חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 י"ט בכסליו התשפ"א, 5/12/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צדקה בלילה
סוגיות בתורת רבנו

נושאים נוספים
מנורה של אש
הפצת המעיינות בהתלהבות, כמו הלכות השולחן ערוך!
חברי ה"מזכירות" – אנשי קשר עם הרבי
צדקה בלילה
"מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד"
פרשת תרומה
עת לדעת
יומן מבית חיינו
הלכות ומנהגי חב"ד

מדוע אין נותנים צדקה בלילה * האומנם אנו מניחים לקליפות לינוק חיות? * האם המצוות וזמן קיומן זהים במהותם, או דווקא מנוגדים זה לזה? * סוגיה מרתקת מתורת רבינו, מעובדת בידי מערכת 'התקשרות'

יהודי שאל את הרבי על המובא בכתבי האריז"ל ('נגיד ומצוה', תפילת שחרית. וכן ב'שער הכוונות' ענין תפילת ערבית דרוש א. 'פרי עץ חיים' שער ט"ו) אשר "בלילה אינו זמן ראוי לצדקה":

לכאורה, כיון שהלילה הוא ענין הגבורות, היה ראוי דווקא להרבות בנתינה צדקה בלילה כדי להמתיק את הגבורות, ומדוע אין ראוי לתת צדקה בלילה?

קודם שניגש לביאור העניין, מקדים הרבי דבר נוסף המצריך בירור לאור שאלתו, והוא: מפני מה מצאנו בכתבי האריז"ל שינויים בעניין נתינת צדקה בלילה.

המצוות וזמנן

בביאור הדברים יש להקדים: בקיום המצוות, ובזמן עשייתם ישנם שני אופנים.

אופן ראשון – מהות המצווה וזמן עשייתה מתאימים ומשלימים האחד את השני.

שתי דוגמאות לדבר:

לימוד התורה בחצות הלילה הוא זמן בו "אתי קודשא בריך הוא לאשתעשעא עם צדיקייא בגן-עדן" [=הקב"ה מגיע להשתעשע עם הצדיקים בגן-עדן] (זוהר חלק א, דף עב,א. ועוד במאמרים שהובאו בסידור בתקון חצות). היינו, קיום מצוות לימוד התורה מתאים לחצות הלילה, כי בזמן הזה הקב"ה עומד בקירוב עם הצדיקים ומגיע להשתעשע עמם.

איסור הבערת אש ביום השבת הוא מפני שבזמן השבת "כל אשין דאשא קשיא אתטמרו" [=כל סוג האש הקשה מסתתר] (זוהר חלק ב, דף רג,ב) כלומר, ביום שבת אש הקליפות מסתתרת ונחבאת. ובכדי לא לעורר את אש הקליפות נאסר להבעיר אש בשבת (נתבאר בספר המצוות להצ"צ מצות לא תבערו אש). גם כאן אנו מוצאים שאיסור הבערת האש ביום השבת הוא בהתאם למהות האיסור.

אופן שני – מהות המצווה הפוכה מזמן קיומה, שנועד לתקן את הזמן בו היא נעשית. דוגמה לדבר: על מצוות תקיעת שופר בראש השנה אומר הזוהר (חלק ג דף צט,א) שהיא בכדי "דישראל בעיין ביומא דדינא שופר ולא קרן בגין כו' ולאתדבקא דינא לא בעינא" [=ישראל צריכים לתקוע בשופר ביום הדין, ולא בקרן, משום שאינם רוצים להידבק בדין]. כלומר, ראש השנה הוא יום הדין הוא זמן של דין, ובכדי להמתיק את הדין תוקעים בשופר.

זמן של דינים קשים

ובנוגע לענייננו –  מצוות הצדקה בלילה:

מצד האופן הראשון, הרי בזמן הבוקר מתעוררת מידת החסד (פרי עץ חיים שער התפלה פרק ב', ועוד), ולכן: "צריך ליתן צדקה בכל בוקר בסוד אני בצדק אחזה פניך קודם שיתפלל י"ח" (שער הכוונות תפלת שחרית ד"א). וכפי האופן הזה, מהות מצוות הצדקה תואמת לזמן קיומה. קודם תפילת שחרית הוא הזמן המתאים ביותר לתת צדקה, מפני שאז מידת החסד שולטת בעולם.

ואילו, "בזמן המנחה הוא זמן הדינים, ואינו כל-כך מוכרח" (שם תפלת המנחה סוף ד"ב). בזמן תפילת מנחה אין כל כך הכרח לתת צדקה, מכיוון שבשונה מתפילת שחרית, זמן תפלת המנחה הוא 'זמן הדינים', ואין הכרח לתת אז צדקה, כי אין קיום המצווה תואם למהות הזמן.

