נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת תצווה | 'עצם', למעלה מ'שֵם'
	"שמחה פועלת גם בי"
	עבודת ה' הנלמדת מאחשוורוש
	הכהנים יקומו עם בגדי הכהונה עליהם
	"יכנסו ל'מזכירות'"
	הסוד שמסתתר בתענית אסתר
	פרשת תצווה
	פורים (קטן) של מסירות-נפש
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

משנת תשד"מ בערך ביקש הרבי מפעם בפעם את הקהל, שלוחים או אישים מיוחדים להיכנס ל"מזכירות" ולקבל משקה, מכתב וכדומה או למסור שמות להזכירם על-הציון * בין הארגונים החשובים... * הרבי שומר "סוד" אפילו מהמזכירים * שורת ביטויים תקיפים – לא לערב את ה"מזכירות" בענינים לא להם! * באיזו שפות קרא הרבי מכתבים למרות שתשובות לא ניתנו באיטלקית, אשכנזית (גרמנית), צרפתית ורוסית מכיון שב"מזכירות" לא עבדו (בדרך-כלל) בשפות אלו * רשימה שלישית

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

אלו הרוצים ליתן הפתקים עם השמות על מנת להזכירם על הציון – יתנום עתה, או שימסרו אחר-כך על-ידי ה'מזכירות'.

- כך הכריז הרבי בסיום התוועדות ט"ו תמוז תשמ"ו ('התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 113).

בשבת פרשת בשלח יו"ד שבט תשד"מ ('התוועדויות תשד"מ' כרך ב' עמ' 883) הודיע הרבי:

כדי לקשר התעוררות זו דיום ההילולא עשירי בשבט – עם ענין של פועל אתן בקבוקי משקה (בהם ימזגו משקה מהתוועדות זו) לכאו"א מהשלוחים, מנהלי מוסדות וכו', הנוסעים למקומותיהם לאחרי יום ההילולא כדי שיוסיפו בכל הפעולות דהפצת היהדות והמעיינות.

"וכדי למנוע טורח הציבור ("טירחא דציבורא") – יכנסו מחר בבוקר ל"מזכירות", ושם יקבלו את בקבוקי המשקה, לאחרי שיכתבו על-גבי פתקא את שמם ושם אמם, כדי להזכירם על הציון של בעל ההילולא.

כמו כן אלו שהכניסו לפני השבת בקבוקי משקה עבור ענין של חנוכת הבית – יקבלו גם הם ע"י ה"מזכירות", כדי שלא לחלק [=בין אלו לאלו].

הדברים חזרו על עצמם בשבת פרשת בשלח תשמ"ה ('התוועדויות תשמ"ה' כרך ב' עמ' 1126):

לקשר זאת ע"י ההתוועדות דיום ההילולא... יקבלו השלוחים את בקבוקי-המשקה לאחרי השבת... על-ידי ה'מזכירות' כבשנה שעברה.

בערב חג השבועות של אותה שנה (שם עמ' 473) מעורר הרבי על דבר עריכת 'סיומים' של מסכת 'סוטה', אותה לומדים בימי הספירה ומסיימים בערב חג השבועות – "וכדי להשתתף בכל זה – יש ב"מזכירות" משקה, שמעורב בו ממשקה שהובא מארץ-הקודש מסיום הרמב"ם...".

גם שנה קודם לכן, בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה ('התוועדויות תשמ"ה' כרך ג' עמ' 1727) הכריז הרבי:

ברצוני להוסיף שכל אלו שיערכו 'סיומים' על הרמב"ם לפני חג הפסח – יוכלו לקבל ב'מזכירות' (מחר בבוקר, או אפילו עוד הלילה) מן ה'משקה' שהובא לכאן מחגיגת ה'סיום' בביתו של הרמב"ם בעיר 'פאס'...

"וכדי שלא לגרום טירחא דציבורא – יקבלו את קנקני המשקה ב"מזכירות" לאחרי צאת השבת, או ביום ראשון" הדברים נאמרו בקשר לסיומי הרמב"ם "לאחרי שימזגו לתוכם מן המשקה דהתוועדות זו – שבו נערך [ע"י הרבי] הדרן על הרמב"ם – בתור השתתפות בחגיגות הסיום במקומם הם".

ואחר-כך נתן הרבי קנקן משקה להרב יהודה לייב שי' גרונר – עבור חגיגות הסיום ברחבי תבל.

כל זה אירע – בסיומה של התוועדות ש"פ ויקהל (פרשת שקלים מברכים-החודש אדר שני) תשמ"ו – 'התוועדויות תשמ"ו' כרך ב' עמ' 688.

חודש ומעלה לאחר מכן מודיע הרבי בהתוועדות י"ג ניסן (שם כרך ג' עמ' 107):

נשאר עדיין ב"מזכירות" "שיריים" מהמשקה שנועד למטרה זו – עבור סיומי הרמב"ם (והדפסת קובצי חידושי-תורה על הרמב"ם) לאלה שהם בבחינת "נמושות"... (וראה גם שם עמ' 105).

