נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת אמור
	ועוד ועיקר – על האחדות
	הגדולים "זוהרים" על ידי הקטנים
	לידת ילד יהודי מביאה את הגאולה
	פרשת אמור
	"ועל כרחך אתה חי"
	האומן את היונק
	עבודת ה' - בהרחבה
	אמירת י"ג עיקרים בכל יום
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

עצות והדרכות למחנך ולמוסד החינוך * "הכל גלוי לפניו כמלאך אלוקים" * כך קבע הרבי את תאריך יום ההולדת לזה שנסתפק בו * מדוע לא העניק הרבי בקבוק "משקה" לחתן הבר-מצוה? * הוצאת הטלויזיה מיד גם ממחסן המוסד! * מקום יש גם לשני מתרימים באותו זמן * ה'זהיר טפי' בניהול המוסד * גדול השלום! * "זה מה שחסידים הראשונים היו מבקשים" הפטיר הרבי על בקשת החסיד * כשה'לעקאח' של הרבי מתשרי תשל"ו הגיע לריגא * שליחות לחתן הבנש"ק * מתי הותרה התעניינות בנישואין לשלוחי תשל"ו?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מאז שלהי שנת תשי"ג עד קרוב לפטירתו (ביום א' של פסח תשס"ט) – שימש הרב ישכר דובער (בערל) גורעוויטש כמנהל 'בית רבקה' בצרפת. הוא זכה לשפע של הוראות עצות והדרכות מהרבי. חלק גדול ממכתבי הרבי אליו נדפס מכבר (בספרים 'היכל מנחם' כרכים ב-ג) אולם עתה יצא לאור סיפור חייו בצורה מרתקת בספר 'ר' בערל – חסיד ומחנך' בהוצאת המשפחה (בעריכת הרש"ז שי' רודרמן). מתוך הספר ליקטנו מעט ניצוצות במגוון נושאים.

"הכל גלוי לפניו כמלאך אלוקים"

אחרי צאתו מה'יחידות' בעת נסיעתו הראשונה לרבי, כתב ר' בערל לרעייתו:

"השבח לה' על כל הנעשה עמנו... הייתה ה'יחידות' בשעה טובה ומוצלחת. אתמול ביום הכנסתי רשימה עם השאלות שלי, וכשנכנסתי הרבי לקח מיד את הרשימה שלי וענה על השאלות, כך שראיתי כי הכל גלוי לפניו, כמלאך אלוקים. הוא הזכיר לי דבר שכתב לי אולי לפני כשש שנים. כל דקה אצל הרבי שיהיה בריא היא כמה שאנו צריכים על זה חודשים ושנים, והדבר מסודר..." (עמ' 240-239).

"היום ילדתיך"

באחת השנים המוקדמות הפנה ר' בערל לרבי את תוכן השאלה הבאה:

אינני יודע איך להתנהג בקשר ליום ההולדת שלי... יש לי ספק באיזה תאריך נולדתי. אחת הסיבות לכך היא משום שבהגיעי לגיל בר-מצוה היה אבי ע"ה חולה ולא ערכו לי חגיגת בר-מצוה כרגיל. תפילין התחלתי להניח כמה זמן קודם. יודע אני שנולדתי בחודש חשוון, אך בקשר לתאריך המדוייק מסופקני אם זה ביום י"ג, י"ז, כ"ו או כ"ז. שאלתי דעת כ"ק כיצד עלי לנהוג?

תשובת הרבי הייתה:

יבחר בראשון מבין ארבעת התאריכים שלגביהם הוא מסופק וינהג בו מנהגי יום הולדת.

ומני אז נהג בי"ג חשון כיום הולדתו (עמודים 228-227).

"וחזקת והיית לאיש"

להלן תוכן ה'יחידות' של הרה"ת ר' ישכר דובער (בערל) גורביץ עם בנו הת' פסח שי' – לקראת י' שבט תשל"ו (בקשר עם הבר-מצוה העתידה להתקיים בחודש מרחשון הבעל"ט (תשל"ז)) עמ' 278:

כ"ק פנה להת' פסח (שכתב במכ' – שהכניס קודם לכן ל"המזכירות" – אודות הבר-מצוה שלו) ובירכו.

