ההוראה מהחיבור ד"מטות" ל"מסעי"... היא – שגם בהיותו במצב ד"מסעי", שלא במקומו, עליו לעמוד בכל התוקף ד"מטות", כמו בעת שנמצא במקומו.
ולדוגמא – בעניין של מעשה בפועל:
כאשר יהודי נוסע מביתו ומתארח בביתו של יהודי אחר – אינו יכול, לכאורה, להתנהג כמו בביתו, עם כל ההידורים והחומרות כו', שכן, כיצד יוכל לומר ל"מארח" שיכול הוא לאכול אצלו דגים בלבד, אבל לא בשר – היתכן לפגוע בכבודו של יהודי, ומה גם יהודי שמקיים מצוות הכנסת אורחים?!...
על כך באה ההוראה מהחיבור ד"מטות ל"מסעי" – שגם בהיותו שלא בביתו, “מסעי", בתור אורח, עליו להקפיד על כל ההידורים והחומרות כו' בכל התוקף (“מטות") כמו בעת שנמצא בביתו.
ובנוגע לחשש דפגיעה בכבודו של המארח – הרי כשיסביר שאינו עושה זאת מפני רצונו (ואדרבה: דבר זה גורם לו רגש של אי-נעימות), כי אם, מצד ציווי והוראת התורה, החיבור ד"מטות-מסעי", אזי לא יתפרש הדבר כפגיעה בכבודו של המארח, ואדרבה – המארח יכיר לו טובה על כך שמנע ממנו עניין שהוא בגדר “לפני עור לא תתן מכשול", בבחינת “יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית", אשר, על-ידי-זה יוסיף אהבה על אהבתו.
(תורת מנחם תשמ"ו, חלק ד', עמ' 941) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