לאחרי צאת השבת יכנסו השלוחים ל"מזכירות" כדי לקבל בקבוק משקה מהתוועדות, וכמו כן ישאירו מעטפה עם כתבתם כדי שיוכלו לשלוח להם ההעתקה מהמכתב שנכתב לקראת "כינוס השלוחים" בארץ-הקודש ת"ו אשר תוכנו מיועד להשלוחים שבכל מקום (הן המכתב עצמו והן ציון המראי-מקומות אשר העיון במקומות אלו מוסיף בהבנת הענינים לאשורם).

כך הודיע הרבי בסיום התוועדות ש"פ עקב תשד"מ ('התוועדויות תשד"מ' כרך ד' עמ' 2425 אחרי שדיבר על כך קודם – שם עמ' 2422).

בשיחת כ"א מנחם-אב תשד"מ ('התוועדויות תשד"מ' כרך ד' עמ' 2431) הודיע הרבי:

אלו שייסדו כוללים בשם "תפארת זקנים לוי יצחק" ועדיין לא קיבלו השתתפות כפי המדובר – יודיעו על כך ע"י מכתב ישיר ל"מזכירות".

 - יפרטו ויציינו (א) את השם שניתן ל"כולל", (ב) הכתובת להיכן ישלחו את סכום ההשתתפות, (ג) ומה טוב – שיצרפו מעטפה עם כתובת מן המוכן, כך שלא יפלו טעויות וכיוצא-בזה.

וכל פרטים אלו יזרזו את משלוח סכום ההשתתפות בלי-נדר.

ובש"פ ויצא תשמ"ז ('התוועדויות תשמ"ז' כרך א' עמ' 587):

"ומכיון שנמצאים כאן כמה וכמה שחוזרים למקומם לפני י"ט כסלו, שיערכו את התוועדויות וכו', ויעשו "שטורעם" אודות כל הענינים האמורים לעיל, כל אחד ואחד במקומו – הנה כדי לקשר זה עם דבר גשמי מהתוועדות זו.. יכנסו לאחרי השבת ל"מזכירות", ויקבלו קנקני משקה מהתוועדות זו..".

"ואלו שלא הכניסו קנקני משקה – יוכלו לקבל ב"מזכירות", לאחרי השבת, "שיריים" מהמשקה דהתוועדות זו, על מנת לקחת עמהם כדי לחלק במקומם"

אמר הרבי בש"פ וישב תשמ"ז ('התוועדויות תשמ"ז' כרך ב' עמ' 115).

בין הארגונים החשובים...

לפעמים (ש"פ במדבר תשמ"ז – 'התוועדויות תשמ"ז' כרך ג' עמ' 379) מזכיר הרבי את ה"מזכירות" בין "הארגונים והוועדות למיניהם" הרבי פירט:

רבני השכונה, ועד הקהל, מזכירות, מרכז לעניני חינוך, צעירי אגודת חב"ד וכו' וכו'.

"הראש שלהם מונח בעניני טוב וקדושה, תורה עבודה וגמ"ח – אבל לא הכנסת אורחים וקבלת פנים לכבוד הרבנים האורחים המגיעים לכאן לחג השבועות"...

הרבי שומר "סוד" אפילו מהמזכירים...

בשלהי שנת תשל"ו כתב הרבי הערות בקשר למבצע אנטבה ('אגרות-קודש' כרך ל"א עמ' שלג-שלד) ולפני סיומו חתם:

"מפני הזהירות וכו' [=שמירת חשאיות] – נמסר כל-הנזכר-לעיל ע"י מקבל הדו"ח ומחזירו ולא במכתב ע"י המזכירות וכו'"..

שורת הוראות תקיפות

"איני (ולא מהמזכירות) מיפה כחו כלל וכלל לתבוע את מישהו לדין" כתב הרבי בשנת תשל"ז ('אגרות-קודש' כרך ל"ב עמ' קי).

"הענינים שכותבים אין לערב בזה כלל לא אותי ולא מזכירות שלי ולא בריאותי כלל וכלל" בחורף תשל"ה ('אגרות-קודש' כרך ל' עמ' ט) להנהלת אחת הישיבות.

ושוב בצום גדליה תשל"ו (כרך ל"א עמ' ב): אין תפקיד המזכירות כלל – לנהל ישיבות תומכי תמימים, או להיות ממלא מקום הנהלתם.

"במזכירות כותבים רק לשון הקודש, אידיש או אנגלית"

כמעט כל המזכירים עסקו או סייעו בהקלדת מכתבים ושיגורם. והרבי הודיע לפונים אליו בשפות זרות כי מכיון שב"מזכירות" לא שולטים בצרפתית, איטלקית, רוסית וגרמנית (אשכנזית) – הרי שאת התשובות יוכלו לקבל בלשון-הקודש, אנגלית או אידיש, אך הם מצידם יכולים להמשיך ולכתוב בשפה הנוחה להם.