הוסיף ואמר:

1. בקבוק 'משקה' לבר-מצוה לא אוכל להעניק לך, כי בפרק הזמן שבינתיים יחול חג-הפסח [השווה: 'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן עמ' פא – שאין מוכרין לגוי משהו שקיבלו מצדיק].

2. בטח תאמר בכל יום את פרק התהילים המתאים לגילך,

הת' פסח הגיב: אני כבר אומר זאת.

כ"ק חייך ואמר: טוב מאד תמשיך כך. (והוסיף:)

3. כשתחזור לצרפת תתן בכל בוקר "ארבע-חמש פרוטות לצדקה".

4. הוסיף לברך והזכיר הפסוק "וחזקת והיית לאיש".

5. פנה להרה"ח ר' י.ד. והורה לו ללמוד עם בנו בכל יום איזה שורות תניא.

הוצאת מכשיר בלתי כשר מרשות המוסד

באחת ה'יחידויות' סיפר ר' בערל לרבי מאורע שהתרחש באותה תקופה.

המשפיע ר' ניסן נמנוב ז"ל הוזמן לשמש כסנדק בברית-מילה של אחד מתלמידיו בעבר שהתקיימה בביתו. כשנודע לר' ניסן שבאותו בית מצוי מכשיר טלויזיה סירב להיכנס לבית, רק כשההורים הוציאו את המכשיר מביתם ניאות להיכנס לשם ולשמש כסנדק.

המכשיר שהוצא מן הבית הונח למשמרת במחסן כלי העבודה של גוי שעבד בבית-רבקה.

ר' בערל סיפר לרבי את כל הפרטים ואז נענה הרבי: "תתקשר לבית רבקה בהקדם האפשרי, עוד לפני שאתה חוזר לצרפת, ותבקש שיוציאו מיד את המכשיר הנ"ל מכל שטח המוסד".

הרבי הפטיר: "במוסד שלי אינני מוכן שתימצא טלויזיה אפילו רגע אחד!" (עמ' 121).

חיוך רחב של שמחה בפניו

בנושא זה של הוצאת מכשיר בלתי כשר – ולאו דווקא ממוסד – שוחח הרבי עם ר' בערל כבר בהגיעו לרבי בפעם הראשונה.

באחת היחידויות בקיץ תשכ"ג הקדיש הרבי זמן רב לענין בוגרת בית רבקה שהכניסה לביתה אחר נישואיה מכשיר טלויזיה. הרבי ביקש מר' בערל כי יפעיל את כל כוח השפעתו עליה ועל בעלה, לסלק את המכשיר מביתם. הרבי אף העניק מספר הצעות מפורטות בנידון.

בהמשך לאותה 'יחידות' הוסיף ר' בערל ושאל שאלה נוספת בנידון והרבי האריך במענה. בסופו של דבר הצליח ר' בערל להשפיע על בני הזוג וזכה להוציא במו ידיו את המכשיר מביתם. ב'יחידות' הבאה לה זכה סיפר ר' בערל לרבי על הצלחתו ומיד ראה כיצד פניו של הרבי משתנות וחיוב רחב של שמחה מתפשט עליהן.

לימים סיפר על כך ר' בערל והוסיף, כי מכך אנו למדים עד כמה נוגע לרבי מצבו הרוחני (אפילו) של יהודי אחד ויחיד (עמ' 120).

מקום יש לשני מתרימים מאותו מקום לשני מוסדות שונים

באחת הפעמים כשר' בערל שהה בחצר הרבי, שהה שם גם המשפיע ר' ניסן נמנוב, שאסף כסף לטובת הישיבה בברינואה. הבעיה הייתה שהן ר' בערל הן ר' ניסן פנו פחות או יותר לאותם אנשים.

כשנכנס ל'יחידות' הוא הביע בפני הרבי אי נעימות מעובדה זו, ושאל האם לא עדיף שרק ר' ניסן יאסוף כסף (לישיבה). הרבי שלל זאת מכול וכול, והורה לו לגשת כרגיל אל כל התורמים הקבועים ולבקש את תרומותיהם. באותה הזדמנות אמר לו הרבי את המשפט הבא: "הטובה שאתם עושים עם התורמים, גדולה לאין שיעור מהטובה שהם עושים עמכם"... (עמ' 259).

בדרגת חסידי אדמו"ר הזקן!

