נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ניצבים | גאולה מקצה השמים
	שקריו של היצר הרע
	להתפלל עם ה'סטענדער' במסירות-נפש
	כלו כל הקיצין
	האיש של הרבי במערכות הביטחון והחוץ של ארץ-הקודש
	פרשת נצבים
	"אלא במקום תורה"
	הלכות ומנהגי חב"ד
	מקורות

לפחות עשר איגרות-קודש בדפוס * פ"ש באמצעות הטלפון * וכן "על ידי ידידינו המשותפים" * יחידויות ארוכות אל תוך הלילה * נוכחות בהתוועדויות * קיבל מדליית השירות המצטיין של משרד ההגנה האמריקאי וניצל זאת לטובת ארץ ישראל בעידוד הרבי * שליחויות שונות ו... מדוע רצה הרבי שיסע לסקנדינביה?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תקותי אשר מר הוא מאלה שתומכים בלבב שלם בסמכות עַם ישראל שכדאי הוא לבטוח עליו, על אחת כמה וכמה צור ישראל הוא ה' יתברך ויתעלה, אשר בסגנון הכתוב עיניו בארץ הקודש (ובעם קדוש בכל מקום שהם) "מראשית השנה ועד אחרית שנה", ומתהלך בקרב מחנה ישראל להצילם ולתת אויביהם לפניהם...

דברים אלה כתב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' תסו) למר יוסף צ'חנובר, שנולד בי"א תשרי תרצ"ד בחיפה ועשה שנים רבות בשירות הציבורי של מדינת ישראל, בין השאר בתפקיד מנכ"ל משרד החוץ (בשנים 1978-1980), ולפני כן שימש ראש משלחת משרד הבטחון בקנדה ובארצות-הברית (1978-1974), אחרי ששימש בשנים 1968-1974 יועץ משפטי למערכת הבטחון.

במשך שנים רבות היה צ'חנובר מקורב מאוד לרבי, ואף שימש איש-קשר עם אנשי מפתח להעברת דעותיו של הרבי ועוד.

כשביקש לעזוב לתחומים פרטיים שלל זאת הרבי בתוקף, וצ'חנובר קיבל תמיד עצת הרבי.

במהלך השנים השתתף בהתוועדויות רבות של הרבי, ואף היה מעיין בקביעות בספרי קה"ת ובעוד פירסומים של חב"ד (שהיה משגר לו דרך קבע המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה).

העסקן הדגול ר' שלמה מיידנצ'יק (ע"ה) הוא האיש שבאמצעותו התוודע צ'חנובר לרבי. היה זה בשנות הכפי"ם, כשצ'חנובר שימש תחילה כמנהל מנגנון ולאחר-מכן כיועצו המשפטי של משרד החקלאות. בתוקף תפקידו טיפל בסוגי ההתיישבות השונים: קיבוצים, מושבים, כפרים, וביניהם גם כפר חב"ד.

כיסא פשוט ושליטה מלאה

באחד הימים שמע רש"מ כי צ'חנובר טס לארצות-הברית (בשנים 1967-1966 למד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה והוסמך למשפטים), ומיד הציע לו לפגוש שם את הרבי. ההצעה נפלה על אוזניים קשובות, שכן הלה חש סקרנות להכיר את מנהיג החסידים שעלו לארץ-הקודש והקימו ישוב חקלאי-דתי.

מאז ה'יחידות' הראשונה הקפיד צ'חנובר על קשר כמעט שוטף עם הרבי, תוך הקפדה לסור ל-770 בכל ביקור בארצות-הברית.

וכך תיאר לימים את הרבי בראיון עיתונאי:

"עם כניסתי למשרדו התרשמתי מאד מן הפשטות... במרכז החדר שולחן עץ. החדר אינו מחומם... בשעות שלאחר חצות, יושב בחדר קר ועל כיסא פשוט. עיניו בורקות. הוא מדבר אליך בפשטות רבה, תוך שליטה מלאה בפרטי פרטים של הנושאים עליהם הוא דן עמך...".

