה בלתי-ניתן להגדרה בכלים אנושיים, משום שהוא אינו ניתן למדידה. אם זה רגע שניתן למדידה, הרי הוא ניתן לחלוקה, וכבר אין לנו בדיוק 'חצות'. את הנקודה המדוייקת של חצות הלילה יודע הקב"ה לבדו, וזו הייתה הכוונה בציון המועד – להבהיר לפרעה שמכת בכורות תבוא מהקב"ה בכבודו ובעצמו.

"שמא יטעו"

לאור הסבר זה מתעוררת שאלה, מדוע נאמר "כחצות" ולא "בחצות"? מבאר רש"י, ש"כחצות" בעצם פירושו – כאשר יהיה חצות. לפי פירוש זה, 'חצות' אינו מושג של זמן אלא פעולה – לחצות את הלילה. "כחצות הלילה" משמעותו – כאשר ייחצה הלילה.

לאחר מכן מביא רש"י הסבר נוסף, שבאמת הקב"ה אמר למשה "בחצות הלילה", אולם משה חשש "שמא יטעו אצטגניני פרעה" ולא יחשבו נכון את שעת חצות, ויאמרו "משה בדאי הוא". לכן שינה משה רבנו ואמר "כחצות", כדי שלא יבואו לכלל טעות.

"יודע עתיו ורגעיו"

רש"י מוסיף, שאמנם משה רבנו שינה ואמר "כחצות", אבל "הקב"ה יודע עתיו ורגעיו, אמר בחצות". בכך רומז רש"י למאמרו של רבי שמעון על הפסוק "ויכל אלוקים ביום השביעי", שמעורר לכאורה קושיה – איך שבת הקב"ה ביום השביעי אם כילה את מלאכת הבריאה "ביום השביעי". משיב רבי שמעון, ש"הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה", וממילא הוא סיים את המלאכה בדיוק בנקודה שבה מתחיל היום השביעי.

זו גם המשמעות של "כחצות הלילה" במצרים – הקב"ה הביא את המכה בדיוק ב'חוט השערה' של חצות הלילה, נקודת-זמן שרק הקב"ה לבדו יכול לכוון, והדבר הוכיח ש"אני יוצא בתוך מצרים", שהוא בכבודו ובעצמו מכה את המצרים וגואל את בני-ישראל.

(לקוטי שיחות כרך כא, עמ' 55)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)