נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת בהעלותך | להדליק את הנשמה
	לקיים בפועל, אף שלא מבינים
	לפעול עלייה בנרות
	ה"אשל אברהם" מבוטשאטש
	קולו ללא 'בת-קול'
	חצות לילה
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

י"ג סיון  

תר"ס

יום חתונת הורי כ"ק אדמו"ר: כ"ק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק שניאורסאהן (בגיל עשרים ושתים) עם הרבנית חנה  בת הרה"ג הרה"ח מאיר שלמה והרבנית רחל (בתו של הרה"ג ר' יצחק פושניץ, רבה של העיירה דוברינקה). כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב היה השדכן!

לאחר שנקבע זמן החתונה לערב שבת שלאחר חג השבועות, חלתה הכלה (הרבנית חנה) ואביה הרה"ח ר' מאיר שלמה רצה לדחות את החתונה. הוא שלח שליח מיוחד לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לקבל את הסכמתו לדחיה, אך הרבי לא הסכים ונתן את ברכתו שהכל יהיה על צד היותר טוב ואין מה לחשוש, ואמנם החתונה התקיימה במועד שנקבע (בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי).

רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו  כעשר שנים עד שנת תרס"ט, וישב ועסק בתורה יומם ולילה. בשנת תרס"ט עלה לכהן פאר כרבה של יקטרינוסלב, בהיותו בן שלושים ואחד.

(ימי חב"ד ע' 187)

י"ד סיון

תרמ"ב

יום חתונת הרה"ח ר' מנחם מענדל, בנו הצעיר של כ"ק אדמו"ר המהר"ש, עם מרת שרה בת הרה"ג ר' עקיבא קארניצער מקראקא נכדת ה"חתם סופר" – בזיווג ראשון – .

החתונה התקיימה בליובאוויטש, וכ"ק אדמו"ר מהר"ש אמר כמה מאמרי חסידות.

בהזמנה לחתונה כותב כ"ק אדמו"ר מהר"ש:

...כאשר זיכני השי"ת נשואי בני הצעיר שי' עם ב"ג תי' בת ונכדת הרה"ג מקראקא והחת"ס, אשר הוגבל זמן יום החופה למז"ט יום ה' י"ד סיון הבע"ל, לזאת באתי עם הספר לקרוא למאהבי נפשי לבוא ליום המוגבל להתעלס באהבי', והשי"ת יזכנו לשמוח בשמחת ה' במעשיו וישראל בעושיו ובשמחת בנינו ובניכם שי', ויעזור לכם בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר בכל מאווי נפשכם ונפש ידידם מלונ"ח.

(אג"ק אדמו"ר מהר"ש ע' כו)

בזיווג שני נשא לאשה את הרבנית בתיה, בתו של הרה"ק ר' נחום דובער מאוורוטש (בנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש), אחיה של גיסתו הרבנית שטערנא שרה אשת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.

ט"ו סיון  

תרס"ה

יום פטירתו של הרה"ח ר' שמואל בצלאל שעפטיל – הרשב"ץ – מורו ורבו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, מחשובי החסידים אצל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.

הוא הובא לקבורה, כפי בקשתו, בתוך חמישים אמה של אהלי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק וכ"ק אדמו"ר מהר"ש.

(ליובאוויטש וחייליה ע' 141)

תרפ"ז

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, נאסר בבית הסוהר שפאלערקי, באור ליום ד' פ' שלח, בשעה שתיים ורבע לאחר חצות הלילה.

(ליקוטי דיבורים ח"ד ע' תריא)

השם של בית הסוהר "שפאלערקי" היה מטיל אימה, פחד וחרדה, על כולם. כשנלקח אדם ל"שפאלערקי", הרי אחת מהשתיים, או שדינו כבר נגזר, או שעדיין צריכים לחקור את האסיר לפני שיבוצע גזר הדין.

כ"ק אדמו"ר אומר:

...ויש לקשר זה עם ט"ו בסיון שבו החל המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר – שלאחר הגאולה די"ב תמוז נתגלה שבמאסר היתה זריעה, בכדי שעל ידי זה תהיה הצמיחה בריבוי והוספה בהפצת המעיינות.

(ספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' קפח)

תרצ"ה

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, עזב את וורשה ועבר לגור בעיר הסמוכה אטוואצק שבפולין, ובה גר עד כ"א אלול תרצ"ט. כשהרבי העתיק את מקום מגוריו לאטוואצק, עברה גם ישיבת תומכי תמימים עמו מוורשה לאטוואצק.

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כותב:

בחמשה עשר לחודש סיון בשנת תרצ"ה על פי עצת הרופאים העתקתי מקום מגורנו מווארשא לאטוואצק.

(אג"ק שלו חי"ג ע' רפב)

ט"ז סיון   

תקע"ג

יום פטירתה של הרבנית פריידא, בתו הבכירה של כ"ק אדמו"ר הזקן, בהיותה בגיל ארבעים ותשע (נולדה בשנת תקכ"ד). היה זה חצי שנה אחרי הסתלקות אביה. ומנוחתה כבוד – על פי בקשתה – בעיר האדיטש, סמוך ממש לציונו של אביה.

לפני הסתלקותה ביקשה לקרוא לחסידים לביתה. היא ביקשה מהם לעמוד מסביב למיטתה, והתחילה לומר "אלקי, נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת, אתה יצרתה, אתה נפחת בי ואתה משמרה בקרבי..." כאשר הגיעה למילים "ואתה עתיד ליטלה ממני" – זקפה את ידיה, הושיטה עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה בקול: "אבא, חכה! הנה, כבר!" ומיד פרחה נשמתה.

הרבנית פריידא היתה אשה גדולה וחשובה מאד. היא היתה חביבה מאד על אביה רבנו הזקן, שהיה אומר בפניה חסידות. כשרצה אחיה, כ"ק אדמו"ר האמצעי, לברר איזה ענין בחסידות מרבנו, היה מבקש מהרבנית פריידא לשאול מרבנו, והוא בעצמו הסתתר והאזין לדברי אביו ממקום מחבואו.

(בית רבי ע' 114)

רבנו הזקן התבטא פעם על בתו הרבנית פריידא, שנשמתה היא בעצם מ"עלמא דדכורא", אלא שמסיבה מסויימת התלבשה נשמה זו בגוף של אשה.

(ימי חב"ד ע' 193)

תשל"ה

בעת ה"צאתכם לשלום" לאורחים שהגיעו מאנגליה, אמר לפניהם הרבי שיחה מיוחדת, בכניסה ל-770, למעלה מעשר דקות. לאחריה חילק הרבי לשלוחים מרחבי אמריקה ואנגליה - תניא עם תרגום אנגלי בהוצאה חדשה, שהגיע זה עתה מהדפוס; לשאינם דוברי אנגלית ולילדים – נתן הרבי תניא (פורמט כיס), ולנשים ולבנות - שני דולרים – אחד לצדקה והשני עבור נרות שבת קודש.

(שיחות קודש תשל"ה ח"ב ע' 198)

י"ז סיון     

תש"א

כ"ק אדמו"ר והרבנית עזבו את אירופה, דרך ליסבון שבמדינת פורטוגל ועלו על ספינה "סורפא פינטא" לכיוון ניו יורק.

(התקשרות גליון תערב ע' 16)