מדורים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת וישלח | לנהוג בעשיו באהבה וחיבה
	לא הולך לאיבוד
	חסידות איננה רק תרופה, אלא גילוי הנשמה
	מתקרבים לימות המשיח
	התוועדויות י"ט בכסלו במחנם הטהור
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

ט"ו כסלו

תק"י

כ"ק אדמו"ר הזקן מתקבל כחבר בחברה קדישא של העיר ליאזנא, בהיותו בגיל חמש.

בפנקס החברה קדישא של העיר ליאזני נמצא כתוב:  

היום יום ט"ו כסלו תק"י לפ"ק נתקבל הילד ש"ז במהור"ב להח"ק שיהי' שמש עד הבר מצוה שלו באופן שיתן א"ז (אביו זקנו) עשרה ברוסעס, כל ברוסע חמשה קלאפטער לבנין בית הכנסת ובכל שנה ושנה מחוייב א"ז הנ"ל ליתן ח"י ג"פ ואי"ה אחר כלות משך הנ"ל יהי' כאחד מאתנו.

(בית רבי ע' 2)

באחת משיחותיו סיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

כשמלאו לרבנו הזקן חמש שנים הרגיש ששערי תורה פתוחים לפניו. את הענין הקשה ביותר בתורה הוא משיג לכל פרטיו והכל ברור אצלו, והיתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה.

(סה"ש תש"ה ע' 131)

תקנ"ט

ביום זה נודע לחסידים ברור, שנגמר בבית הסינט כל המשא ומתן ושגמר המשפט נקבע לעוד ארבעה ימים ושבוודאי יצא רבנו הזקן זכאי בדינו ויוציאוהו ממאסרו. ותגדל שמחתם במאד והיו מצפים בכליון עינים ליום הישועה, ובי"ט כסלו יצא לחפשי.

(ימי חב"ד ע' 62)

ט"ז כסלו

תקנ"ט 

המאסר של כ"ק אדמו"ר הזקן השפיע מאוד על בני ביתו. בשבת שלפני י"ט כסלו, שבת פ' וישלח, התעלף כ"ק אדמו"ר האמצעי פעמיים, מרוב חולשה וצער. הרבנית רבקה - אמו של כ"ק אדמו"ר הזקן אמרה לו: אבי (הגאון רבי אברהם) הגיד לי שבשבוע זה יֵצֵא אביך ממאסרו, ונשבעת אני בחיי ראשי שכדבריו כן יהיה.

הרבנית רבקה היתה למדנית גדולה, בקיאה בתנ"ך ומדרש ולמדה גם משנה וגמרא ובמיוחד היתה מתמידה ללמוד ספרי מוסר.

(ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"ג ע' 701)

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק סיפר שבכל יום מימי המאסר היו הולכים בעשרה לומר כל התהלים על קבר אמו (הרבנית דבורה לאה שמסרה נפשה עבור אביה רבנו הזקן), והיו קוראים פ"נ לפי הנוסח שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי, ותוכנו סיפור המעשה ממאסרו של רבנו הזקן, ובסוף היה כתוב:

אנחנו הבית דין [את שמות חברי הבית דין היו קוראים בעל פה] גוזרים עליכם שתודיעו צערינו למורו ורבו הרב המגיד ולמורו ורבו הבעל שם טוב אשר ישאו רנה ותפלה שהמאסר לא יעשה שום רושם על בריאותו ואשר יצא ביד רמה ויצליח בכל.

(ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"ג ע' 701)

תרס"ב

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מכריז על י"ט כסלו כ"ראש השנה לחסידות".

(אג"ק שלו ח"א ע' רנט)

תרפ"ט

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וכל המשפחה עוזבים את ווארשה, וחוזרים לריגא, שבה נערכו התוועדויות לרגל ה"שבע ברכות" בשבת קודש י"ח כסלו וביום ראשון י"ט כסלו.

תשמ"ב

יצא לאור ספר התניא – מהדורא קמא, על מנת שיתאפשר ללומדו בי"ט כסלו.

כ"ק אדמו"ר אמר: כ"ק אדמו"ר הזקן רצה שהדפסת התניא בפעם הראשונה תסתיים קודם י"ט כסלו, ובפועל הספר יצא לאור בכ' כסלו - הנה רצון זה הושלם על ידי הדפסת המהדורא קמא הנוכחית שנשלמה לפני י"ט כסלו.

