בתחילת הפרשה נאמר: "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת לה'", "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה".
ידועה השאלה: כיון שהסדר הוא "שש שנים תזרע שדך... (ואחר-כך) ובשנה השביעית... שבת לה'", למה נאמר קודם "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת לה'" שמשמעו שתכף ומיד כשנכנסים לארץ צריך להיות "ושבתה הארץ שבת לה'"?
והביאור בזה: שהכניסה לארץ צריכה להיות חדורה במטרה ותכלית ד"ושבתה הארץ שבת לה'": המטרה והתכלית דהכניסה לארץ היא לא כל-כך בשביל ה"שש שנים תזרע שדך" אלא בשביל ה"שנה השביעית" שתהיה שבת לה' "שתהיה כל השנה הבטלה מעבודת האדמה מוכנה לעבודתו יתברך... שגם עובדי האדמה כאשר ישבתו בשנה ההיא יתעוררו לדרוש את ה'" (ספורנו ר"פ בהר) – שנה שמוקדשת כולה לעבודת ה', ללא צורך להעסק בענייני העולם, כיוון שישנה ברכתו של הקב"ה ומזומנת ("וציויתי את ברכתי לכם גו' ועשת את התבואה") מן המוכן.
ועל מטרה ותכלית זו – "שבת לה'" – צריכה להיות מיוסדת כללות העבודה ד"שש שנים תזרע שדך", היינו, שבמשך שש השנים שבהם עוסקים בענייני העולם, יודעים שהעיקר הוא "ושבתה הארץ שבת לה'", וצמיחת התבואה היא על ידי ברכת ה', ולכן מוסיפים יותר בענייני קדושה, ובטוחים שהקב"ה יוסיף בברכותיו בכל המצטרך.
(משיחת כ"ה אייר לנשי ובנות חב"ד,
תורת מנחם תש"נ ח"ג ע' 224) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
