חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ד בסיון התש"פ, 6/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שמירה מיוחדת ל'עולה תמימה'
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1717 - כל המדורים ברצף
האם יש 'זכויות' לבעלי-החיים?
חדש על המדף
שמירה מיוחדת ל'עולה תמימה'
תולדות יצחק
לתת שוב ושוב
ההבדל ב'מעיים'
המציק נעלם
רמזים ועתידות
עדשה היודעת לתעד קדוּשה
'שקר לבן'

בפתח פרשתנו מסופר: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא". מתעוררת כאן השאלה, מנין ליצחק שהסיבה לאי-הצלחתם להוליד ילדים היא בגלל רבקה, ולא מפני שהוא עצמו לא היה זכאי לפרי בטן?

לכאורה אפשר לתרץ שיצחק נסמך על ההבטחה שהקב"ה הבטיח לאברהם אביו: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". לכן היה ברור לו שמצידו הוא זכאי לילדים, ואם יש מניעה, הרי שהיא נובעת מחיסרון כלשהו ברבקה.

מנין הביטחון?

אלא שתירוץ זה לא דיי בו. הלוא גם יעקב אבינו קיבל הבטחה שזרעו ירבה כחול הים, ובכל-זאת התפלל על כך, ואף הזכיר את ההבטחה בתפילתו: "וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם". רש"י מסביר שהוא חשש שמא חטא ואיבד את ההבטחה שניתנה לו: "אני ירא שמא משהבטחתני, נתלכלכתי בחטא". אם כן, מנין ליצחק הביטחון שאין בו חטא שימנע את קיום ההבטחה?

אלא שיצחק אכן היה בטוח שההבטחה תקוים, מכיוון שאצלו לא היה מקום לחשש שמא יגרום החטא. רש"י מסביר מדוע יצחק לא נהג כאברהם ויעקב ולא נשא שפחה: "לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה". גם כשהיה רעב בארץ אמר לו הקב"ה: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה", ורש"י מפרש: "שאתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך".

סיבת החרדה

המעלה המיוחדת של 'עולה תמימה' היא, ששומרים עליה שתהיה תמימה ולא יארע לה שום דבר בלתי-רצוי. מזה מובן גם לגבי יצחק, שהקב"ה ודאי מגן ושומר עליו שלא יבוא לידי חטא, וממילא לא היה לו מקום לחשוש שמא יגרום החטא.

הדבר מסביר מדוע כאשר נודע ליצחק כי יעקב בא אליו בדמות עשיו וקיבל תחתיו את הברכות, תגובת יצחק הייתה: "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד". לכאורה מה החרדה? הלוא הברכות לא הלכו לאיבוד, אלא ניתנו ליעקב בנו!

הוכחה לשמירה העליונה

אלא שכאשר יצחק נוכח שהוטעה, חשש שאולי ניטלה ממנו ההגנה הרוחנית שעטפה אותו כל ימיו. אולי כבר אינו מוגן מפני החטא. אולי איבד את המדריגה העליונה של 'עולה תמימה'. וכפי שנאמר במדרש תנחומא: "למה חרד יצחק? אמר, שמא עוון יש בי, שבירכתי קטן לפני גדול". הרי שראה בכך סימן שאולי כבר אין שומרים עליו מלמעלה.

אבל אחר-כך התברר שלהפך, דווקא הענקת הברכות ליעקב הוכיחה עד כמה שומרים עליו מלמעלה ומבטיחים שהברכות יינתנו למי שראוי באמת לקבלן – יעקב ולא עשיו. אמנם יצחק סבר כי מעלת הבכורה של עשיו היא סיבה לתת לו את הברכות, אבל מלמעלה שמרו עליו שבפועל יברך את יעקב דווקא, שהוא הראוי באמת לקבל את ברכותיו של יצחק.

(תורת מנחם תשמ"ח, כרך א, עמ' 516)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)