חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 י"ט בכסליו התשפ"א, 5/12/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד"
סדר העבודה

נושאים נוספים
מנורה של אש
הפצת המעיינות בהתלהבות, כמו הלכות השולחן ערוך!
חברי ה"מזכירות" – אנשי קשר עם הרבי
צדקה בלילה
"מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד"
פרשת תרומה
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

השיחות הנוקבות של חורף תשמ"ז, וההתעוררות העזה של התמימים ואנ"ש שבאה בעקבותיהן, הובילו ליוזמה חסרת תקדים * אלא שאז הגיע מענה הרבי, והנחיל יסוד משמעותי בהתנהלות העשייה בדור השביעי * איך יכול כל אחד להיות שליח של הרבי? * מסמך מרתק

בהתוועדות פורים תשמ"ז הרעיש הרבי בהתלהבות על עניין משיח, ובין הדברים אמר שהמשימה להביא את המשיח מוטלת על כל אחד ואחד: "ובנוגע לפועל – יש לפרסם, ביתר שאת וביתר עוז, עד שהעניין יגיע לידיעתו של כל אחד ואחת מישראל, אשר על-ידי מעשה אחד ויחיד, דיבור אחד ויחיד, או מחשבה אחת יחידה, ביכולתו להביא ישועה והצלה לעולם, כפסק דין הרמב"ם!

"ולהוסיף ולהדגיש שעומדים בזמן ד"עקבתא דמשיחא", ובזה גופא – עקבתא דעקבתא דמשיחא, ולכן, אפילו אם עד היום היה יכול לצאת ידי חובתו בעבודתו של נשיא דורנו... הנה לאחר שמאז כבר עברו עשרות שנים, הרי זה דבר ברור שהדבר היחיד שעדיין לא נעשה הוא, להביא לידיעתו של כל אחד ואחת מישראל שקיום הלכה זו ברמב"ם הוא עניינו הפרטי!

"ועל-פי-זה מובן מדוע אין ברירה ומוכרחים לדבר פעם אחר פעם ולהרעיש ללא הרף אודות הקיצין, אודות ימות המשיח וכל הפרטים שבזה, כדי שיידעו את העיקר, אשר אין הכוונה רק אודות המסופר בספרים כו', אלא בהלכה מפורשת הנוגעת לכל אחד אוחת אנשים נשים וטף וכולם יחד (ובל' המגילה "ביום אחד") באופן ד"קהל גדול" לשון יחיד!

..."ויש לעורר אשר לגודל חשיבות העניין, כדאי ונכון שבכל אסיפת כמה וכמה מישראל יזכירו ויעוררו:

"הקשיבו יהודים!

"הוספת מעשה אחד על-ידי כל אחד ואחת מכם – ובפרט על-ידי שלושה יהודים ביחד – יכולה להיות המעשה שהוא ה"מכה בפטיש" לפני הגאולה האמיתית והשלימה".

במשך זמן רב הוסיף הרבי ועורר בלהט על הצורך להתגייס לעשייה בהבאת הגאולה, ציין שבעולם מתרחשים עתה "דברים מבהילים – הן לטוב והן למוטב", וכן ש"לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון (ולא דווקא 'רביים' חסידיים) – עומדים עתה לאחר שכבר 'כלו כל הקיצין'". והרבי חתם: "ויהי רצון, שמהדיבורים בכל עניינים אלו נבוא לפועל – שכל אחד ואחת יתחיל להתעסק בהתלהבות, "קאָכן זיך", בעניין קירוב הגאולה וביאת משיח צדקנו רגע אחד קודם, ועל-ידי-זה שכל אחד ואחת יפעול "אחישנה" בכמה רגעים, הרי הרגעים יצטרפו לשעות, ותיכף ומיד ממש, "לא עכבן כהרף עין" יקויים "כי תשא את ראש בני ישראל" בפשטות, בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, ו"קהל גדול ישובו הנה" ומתוך שמחה וטוב לבב, עד לשמחה ד"עד לא ידע"!