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב ח"א ע' 476)

י"ז כסלו

תשנ"ב

לקראת יום הבהיר י"ד כסלו, יום נישואי כ"ק אדמו"ר והרבנית הצדקנית, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת, קונטרס "דרושי חתונה" (עם הוספות). הקונטרס כולל את מאמרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שאמר בחודש כסלו תרפ"ט בקשר לחתונת הרבי עם בתו הרבנית הצדקנית, וכן מאמרים מהרבי המבארים את המשך "דרושי חתונה" של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ. הרבי חילק את הקונטרס ביום י"ז כסלו, בצירוף שני דולר לצדקה, ליד היכל קדשו.

הקונטרס נתון בתוך עטיפת פלסטיק, ורשום עליו: "קונטרס דרושי חתונה".

י"ט  כסלו

תקל"ג

יום הסתלקות  רבי דובער (למשפחת פרידמאן) – הרב המגיד ממעזריטש, ביום ג' פ' וישב, ומנוחתו כבוד בעיר אניפולי.

לפני הסתלקותו לקח הרב המגיד את ידו של רבנו הזקן ואמר לו:

י"ט כסלו הוא יום ההילולא שלנו.. כעבור עשרים ושש שנה הובנו הדברים, כאשר רבנו הזקן נגאל בי"ט כסלו.

(ליקוטי דיבורים ח"א ע' קא)

מסופר כשהובילו את המגיד לאחרי הסתלקותו למקוה לטבול, אמר כ"ק אדמו"ר הזקן: רז"ל אמרו גדולים צדיקים במיתתן כו', על כן יניחו את מורינו שיטבול בעצמו, וכן היה שהניחוהו וטבל בעצמו ג' פעמים.

(בית רבי ע' 10 הערה ב)

תקנ"ט

ביום ג', י"ט כסלו, יצא לאור משפט כ"ק אדמו"ר הזקן, כי חף הוא מכל פשע והשתחרר ממאסרו בפטרבורג לפנות ערב. יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות', ועושים ליום י"ט כסלו ליום טוב ומשתה ושמחה. 53 ימים ישב אדמו"ר הזקן בבית הסוהר "פטרופבלסקי".

כ"ק אדמו"ר הזקן כותב:

ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה ה' לנו יום י"ט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הילולא רבא של רבינו הקדוש נ"ע, וכשקריתי בספר תהילים בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מה' שלום.

(אג"ק אדמו"ר הזקן ע' צח)

בספר "שאלות ותשובות מן השמים" מאחד מבעלי התוס' (ר' יעקב מקורביל), נפטר בסוף אלף החמישי, באחד מהשאלות ותשובות (תשובה ה') הוא כותב: שאת השאלה הוא שאל "ליל ג' י"ט לחודש כסלו" ולאחר מכן הוא מסיים שיום זה "הוא יום בשורה".

(שיחות קודש תשל"ט ח"א ע' 683)

תקנ"ט

יום הולדת הרבנית מנוחה רחל סלונים, בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי. נולדה ביום בו יצא רבנו הזקן ממאסרו.

כשנתבשר כ"ק אדמו"ר האמצעי שנולדה לו בת, אמר: מעתה מנוחה תהיה לנו וקרא לבתו "מנוחה". השם רחל הוא על שם בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר הזקן, שנסתלקה בצעירותה בחיי אביה, בשנת תקנ"ו.

(ספר הצאצאים ע' 100)

בשנת תר"ה, בעצת גיסה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, עלתה יחד עם בני משפחתה לארץ הקודש, והתיישבו בעיר חברון.

(ימי חב"ד ע' 67)

תק"ס

בהתוועדות הראשונה של י"ט כסלו התוועדו חסידים במנין רבנו הזקן, והיתה השמחה גדולה מאד.

פתאום, נכנס כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (שהיה אז בגיל אחת-עשרה), דפק על העמוד והכריז: "אום אתה הראת", באמרו: הרי שמחת תורה היום! ויחלק פסוקי "אתה הראת", וכשגמרו אמירת הפסוקים לקח את ספר ה"תניא" והכריז בנוסח של שמחת תורה, מכבדים את פלוני בן פלוני בספר תורה של ההקפה הראשונה וכך הלאה, ושמחנו ורקדנו עד שעה מאוחרת בלילה.

כשסיפרו זאת לרבנו הזקן נהנה מאד ויקרא את נכדו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, הניח ידי קדשו על ראשו ויברכהו שהוא יגלה את התורה שבעל פה בתורה שבכתב של תורת חסידות חב"ד.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' רסו)

תקס"ב

בו חגג כ"ק אדמו"ר הזקן, את סעודת ההודאה הראשונה על גאולתו מן המאסר בי"ט כסלו בשנת תקנ"ט.

