ברכת המזון
בנוגע למה שכתב הרב גינזבורג ב'לוח השבוע' גיליון תקמא הערה 66 בעניין אם שכח לומר 'ועל הניסים' בברכת המזון:
א) יכולני לאשר כי גם בדפוס ראשון של סידור יעב"ץ (אלטונא תק"ה) הציב 'הרחמן' של השוכח [יעלה ויבוא ו]על הניסים אחרי ה'הרחמן' של ראש חודש. [ראיתי בתוכנה 'אוצר החכמה', והוא בעמוד שח ב של ח"א של הסידור].
ב) בסוף הערתו שואל למה חישבו סיום ברכת הטוב והמטיב ב'ונאמר אמן' ולא ב'ואימרו אמן' בסוף 'הרחמן הוא יזכנו'. ולדידי ניחא לי על פי איגרות-קודש של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע (ח"א עמ' רב ואילך) שעד 'ממרום ילמדו' ולא עד בכלל הוא על סדר י' ספירות וממנו והלאה הוא עניין אחר.
הרב לוי-יצחק ראסקין, דומ"ץ דקהילת חב"ד, לונדון אנגליה
תפילין ארבע על ארבע
בנוגע לתפילין ארבע על ארבע, במה שכתב הרב גינזבורג בגיליון תקמ"ב:
בהוצאה החדשה של שולחן-ערוך אדמוה"ז, סימן לב, סעיף סג (הערה תקנג) מביא כמה מקומות באיגרות-קודש מאת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, כדלהלן.
איגרות-קודש כרך יא, עמ' שו: "במה שכתב אודות הבתים דאצבעיים על אצבעיים, יעויין בזה בספר שיעורי-תורה להרב נאה ז"ל, וידוע אשר מנהגנו הוא בשיעור זה ונזכר גם-כן בתניא באיגרת-הקודש סימן יו"ד (קטו,א)".
שם עמ' שסד: "במה שכתב אודות הבתים דאצבעיים על אצבעיים לתפילין, הנה כמה מהאחרונים בשולחן-ערוך אורח-חיים סימן ל"ב סעיף מ"א מפרשים שהכוונה בזה לתיתורא. אבל בפרי-מגדים שם מפרש לדעת רש"י (ש)הכוונה על הבתים וכן משמע גם-כן מלשון הרא"ש, ומובא בטור שהכוונה על הבתים, וכמו שהעיר גם-כן על זה באות-חיים שם ס"ק יט-כ. ולכן המהדרים עושים מידת הבתים אצבעיים על אצבעיים".
איגרות-קודש כרך יג, עמ' רנא: בהנוגע לאצבעיים על אצבעיים כבר נאספו הדעות בזה בספר 'מאסף לכל המחנות' על אתר.
איגרות-קודש, כרך טו, עמ' תלז: "במה שכתב על-דבר שיעור דאצבעיים בתפילין בלי התיתורא - עיין שולחן-ערוך אדמוה"ז סימן לב, סעיף סג: הבתים כו' אבל אורך ורוחב התיתורא כו' שהבתים כו' צריכים להיות אצבעיים כו'. פרי-מגדים א"א סקנ"ו (דהקשה עליו באות-חיים סקי"ט). ראש הובא בטור: יקח דפוס כו' אצבעיים (כהערת האות-חיים שם, סוס"ק כ'). שו"ת בית-שערים חלק אורח-חיים סכ"ח (ואינו תחת ידי)".
אבא ברננסון, כפר-חב"ד | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