לא נוקפים אצבע...

 שבועיים לאחר מכן, בהתוועדות שבת מברכים ניסן (תורת מנחם – התוועודיות תשמ"ז, ב, עמ' 708) הרבי דיבר שוב בחריפות גדולה, והביע אכזבה רבה מכך שלא הייתה שום התעוררות לפעול מהעת רצון של פורים: "מתעוררת שאלה, מהי תועלת הדיבור בכל זה – לאחרי שכבר דובר בזה פעמים רבות, התוועדות לאחרי התוועדות כו', ולא הזזה כלל, עד כדי כך, שלא נגע ולא פגע?! מדברים ללא הרף על-דבר הגאולה – כמפורש בתורה שבכתב ותורה שבעל פה ובלשון הרמב"ם 'שכל הספרים מלאים בדבר זה', ומדגישים ש"כלו כל הקיצין", עד לקץ האחרון שנתגלה על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בהכרזתו הידועה "לאלתר לגאולה" – וללא כל תועלת!

"למרבה הצער והכאב וכו' – הטענה אינה על כך שהפעולה בזה אינה במלוא המרץ והחיות, אלא באופן ד"קדירא דבי שותפי", שאינה דומה אופן הפעולה כשישנו שותף נוסף לגבי אופן הפעולה בדבר שהוא הבעל-הבית היחידי; הטענה היא על העדר הפעולה לגמרי – גם לא באופן של "קדירא דבי שותפי", ואפילו לא באופן שיש שותפים רבים, שכל אחד מהם נוקף אצבעו, אפילו "אצבע קטנה"...

"בעניין זה נעשה כל אחד ואחת "עניו הכי גדול", באומרו, "מי אני ומה אני", ישנם גדולי ישראל, וכו' וכו', ובמילא, הוא מצדו יכול לשבת במנוחה "תחת גפנו ותחת תאנתו", ולעסוק במשא ומתן כו', באופן המותר על-פי התורה. ולא עוד, אלא שגם כאשר מנגנים וצועקים כו' על-דבר הגאולה, הן על-ידי הדיבור והניגון בפה, והן על-ידי-זה שמטפחין בידיים – אין זה אלא מן השפה ולחוץ, וכנראה, גם מן הידיים ולחוץ".

"(והוסיף בחיוך מר:) אינני 'תמים' כל-כך לחשוב שבפעם הזו יפעלו הדברים את פעולתם... אבל, מכיוון שמדובר אודות עניין של פיקוח נפש, הרי, חובה לעשות את הכל גם על הספק וספק ספיקא, אפילו אלף ספיקות! ולכן, ממשיכים לדבר בזה מתוך עקשנות כו', שמא כולי האי ואולי יפעלו הדברים את פעולתם".

גיוס כספים המוני

לאחר ההתוועדות 770 היה כמרקחה. הדברים הנוקבים של הרבי עוררו זעזוע בקרב אנ"ש, ובפרט בקרב ה'תמימים' והמבוגרים שבהם, שמטבע הדברים היו פעילים בלהט וב'קאָך' בענייני ה'מבצעים'.

הרב זלמן גורליק, השליח הראשי בבאר-שבע, שהיה באותה עת 'תמים' ב-770, מספר:

"באותו לילה התקיימה אסיפה, שבה השתתפו הבחורים המבוגרים יחד עם ר' משה סלונים ע"ה, ועוד כמה מאנ"ש שרצו להרים את העניין, ולעשות משהו רציני ומשמעותי בקשר למשיח. תוכנן לעשות קמפיין גדול, ולצאת מכל הגדרים וסדר העבודה שהיה עד עכשיו, ולעשות באמת משהו משמעותי ויוצא דופן כדי לעורר תודעה ציבורית גדולה למשיח וגאולה.