ואילו בנוגע לתפילת ערבית, "אין צורך לתת קודם תפלת ערבית כמו בשחרית יען שעתה הוא זמן דינים קשים" (שם, תפלת ערבית ד"א). מכיוון שזמן תפילת ערבית הוא "זמן דינים קשים" אין לתת אז צדקה, כי מהות הזמן הפוכה לחלוטין מפעולת הצדקה, ועל כן אין לתת צדקה בלילה.

על פי האופן השני, לפיו המצווה נועדה לתקן את הזמן בו היא מתקיימת – הנה תפילת מנחה היא "בסוד הגבורה וצריך להמתיק הדינים, ועיקר המיתוק הוא על ידי הצדקה כנודע, ולכן צריך ליתן קודם תפלת מנחה ג' פעמים לצדקה" (סידור קול יעקב, מנחה).

כיוון שבזמן המנחה צריך להמתיק את הדינים, לכן יש לתת צדקה שתסייע בהמתקתם, וזו מטרת המצווה. אבל בנוגע לערבית כותב (שם, 'ערבית'): "בערבית אין ליתן צדקה כי אז הוא שליטת דינין גמורין, וכתיב לא תחסום שור בדישו, עתה הוא זמן שליטתן ואין זמן ביעורם". בזמן תפילת ערבית הדינים שולטים בעולם באופן מוחלט, ואין זו העת לתקן אותם, ולכן לא נותנים אז צדקה בלילה.

הסגת גבול הקליפות

האומנם אנו 'נכנעים' ו'מרימים ידיים' בפני הקליפות?

העניין יובן (על פי מה שכתב הרמ"ז על הרע"מ זוהר חלק ב' דף מ,ב, וכפי שמבאר בד"ה זה היום תרצ"ה וזה לשונו): "הקליפות והסטרא אחרא גם הם נבראו, ואם כן הרי בהכרח שיומשך להם איזה חיות. והענין, שב' מיני חיות יש לקליפה: הא' מה שנקצב לה בגזירת עליון והב' שמוסיפים החוטאים".

כלומר, הקליפות והסטרא אחרא גם הן נבראים של הקב"ה, ולכן, בהכרח שיקבלו חיוּת שתקיים אותן. יש לקליפות שתי דרכים לקבל חיוּת: ישנה חיוּת שמגיעה לקליפות "בגזירת עליון" – במידה הקצובה עבורם מלמעלה, כדי לקיימן כפי רצון ה'. וישנה חיוּת שמגיעה לקליפות בגלל חטאים שנעשים על-ידי בני האדם.

ומכיוון שהצדקה ממשיכה אור אלוקי, ומוֹנעת מהקליפות את החיוּת המגיע להן "בגזירת עליון", על כן אין נכון לתת צדקה בלילה, מפני שבזמן הלילה הוא העת שהקליפות מקבלות חיותן, ונתינת הצדקה גורמת לקפחן ולהסיג גבולן.

ולהעיר, שלפי זה יובן מאמר חז"ל בירושלמי: (שקלים פ"ה ה"ד) "רבי חיננא בר פפא הוה מפליג מצוה בליליא [=מחלק ומקיים מצוות צדקה בלילה]. חד זמן פגע ביה רבהון דרוחייא [=פעם אחת פגע בו 'שׂר הרוחות']. אמר לו לא כן אלפן רבי (דברים יט) לא תשיג גבול רעך" [=אמר השר לרבי חיננא: "לא כן למדנו רבי, שהרי אמרה תורה לא תסיג..."].

ופירש ב'קרבן העדה' (שם), שמכיוון שהלילה הוא זמן שליטת הרוחות בחוץ, על כן אין לבני אדם לצאת בלילות ולהסיג גבולן. אך על פי הביאור שלפנינו, מובנים הדברים בפשטות ואינם נזקקים לפירוש 'קרבן העדה': מכיוון שהלילה הוא הזמן בו מקבלות הקליפות חיות, על כן נתינת צדקה בלילה מסיגה את גבולם ומונעת מהם לקבל את החיוּת המגיעה להם מלמעלה.

ובסידור הרב שבתי מרשקוב עוד הוסיף על סי' מהרי"ק, כי "אין ליתן צדקה בערבית כי אז היא לילה והדינין גוברין ויש פחד מאחיזת החיצונים".

שני אופנים בצדקה

בכללות העניין יש להבין, מדוע על פי כתבי האריז"ל אין לתת צדקה בלילה, הרי מבחינה הלכתית מצוות צדקה אינה תלויה בזמן, שהרי היא מצוות עשה שאין הזמן גרמא, וכיצד אפשר לומר שהיא אינה בלילה?!