(ראה באריכות בספר תולדות אדמו"ר הזקן ח"ג ע' 763. סה"ש קיץ ת"ש ע' 49)

תקע"ו

הרה"ק ר' משה שניאורי, בנו הצעיר של כ"ק אדמו"ר הזקן, נגאל מהכמרים שלקחוהו, לאחר שניצח אותם בוויכוח שקיים איתם על ענייני הדת, בגיל שלושים ושתים. 

הרה"ק ר' משה נולד בליאזנא בשנת תקמ"ד, היה בעל כשרונות נפלאים. בחיי רבנו הזקן היה חוזר את תורותיו בלשונו הזהב, ממש כנתינתן וכו'.

רבנו הזקן היה מחבב את בנו הצעיר, ומרגלא בפומיה קדישא, בחסד השי"ת ותודה לו יתברך - משה הוא בעל כשרונות מצויינים פי עשר ממי שהוא נקרא בשמו (הגאון ר' משה, אבי-זקנו של רבנו הזקן), זכרונו המצויין במאד מאד לא ימוש ממנו עדי עד.

(ספר התולדות אדמו"ר הזקן ח"ג ע' 744)

לאחר שהרה"ק ר' משה הלך לגלות (משנת תקע"ו עד סיון תרל"ח!), עלו בני ביתו לארץ הקודש.

מסופר עליו שהיה גולה מעיר לעיר והיה נמצא ביערות. היה בא לעיר לבקש נדבה עבור חייו ההכרחיים לחם צר ומים לחץ בין בחול בין בשבת, ואם היו רוצים ליתן לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בבית המדרש ותחת מראשותיו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל, ושום אדם לא ידע מי הוא ומה מעשהו, זולת אנשים אחדים שידעו שהוא בן רבינו. ואמרו שתארו היה דומה הרבה לתואר רבינו.

(בית רבי ע' נז)

הסתלק בעיר ראדאמיסליע פלך קיוב בשנת תרל"ח, בגיל תשעים וארבע, ושם מנוחתו כבוד.

תרנ"ט

בי"ט כסלו שנה זו שהיא שנת המאה משנת תקנ"ט, ציוה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב להדליק נרות באולם הגדול כמספר הגימטריא של 'שניאור זלמן' (693). את הנרות שמו על מוטות עץ ארוכים שעליהם קבעו פחים מתאימים לנרות, והמוטות נקבעו מקיר לקיר למעלה.

(ליובאוויטש וחייליה ע' 45)

תרפ"א

בסוף חודש חשון תרפ"א נחלה ל"ע ול"ע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ במחלת הסיפנאי טיף, ואחרי כן אשתו ושלשת בנותיו יחיו, והרבה מתלמידי הישיבה, ומצב בריאות כולם היתה חלוש ביותר, עד כי הרופאים המומחים אמרו כי אפס כו' ח"ו וח"ו, וזכות כ"ק אבות העולם התעורר וישלח עזרתו מקדש, ובי"ט כסלו התחילה ההטבה והתמשך בערך כשני חדשים עד שת"ל עליון בעד חסדו הטוב, שבו לאיתנם, ולכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ עשו נתוח ברגלו הימנית וכעבור חודש ימים הוטב ת"ל.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' קכב ובהערה)

תרפ"ד

הפעם הראשונה שבה נכח כ"ק אדמו"ר בהתוועדות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בלנינגרד. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ קירב אותו במיוחד.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. ימי מלך ח"א ע' 163)

תשכ"ג

כ"ק אדמו"ר בהתוועדות י"ט כסלו תבע, שמצוה וחובה וזכות וחוב קדוש - להיות בקי ב'תורה אור', ב'לקוטי תורה' ובתניא, ואין הכוונה לבקיאות באותיותיהם, שזה יקח הרבה זמן רב, אלא לכל הפחות בתוכנם.

(תורת מנחם חל"ה ע' 304)

תשל"ה

כ"ק אדמו"ר אמר את ההדרן הראשון על הרמב"ם בהתוועדות י"ט כסלו.

(נדפס בספר חידושים וביאורים בש"ס ח"ב ע' רצ)

תשמ"ג

כ"ק אדמו"ר יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו ז' מצות שלהם.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. ראה תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ג ח"ב ע' 639 ואילך)

תשד"מ

כ"ק אדמו"ר מעורר – בקשר למצב העולם – שכאו"א (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחר כל תפלה מהג' תפלות – את הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 640 (לקו"ש חכ"ה ע' 373)).

