וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב (ו,ג)
וארא: אל האבות (רש"י)

מה מוסיף רש"י בפירושו, על לשון הכתוב?

רצונו של רש"י לומר לנו שההתגלות האלוקית אל אברהם, יצחק ויעקב לא היתה בגלל מעלתם הפרטית של כל אחד ואחד מהם, אלא משום שהם היו אבות האומה. הם, האבות, מסרו את כל מה שקיבלו לבניהם אחריהם.

(ליקוטי-שיחות, כרך ג, עמ' 860)

ובני קורח אסיר ואלקנה ואביאסף (ו,כד)

"אסיר (271) אלקנה (186) אביאסף" (154) = בגימטרייה "תורה" (611).

ללמדך: שבני קורח עשו תשובה והאמינו במשה ובתורתו, לא כקורח אביהם שכפר בתורת משה.

(ליקוטי לוי-יצחק לזוהר חלק ב דף רפז)

הוא אהרון ומשה... הוא משה ואהרון (ו,כו-כז)

"משה" - עניינו לימוד התורה. "אהרון" - עבודת התפילה (שהרי תפילה באה במקום קורבנות, שהקריבו הכהנים).

לפעמים יש להקדים את "משה" ל"אהרון" - על האדם לעסוק בתורה ובמצות כדי שיוכל אחר-כך להתפלל מאהבה.

ולפעמים יש להקדים את "אהרון" ל"משה", דהיינו שהאדם יעורר אהבת ה' בליבו בתפילה, כדי שיוכל אחר-כך לעסוק בתורה ומצוות כדבעי.

(ליקוטי-תורה במדבר, פרשת מסעי, דף פג עמוד ג)

* * *

"משה" מסמל דרך עבודה שהיא על-שכלית ואילו "אהרון" - עבודה שכלית.

ישראל - מסמלים את הנפש האלוקית, ופרעה - את הנפש הבהמית.

בפסוק הראשון (כו), כשמדובר על בני-ישראל ("הוציאו את בני-ישראל מארץ מצרים"), הקדים הכתוב את אהרון למשה, ואילו בפסוק שלאחריו, כשמדובר על פרעה ("הם המדברים אל פרעה מלך מצרים"), הקדים הכתוב את משה לאהרן.

מדוע? משום שכדי להשפיע על הנפש האלוקית ולעוררה לאהבת ה' די בבחינת אהרון. לכן כשמדובר על "ישראל" הקדים הכתוב את אהרון למשה. אבל כדי לעורר גם את הנפש הבהמית לאהבת ה', הדבר צריך לבוא מדרגה נעלית יותר - מבחינת משה. לכן, כשמדובר על "פרעה" הקדים הכתוב את משה לאהרון.

(אור-התורה שמות, כרך א, עמ' רכד ועמ' רל)