"בעקבות ההתעוררות מהאספה, החליטו הבחורים להרים את הכפפה, ולעשות מגבית גדולה עבור העניין בכל בתי הכנסת בשכונה. ואכן, בראש חודש ניסן השכימו כל ה'תמימים' בשעה שש בבוקר, התארגנו עם שולחנות וקופסאות, והתפזרו בכל בתי הכנסת בשכונה לאסוף כסף עבור העניין.

"ההתעוררות העצומה בקרב אנ"ש הייתה גדולה מאוד. כולם היו תחת עוצמת הרושם של הדברים שדיבר הרבי בכל התקופה ההיא, ונתרמו סכומים גדולים מאוד, בסביבות 70 או 80 אלף דולר. הכול חשו שברוך ה' ישנה תנופה אדירה, ואפשר להתחיל לעשות משהו בכדי למלא את הרצון של הרבי".

השגת גבול!

בראש חודש ניסן בערב, התיישבו ה'תמימים' לכתוב דו"ח מפורט לרבי על היוזמה. הכול ציפו בקוצר רוח לתשובה החיובית שתגיע מהרבי, ל'ישר כוח' ו'פעולה נמשכת', שייתנו גיבוי ודחיפה לעשייה הגדולה שהחלה לצאת לדרך.

למחרת, בב' ניסן, ניתנה התשובה של הרבי. תוכנה הימם את כולם. 

וכך כתב הרבי:

זה עשיריות בשנים שהן בחו"ל והן בארה"ק עוסקים בהפצת (כולל גם דענינים כהנ"ל) וכן בגיוס כספים להנ"ל. וכל פעולות בזה הן השגת גבולם בתקפו הכי גדול – ותומ"י יפסיקו כהנ"ל, וישאלו הרבנים מה לעשות בהממון. מהשגת גבול לא תבנה חב"ד. [. .]

נוסף על מפורש בתורה בענין השגת גבול – הכרזתי כו"כ פעמים עד"ז בהתוועדויות הכי אחרונות.

פשוט שעכאו"א שי' לעשות ולהוסיף וכו' בהפצה, כולל השתדלות שיתוסף בהנעשה ע"ע – אבל זה יעשה ע"י עזר וכניסה בארגונים שבזה כו"כ שנים, לא ע"י השגת גבולם.

בודאי ימסרו להרבנים שי' דו"ח מדויק מהמגביות שעשו בכהנ"ל (ויפסיקום מכאן ולהבא כנ"ל).

הדברים היו חדים וברורים. הצורך להוסיף ולעשות מעבר למה שכבר נעשה עד עתה, חייב להיות במסגרת הארגונים והגופים הקיימים והמוסמכים, וללא עקיפה והסגת גבולם.

"התשובה הזו הכתה בהלם את כולם", אומר הרב גורליק. "הרבי אמר, בעצם: זה לא התפקיד שלכם! ישנו ארגון שהוא אמור לטפל בכל העניינים האלו, והוא צעירי אגודת חב"ד. וכשאתם רוצים לעשות משהו, עליכם לעשות אותו דרך הארגון שאמון על זה".

מוסיף הרב גורליק: "יוצא לי לדבר עם 'תמימים' ומקורבים על נהלי העבודה שקבע הרבי לשלוחים, הן בארץ הן בחו"ל, כלשונו של הרבי במענה. כשהרבי אומר, שכל אחד מאנשי הדור הוא 'שליח', הכוונה היא שכל אחד יכול להיות שליח, ולהיכנס לצבא של הרבי. כל יהודי יכול להיכנס למערכת של הרבי. כמו שבצבא יש אנשי קבע, אנשי מילואים, ובנוסף גם מתנדבים, כך גם בצבא השליחות יש כל מיני תפקידים וכולם טובים וראויים.

"ברגע ששליח לובש את המדים, ברגע שהוא נכנס לארגון, הוא נהיה חלק מהמערכת של הסדר והארגון. להיות שליח הכוונה היא להיות מחובר ולהיות חלק מהמערכת של הרבי".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)