כ"ד ניסן
תרכ"ו
יום פטירת הרה"ג הרה"ח ר' שניאור זלמן מרדכי שניאורסאהן, בן הרה"ק הריי"צ מאוורוטש, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.
הוא היה גאון עצום, ובגיל שבע עשרה (!) נתמנה לרב העיר ז'יטומיר. נפטר בגיל צעיר בחיי אביו (כשבועיים אחרי הסתלקות זקנו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק).
הוא היה אחיה של הרבנית שטערנא שרה אשת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב.
(ימי חב"ד ע' 160)
תשי"ב
בהתוועדות שבת מברכים אייר, הרבי דיבר על כך שצריכים לצאת מההגבלות, כל אחד לפי ענינו. הרבי הורה לכמה אנשים להפוך את כובעיהם, וגם הרבי בעצמו הפך את כובעו.
(תורת מנחם – התוועדויות ח"ה ע' 178)
כ"ו ניסן
תשכ"ג
הרבי יוצא בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים וביחוד לתלמידי התמימים - למעט בשתיית משקה.
(תורת מנחם חל"ו ע' 351)
כ"ז ניסן
תש"ד
כ"ק הרה"ג הרה"ח המקובל וכו' לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי, הגיע לעיר אלמא אטא לאחר שסיים את גלותו בעיר צ'יאלי.
(תולדות לוי יצחק ח"ג ע' 703)
תשד"מ
יום התחלת לימוד השיעור היומי ברמב"ם בפעם הראשונה לפי תקנת כ"ק אדמו"ר על ידי רבבות יהודים בכל רחבי תבל.
כשתקנת לימוד הרמב"ם היומי החלה, ביאר הרבי בהתוועדות בכל שבת את ה"רמב"ם היומי" של אותה שבת, כפי שנחלק במסלול הלימוד שעל פיו מסיימים את הספר בשנה אחת.
כ"ח ניסן
תשי"ד
כ"ק אדמו"ר לימד את הניגון "צמאה לך נפשי" [ניגון ראשון. יש עוד ניגון על מילים אלו שלימד הרבי בשמחת תורה תשח"י].
הרבי הסביר שכשיהודי נמצא בגלות הוא שבור ומדוכא מכך שאינו יכול "לראות עוזך וכבודך", ונפשו כוספת לגילוי אלקות, כאדם הנמצא במדבר וצמא למים.
הניגון מחולק לשלשה חלקים, שני החלקים הראשונים מבטאים תנועה של תשוקה, ונרגשים בהם צמאון וגעגועים לידבק באלוקות. החלק השלישי הוא כבר בתנועה של חזרה, המביעה מחשבה על מעלת העבודה דווקא בעולם ובגוף הגשמי.
(תורת מנחם חי"א ע' 244. 251)
תנש"א
כ"ק אדמו"ר אמר את השיחה הידועה בעניין "עשו ככל אשר ביכולתכם כדי להביא את משיח צדקנו בפועל ממש". השיחה גרמה להתעוררות עצומה בנושא הציפיה לגאולה.
(סה"ש תנש"א ח"ב ע' 470, שם ע' 474) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