ב'יחידות' בקיץ תשכ"ג שארכה זמן רב ביקש ר' בערל מהרבי 'תיקון' על ענין מסויים, ופתאום הרבי עשה כזו תנועה חזקה של פליאה בשתי ידיו הקדושות ואמר: "על כזה עניין אתה מבקש? הרי זה בדרגה של חסידי אדמו"ר הזקן"! (עמ' 120).

ה'זהיר טפי' – בניהול המוסד

כששאל פעם אחת את הרבי במה צריך להיות ה'זהיר טפי' שלו, ענה לו הרבי:

"אצלך, ה'זהיר טפי' הוא עבודתך בבית רבקה ועל ידי זה ממילא ייעשה אצלך מואר בבית" (עמ' 15).

זכר ימות עולם

פעם בודדה שהעז ר' בערל גורביץ לבקש ברכה מהרבי ליותר הרחבה בגשמיות, נענה (התוכן ולא הלשון):

"זכר נא מה שהיה לו ברוסיה ומה שיש לו ברוך-השם כעת"...

וראה במכתב הרבי המצוטט שם בעמ' 14;

אולם בפעם הראשונה כשנסע לרבי – בחודש תמוז תשכ"ג – ב'יחידות' השנייה, לאחר שהרבי התייחס לדברים הכתובים בפ"נ פנה ר' בערל לרבי בעל-פה וביקש את ברכתו הקדושה שהבית שלו יהיה "בית יהודי, חסידי וחם", תגובת הרבי ביטאה שביעות רצון מעצם תוכן הבקשה, הרבי אמר: זה מה שחסידים הראשונים היו מבקשים (עמ' 245).

פעם נכנס החסיד הרה"ח ר' יהודה חן ל'יחידות' והתאונן בפני הרבי: "איך זה שמרשים למשפחה כזאת [גורביץ] לחיות בתנאים כה קשים בגשמיות?!".

תגובת הרבי הייתה:

"ממנו לא שמעתי על זה מאומה..." (עמ' 16).

גדול השלום

אחרי שהתעלה על עצמו באחת השנים, ולמרות חילוקי דעות עם אחד העובדים הבכירים במוסד, ציית לבא-כוחו של הרבי הרב גורודצקי (הרבי הורה לר' בערל להיוועץ ברב גורודצקי) המשיך לנהל את המוסד בדרכי שלום – הנה כאשר נכנס אחר-כך ל'יחידות', עוד בטרם מסר לרבי את הפתק שהכין, פנה אליו הרבי בשמו הפרטי ואמר לו (בערך): "ר' בערל, מגיע לך יישר כוח מיוחד על שהצלחת להסתדר עם חילוקי הדעות באופן שזה לא יגיע לידי משבר. אילו דבר כזה היה קורה במוסדות אחרים, כבר מזמן היו נוצרות מחלוקות חריפות, ואף יותר חמור מזה...".

וראה בהמשך לכך מכתבו של ר' בערל לרבי שם עמודים 219-218.

עוד הפעם "שלום עליכם"..

באחת השנים כשהגיע ר' בערל גורביץ לנ.י. הוא הגיע משדה התעופה היישר אל ההתוועדות של הרבי. בעיצומה של ההתוועדות הוא התעלף לזמן קצר. הרבי הביט עליו בשעת מעשה. למחרת כשנכנס ל'יחידות' אמר לו הרבי: נאך אמאל שלום עליכם אייך ר' בערל (עוד פעם שלום עליכם לכם ר' בערל). הייתה בכך התייחסות מרומזת למה שעבר עליו יום קודם לכן בהתוועדות. (עמ' 247)

צופה לעתיד-השליחות בליאון

באחת השנים כשעבר הרה"ח ר' בערל לפני הרבי במעמד 'כוס של ברכה' הגיש לו הרבי בקבוק משקה (נוסף) באומרו: "עבור [העיר] ליון".

בשעת מעשה לא ירד לסוף דעתו הקדושה של הרבי, אך שמר את הדבר בליבו. לימים – בשנת תשל"ו – נתמנה בנו הרה"ח ר' שמואל לשליח בליון, דברי הרב קיבלו, איפוא, למפרע הסבר והבנה.