לא באיטלקית

בימי חנוכה תשד"מ כותב הרבי (נעתק ב'ימי מלך' כרך ראשון עמ' 137 הערה 58):

"במזכירות לא כותבים איטלקית, לכן בא המענה בלשון הקודש, אבל יכול גם להבא לכתוב בשפת מדינתו".

לא באשכנזית (גרמנית)

בכ"ד סיון תשי"ח וביו"ד אדר תשכ"א – 'אגרות-קודש' כרך י"ז עמ' קפ וכרך כ' עמ' קט:

במזכירות שלי אין כותבים אשכנזית, ולכן בא המענה [המכתב] בלשון-הקודש אבל הוא יכול גם להבא לכתוב אשכנזית כיון שקורא הנני שפה זו.

וברוח זו ובקצרה כותב הרבי בכ"ה שבט תשכ"ה ('אגרות-קודש' כרך כ"ג עמ' שלז):

במזכירות שלי אין כותבים גרמנית, אבל כ[בודו] יכול לכתוב לי גם בשפה זו אם נוח לו יותר.

לא בצרפתית

בט' אדר שני תשי"ז ('אגרות-קודש' כרך י"ד עמ' תעח):

במזכירות שלי אין כותבים צרפתית, ולכן בא המענה בעברית אבל היא מצדה יכולה גם להבא לכתוב צרפתית, כיון שקורא הנני שפה זו.

תוכן זה מופיע בעוד כשלושים(!) פעמים בסדרת 'אגרות-קודש' אך במקום "בעברית" נכתב "בלשון הקודש" ומשנת תשכ"ב ('אגרות-קודש' כרך כ"ב עמ' יו"ד) כותב הרבי:

במזכירות כותבים רק לשון הקודש, אידיש או אנגלית.. להודיע באיזו שפה להמשיך.. מכאן.

 (וראה גם כרך י"ד עמ' שפג)

ובדרך כלל נכתב בסגנון הפוך:

במזכירות לא (אין) כותבים צרפתית, אבל יכול גם להבא לכתוב צרפתית, ויודיע באיזה שפה נוח לו [=או: אם לענות לו] לקבל המענה, בלשון-הקודש, אידיש או אנגלית.

('אגרות-קודש' כרך י"ד עמ' שפג. כרך ט"ז עמ' צז. עמ' קכא. כרך י"ז עמ' שלו. שנג. כרך ח"י עמ' צג. קע. שכד. תסז. תקז. כרך י"ט עמ' טו. שמג. כרך כ"ג עמ' כה. עו. כרך כ"ד עמ' קיט. רז. כרך כ"ה עמ' ריח (בקצרה). כרך כ"ו עמ' ד. כרך ז"ך עמ' רלח. כרך ל"ב עמ' קלז. רמד. רצד ("במשרדינו" במקום ב"מזכירות") כרך ל' עמ' יב. קכח. (בהשמטת "אידיש" ושוב "במשרדינו")).

לא ברוסית

בכ"ב אייר תשל"ג ('אגרות-קודש' כרך כ"ח עמ' ריא) כתב הרב לפרופסור ירמי' שי' ברנובר:

כיון שבמזכירות כאן הרבה יותר קל לכתוב בלשון הקודש מאשר ברוסית, ולוקח בחשבון שהוא יודע לשון הקודש, לכן אני ממשיך לכתוב בלשון קודש. אמנם הנני מדגיש, שגם בעתיד יכתוב ברוסית מאותה סיבה, שלעת עתה עכ"פ קל לו לכתוב ברוסית מבלשון קודש.

בכ"ח תשרי תשט"ו ('אגרות-קודש' כרך יו"ד עמ' כד) כותב הרבי לאחד:

כיון שב'מזכירות' שלי אין מכונת כתיבה ברוסית, לכן הנני עונה באידיש, אך מובן שלהבא תוכל לכתוב בשפה הנוחה לך.

במשך השנים נדפסו תשובות הרבי ברוסית (בעיקר ב'אגרות-קודש' שנכתבו לעולים חדשים עם העליה מרוסיה ובמקביל בכתב-יד מזכיר שוגרו מכתבים של הרבי לרוסיה).

אך בשנת תשד"מ מציין הרבי ('היכל מנחם' כרך ב' עמ' קצא):

משום שבמזכירות נקל יותר לכתוב בלשון הקודש מאשר ברוסית, בא המענה בלשון הקודש, שבוודאי לא יקשה להבינו. ומצדו יכול גם להבא לכתוב לי ברוסית, ויודיע אם נוח לו יותר לקבל מענה בלשון הקודש או באידיש.