לכאורה אפשר לתרץ, שבכתבי האריז"ל מדובר אודות החיוב לתת צדקה קודם התפילה, ורק על זה אומרים שקודם תפילת ערבית אין לתת צדקה, אבל במשך זמן הלילה המצווה קיימת. אך תירוץ זה אינו נכון, מפני שהטעם שמביא האריז"ל הוא שהלילה הוא זמן הדינים, ומצב זה תקף כל הלילה ואינו פוקע לאחר תפילת ערבית.

והביאור בזה:

במצוות צדקה שני אופנים.

אופן ראשון – אדם הרואה עני שמבקש צדקה מחויב לתת לו מיד ללא שהות, ועל זה נאמר "לא תאמץ את לבבך", כמו שכתב בשו"ע (יו"ד ר"ס רמז) ממעשה דנחום איש גם זו.

אופן שני – שהאדם לא ימנע את עצמו ממצות הצדקה, אף שאין עני בא לבקש ממנו (בבא בתרא ט,א. ונפסק בשו"ע שם). זהו חיוב תמידי שמוטל על האדם, לקיים מצוות צדקה גם אם אין לפניו כעת עני המבקש ממנו.

כתבי האריז"ל הנזכרים לעיל, מכוונים לאופן האחרון, ועל כן בלילה אין נותנים צדקה. אך באופן הראשון, שעני נמצא מלפניו ומבקש צדקה, אין נפקא מינה בין יום ללילה, ובכל מצב בו העני מבקש צדקה – מצווה לתת לו את מבוקשו, שנאמר "לא תאמץ את לבבך".

ולכאורה, אפשר להקשות מהמוסבר לעיל שהלילה הוא זמן דינים, ואין להסיג גבול הקליפות כנ"ל, ואם כן מה משנה לנו באיזה אופן הוא ייתן צדקה, אם באופן הראשון או השני.

שכן, מכיוון שמן השמים הזדמן לו עני המבקש צדקה, ולא שהוא יצא לחפשו, הרי זה הוראה וסימן מלמעלה שאין זה נוגע במה שנקצב לקליפות בגזרת עליון, והוא צריך לתת לו צדקה גם בלילה.

[אמנם עדיין יש להקשות ממה שכתב רבנו הזקן בהקדמת הסידור ובאגה"ק ס"ח בביאור העניין ד"יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" [=נתן פרוטה לעני, ואחר-כך התפלל], שטעם נתינת הצדקה קודם התפילה הוא כדי שתהיה ההמשכה גם בגשמיות. וקשה: מדוע תפילת ערבית תהיה שונה?

ואולי אפשר לומר: תפילת ערבית אכן שונה משחרית ומנחה, מכיוון שכל ההמשכות התלויות בנו כבר נעשו בתפילות שחרית ומנחה (כידוע שתפלת ערבית הינה רשות), ועל כן אין צריך לתת צדקה קודם תפלת ערבית.

או אפשר לומר: דווקא בשחרית ומנחה, שאז ספירת המלכות עולה אל הקב"ה, צריך השתדלות מיוחדת להמשיך גם בגשמיות. מה שאין כן בתפלת ערבית, אז המלכות נמצאת בעולמות בריאה, יצירה ועשיה, ובפרט שבלילה זהו הזמן של "ותתן טרף לביתה". ועדיין צריך עיון, ואכמ"ל.]

בהגדת 'חפזון פסח' (אות ע' ס"ג דין א') מביא מספר 'מעשה הצדקה' שבכל לילה אחר הספירה צריך לתת פרוטה לצדקה בכדי לתקן מה שפגם בעולם חסדים העליונים.

כנראה, המחבר הנ"ל הוא מהמקובלים הספרדים, ובאם הוא בר סמכא, ודבריו מכוונים על פי קבלת האריז"ל, לכאורה צריך עיון מה שכתב שצריך ליתן צדקה בלילה. ברם, על פי ההסבר האמור לעיל ניתן גם לבאר דבריו: כוונתו היא לתקן על-ידי הצדקה מה שנפגם בעולם, ונתינת צדקה זו אינו נוגעת במה שהוקצב מלמעלה בגזרת עליון.

(לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 292-294)

מאחורי ה'פסק'

פעם בהיותי בבית-הכנסת בלילה ושלשלתי דבר-מה בקופת צדקה, ניגש אלי מישהו וטען: הייתכן שאתם נוהגים כך ("ווי קומט צו אייך אזא זאך") – והרי איתא להדיא בכתבי האריז"ל שאין ליתן צדקה בלילה?

...לאחרי זה, כשהייתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, אמרתי לו שקיבלתי היום "פסק", וסיפרתי לו המעשה אודות ה"פסק" שקיבלתי מאחד בעניין נתינת צדקה בלילה – נענה כ"ק מו"ח אדמו"ר ואמר לי: הלה – מסתמא אינו נותן צדקה גם ביום, ולכן מצער אותו כשזולתו נותן צדקה בלילה...

(תורת מנחם כרך ט"ו עמ' 49)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)