[גם ר' בערל עצמו החזיר נשמתו ליוצרה בליון]. (עמ' 247)

שליחות ל"גוטע יידן"... ע"י בנש"ק

לקראת חג הפסח תש"מ התכוונו חתנו, הרה"ת ר' יעקב יצחק בידרמן ורעייתו, שהתגוררו בשכונת קראון-הייטס, לנסוע לעשות את החג ב'יעֶר' שבצרפת – אצל הורי אשתו. הם כתבו על-כך לרבי. לאחר-מכן, המזכיר הרב י.ל. גרונר חיפש אותו ואמר לו כי לפני הנסיעה ימתין ב'גן עדן התחתון' (לפני דלת חדרו של הרבי), מפני שככל הנראה הרבי מבקש לשלוח עמו לצרפת חבילת מצות (כמנהגו לשגר לקהילות אנ"ש חבילת מצות לקראת החג).

בפועל, השליח להבאת המצות לאנ"ש בצרפת היה הרה"ת ר' יקותיאל קלמנסון, שנסע גם הוא לקראת חג הפסח בחזרה לביתו בצרפת. לרב בידרמן מסר הרבי חבילת מצות נוספת, באומרו: למסור ליהודים הטובים ב'יעֶר' – באידיש: "איבער געבן די גוטע יידן אין יער" והוסיף לכך ברכת "פסח כשר ושמח".

 - הביטוי "גוטער ייד", כידוע שימש ברוסיה ואוקראינה כינוי לצדיק [והרב בידרמן הוא כידוע בנש"ק – בנן של קדושים – נכד הרה"צ רבי משה מרדכי זצ"ל מלעלוב]. (עמ' 275)

הוראות הרבי לבוא לכינוס-השלוחים העולמי בתשנ"ב

מאז החלו כינוסי השלוחים העולמיים בחצר הרבי (בשנת תשמ"ח), היה ר' בערל נוסע להשתתף בהם, וממילא היה נשאר באזור לקצור גשמיות עבור 'בית רבקה' – משך כמה שבועות.

בשנת תשנ"ב התעורר אצלו ספק אם לבוא לכינוס או לא, מכיוון שבאותם ימים ממש שבהם התקיים הכינוס קיים רבה הראשי של צרפת "יום תורה", והרב גורביץ ביקש לשאת דברים במהלכו. הוא התלבט האם יספיק לדבר ולהמשיך להגיע לכינוס בנ.י. הוא אף כתב לרבי את הנקודות אותן עמד להשמיע בנאומו.

תשובת הרבי הייתה נחרצת:

"בהנ"ל, כהנהגתו בעבר, אזכיר על הציון". כלומר, שלא ישנה ממנהגו ויבוא לכינוס השלוחים בנ.י. וכן עשה כמובן. (עמ' 230-229)

ערב יום כיפורים תשל"ו – "לעקאח" לריגא

בז' מרחשון תשל"ו כתב גיסו של ר' בערל החסיד ר' יצחק מרדכי פבזנר מריגא לאחיו ר' שלום דובער בנ.י.:

"קיבלנו לעקאח שהזיידע שליט"א [=כינוי לרבי] שלח עבורנו. גם ברצוני להודות מאד לבן אחותי, יוסף יצחק בן חנה [=הרה"ת רי"י שי' גורעוויטש היום במגדל העמק, שהיה בין השלוחים לארץ הקודש], על המאמץ שלו. הגיע בסדר ובשלימות"... (שם עמ' 313).

מתי הותרה התעניינות בנושאי שידוכין לשלוחי תשל"ו?

בשנת תשל"ו שיגר הרבי קבוצת שלוחים לארץ-הקודש. בקבוצה זו היו חלק בחורים: אחד עשר בחורים נשלחו לירושלים "ללמוד נגלה וחסידות, לעסוק בעבודת התפילה ולקיים מצוות בהידור", ושלושה בחורים נוספים נשלחו לצפת. כ"תנאי קודם למעשה" היה שאין להם לעסוק בענייני שידוכים קודם שיקבלו אישור מפורש מהרבי.

בי"ג תמוז תשל"ז הגיעה הוראה טלפונית של הרבי באמצעות ה"מזכירות" שנמסרה להרב אפרים וולף שההגבלה על ההתעניינות במציאת שידוכין – הוסרה (עמ' 326).