תשמ"ו

היום החל "משפט הספרים" של "אגודת חסידי חב"ד", שנמשך כשלשה שבועות. הושמעו עדויות שני הצדדים. לאחר מכן היה שלב הגשת המסמכים, שהסתיים ביום י' שבט תשמ"ו השופט היה מר צ'רלס סיפטון, גוי אמריקני שהמשפט המיוחד השפיע עליו מאד.

תשמ"ז

כ"ק אדמו"ר יצא בהכרזה מיוחדת בדבר מנהג ישראל (שהיה קיים במשך דורות רבים), לתלות בבית היולדת פתקאות (או קמיעות) עם שמות ופסוקים כ"שיר המעלות" וכיוצא בזה, שישמשו סגולה לשמירה ליולדת ולוולד. הרבי ציין כי הסגולה היא הן ללידה עצמה, שתהיה כשורה ובנקל, והן בנוגע לימים שאחרי הלידה. לפיכך, קרא הרבי לתלות דף "שיר המעלות" גם בחדר הלידה וגם לאחר מכן בבית שבו נמצאים היולדת והתינוק.

ענין נוסף בכך, הוא, שברגע שהוולד יוצא לאויר העולם, מיד הוא מוקף בעניני קדושה, וידוע שהדברים שהתינוק רואה ושומע, אפילו כשהוא בן יומו, יש להם השפעה גם לכשיגדל.

(ספר השיחות תשמ"ז ח"א ע' 146)

תשמ"ט

כ"ק אדמו"ר מעורר על דבר לימוד לוח "היום יום" בכל יום ויום.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע' 5)

תנש"א

כ"ק אדמו"ר מחלק ספרי תניא בהוצאה מיוחדת (בפורמט גדול) לאנשים נשים וטף, בצירוף שטר של דור לצדקה  – שנת ה-192 משחרור כ"ק אדמו"ר הזקן.

על שער התניא כתוב: "חג הגאולה י"ט כסלו – קצב שנה – ה'תקנ"ט-ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. אראנו נפלאות ע' 60)

בשבת שלאחר החלוקה – ש"פ וישב, כ"א כסלו – נכנס כ"ק אדמו"ר להתוועדות עם ספר התניא שחולק, והיה מונח על השולחן משך כל ההתוועדות.

(שם ע' 61)

כ' כסלו

תקנ"ז

יום בו נגמרה הדפסת ספר התניא בפעם הראשונה, בבית הדפוס בסלאוויטא, וכולל: חלק ראשון – ספר של בינונים, חלק שני – חנוך קטן ושער היחוד והאמונה. ספר התניא נדפס בהוצאה ראשונה ב-15 אלף עותקים.

(היום יום כ' כסלו)

תקנ"ט

יום גמר גאולת כ"ק אדמו"ר הזקן, כשיצא מוויכוח בן שלוש שעות בבית המתנגד, לאחר מאסרו. אדמו"ר הזקן התבטא, כי שעות אחדות אלו היו קשות לו יותר מכל המאסר!

(ליקוטי דיבורים ח"א ע' כט, א. וע' מ, ב)

תש"ג 

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הורה לכ"ק אדמו"ר, לסדר לוח השנה, ואת הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד. בחודש ניסן יצא הקובץ לאור עולם.

(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' ל)

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ התבטא על הספר: "יצירת איכות חסידית אמיתית, זהו מזון רוחני ליום יום".

(שם ע' רלא)

ליקוט מסודר כזה מסוגל לעשות רק "פנימי עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה"

(סה"ש קיץ ש"ת ע' 80)

תשל"ז

כ"ק אדמו"ר דיבר אודות הדפסת "המשך תער"ב", ש"כ"ק מו"ח אדמו"ר הפקיד אצלי גוף כתב יד קודשו, ובודאי ידע שאעשה ממנו צילום...

לכן הנני מציע להדפיסו ובאחריות כל החסידים! וכאו"א יתן דולר אחד עבורו (וכן עבור בני ביתו), כהשתתפות בהדפסה, ומבקשים שלא יודפס בספר שום שם  - לא של המגיהים, המדפיסים או המתעסקים - רק של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ושל כ"ק מו"ח אדמו"ר ".

(שיחות קודש תשל"ז ח"א ע' 349-352)

תשמ"ו

היום החלה שמיעת העדויות במשפט הספרים.