שאלה: האם אפשר לעשות מניין לתפילה, כשמשתתפי המניין אינם מקובצים במקום אחד, אלא בחצרות נפרדות או במרפסות וכדומה?
תשובה: אם מקצת המניין נמצאים בבית ומקצתם בחוץ, ואינם רואים אלו את אלו, אבל שליח הציבור עומד בפתח שביניהם – הש"ץ מצרף אותם.
בשולחן ערוך נפסק בשם רב האי גאון, ש"מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון, אפילו גבוה כמה קומות, ומראה להם פניו משם – מצטרף עימהם לעשרה". דיי שמקצת המניין רואים אותו, והחיד"א פסק שאפילו אם יש ביניהם מחיצה מסורגת (כנהוג בעזרת נשים), מצטרפים למניין.
לדעת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, דיי שהאדם מראה פניו לציבור, אף שאינו מכניס ראשו בחלון. וכן פסק ה'משנה ברורה' מעיקר הדין. וב'כף החיים' וב'הלכה ברורה' להרב דוד יוסף פסקו שהוא מצטרף רק אם מכניס ראשו בחלון.
כאשר הציבור מפוזר בשדה או בחצרות או במרפסות שונות, גם בהבדלי גובה, והם רואים זה את זה (ושומעים את שליח הציבור) – הם מצטרפים לדעות המקילות. אך אם מפריד ביניהם כביש או שביל המיועד להליכת רבים – אין אלה שמצד זה מצטרפים לאלה שמהצד השני.
גם מי שאינם מצטרפים למניין, כאמור, רשאים לענות עם הציבור דברים שבקדושה.
מקורות: שו"ע או"ח סי' נה סי"ד-טו, נו"כ, שו"ע אדה"ז סט"ו-טז ופסקי תשובות ס"ק כו, וש"נ. כה"ח ס"ק עה, והלכה ברורה, בביה"ל ס"ק ל,לג. שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