מר שמעון פרס סיפר לימים, כי ל'יחידות' הראשונה לה זכה אצל הרבי בשנת תשכ"ו הוא הגיע בזכות מר יוסף צ'חנובר, אז היועץ המשפטי למשרד הבטחון, שהציע לו טרם נסיעתו לניו-יורק, לפגוש את הרבי ('ברגע האמת' עמ' 71).

גם אליקים רובינשטיין הגיע ל-770 בזכות מר צ'חנובר ('ברגע האמת' עמ' 362).

כך מוצאים אנו בתוך תיאור מהתוועדות כ' מנחם-אב תשל"ה ביומנו של הרי"מ שי' סוסובר:

"בשעה 9:40 ירד הרבי להתוועדות. חייך לצ'חנובר... חייך למר מרדכי הוד (אלוף חיל האויר לשעבר) שיאמר לחיים... דיבר שיחה בנוגע לצבא. לאחר-מכן אמר לצ'חנובר, למרדכי הוד ולאחד ממשרד הבטחון שנכח אף הוא בהתוועדות שיאמרו 'לחיים'. הרבי חייך אליהם, לצ'חנובר סימן שישתה את כל הכוס וכו'".

תקשורת זהירה

ועוד: בהתוועדות יו"ד שבט תשל"ה (שנת ה-כ"ה לנשיאות הרבי) דיבר הרבי על-כך שארצות-הברית צריכה לספק נשק לישראל. לאחר-מכן כשניגש צ'חנובר לרבי איחל לו שישיג הרבה נשק עבור ישראל.

במהלך התוועדות י"א ניסן תשל"ז (שנת ה-75 להולדת הרבי) ניגש מר צ'חנובר ומסר לרבי ברכה משר-הבטחון שמעון פרס ומשגריר ישראל בוושינגטון מר שמחה דיניץ.

עיקר הקשר של הרבי עם מר צ'חנובר התנהל ב'יחידויות' (בזמן שהותו בארצות הברית היה מגיע לרבי כמעט מדי חודש). בתקופות מאוחרות יותר ע"י המזכיר הרה"ח ר' בנימין קליין שהפך לידיד אישי קרוב עם מר צ'חנובר.

הרבי בעצמו נקט בזהירות וכותב לבן-שיחו להיזהר מלהעלות דברים על הכתב כמו שמתבטא בפסח-שני תש"ל ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' שפד):

שאפשר שבענינים כגון אלה אין האריכות בכתב מתאימה להם.

[גם בכ"ו תמוז תשל"ח (אגרות-קודש כרך לז) כותב לו הרבי: "מטעם מובן – שלוח המכתב שלא ע"י הדואר"]

המכתב נשלח לכתובתו של צ'חנובר ברמת-השרון. במענה למכתב שכתב בחול-המועד-פסח של אותה שנה והגיע לרבי באיחור קצת, בין השאר כותב הרבי:

ואף שלא מזכיר דבר בהמשך לתוכן שיחתנו, הנני מניח שבטח היה לזה המשך טוב... אף על פי כן תקותי שבהזדמנות מתאימה אשמע ממנו בהמשך לענינים שדברנו ותשואת-חן מראש.

מאז נפגשנו נשתנו כמה ענינים, אבל כמדומה לי שבענינים שדברנו לא רק שלא ארע משהו שיביא שינוי בדעתי, אלא אדרבה רואני בהם אישור...

בסיום האיגרת מבקש ממנו הרבי:

אבקשו למסור פריסת-שלום משמי לידידנו ומכרינו.

בסיום אותו קיץ עמד מר צ'חנובר בפני פרשת דרכים. הוצע לו אז לעזוב את תפקידו הבטחוני ולעבור לשטח אזרחי בחברה להשקעות.

הרבי ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' תסה) מיהר לענות לו בדחיפות וכתב לו:

במענה למכתבו מז' באלול, ובהתאם לסגנון מכתבו הנני עונה למר שלא בתור [המכתבים], ובפרט שלדעתי השאלה אינה רק אישית בלבד, ככתבו אלא גם ענין הנוגע לרבים.

והנה מבלי להכנס לפרטי ההצעה לתפקיד חדש, הרי משרתו עתה היא בשטח הבטחוני, ובודאי אין הזמן גרמא כלל לעשות משהו שאפשר שיגע ויגרע בשטח זה.

ואפילו אם תמצא לומר שימצאו ממלא מקום וכו', הרי אינו דומה מי שיש לו ותק וידע בשטח זה מכמה זמן, לפנים חדשות, שתמיד ישנם סיבוכי קליטה והתאמה בין עובד חדש להמנגנון, ובפרט להעומדים על גביו.

בטח היה יחסי לשאלה האמורה אותו שהוא עכשיו – גם לפני כמה וכמה שבועות, אבל עכשיו – ביתר שאת, ועל אחת כמה וכמה שכן היא דעתי בהחלט בקשר עם המצב ההוה, שדרוש ביותר שלא יהיה כל זעזוע, אפילו זיעזוע קל, במסגרת המנגנון הבטחוני ובפרט כפי שסיפר לי מר בביקורו כאן.. שעומד הוא בקשר הדוק עם העומדים בראש.. אי לזאת הרי מוכרחת עוד יותר נוכחות כל אלה התומכים בקו האמור [תקיף] בתפקידים שיש להם השפעה בשטח זה, ובפרט אלה שיש להם השפעה ישירה.

לכבוש את דמשק

אחד המקורבים לחב"ד (הרב שמשון הלפרין מקרני שומרון), שנכנס לעבוד במערכת הבטחון בערך בשנת תשל"ג, סיפר לכותב השורות (בשבת-קודש ג' תמוז תשנ"ה עת ביקר באשדוד) כי בפעם הראשונה שהגיע למשרד-הבטחון התפעל למראה קבוצת בכירים יוצאת להתפלל תפילת מנחה בציבור ואף משתתפת בשיעור תורה קצר לאחר-מכן, כשה'מנצח' הוא לא אחר מאשר יוסף צ'חנובר שסיפר לו כי ביקש לעזוב את תפקידו, והרבי הוא שביקש ממנו לא לעשות זאת.

אחרי מלחמת יום הכפורים שוב עלה על הפרק החלפת משרה ושוב שלל זאת הרבי בצורה ברורה וכתב לו בי"ז אדר תשל"ה ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' קח-קט).

לאחרי ההפסק ארוך קבלתי מכתבו מ-4.3.74, אף שכמובן מתענין אני לדעת מהנעשה אתו על ידי ידידינו משותפים מזמן לזמן.

ולתוכן מכתבו הנ"ל, הרי בהמשך לשיחתנו כשנפגשנו אישית, עמדתי היא אשר המצב הבטחוני בארצנו הק' [הקדושה] דורש השתדלות למנוע כל זעזוע במסגרת הבטחון, כולל משרד הבטחון.

ולדעתי שירותו במשרד זה זמן ארוך ובפרט בשים לב למעמדו ומצבו במשרד זה, חוששני אשר אם יעזוב המשרה מאיזה טעם שיהיה עלול להביא חלישות ויותר ביציבות עבודת משרד הבטחון.

ולכן דעתי עתה, כמו שהיתה בעת שיחתנו אשר כל זמן שהעומד בראש משרד זה, כלומר שר הבטחון, ממשיך בתפקידו, גם על מר להמשיך בתפקידו במשרד האמור.

והרבי מוסיף:

כמובן, כוונתי לעזיבת השר בפועל, ולא לדיבור על-דבר-זה וכו'. ובמילא אין מקום לחפזון כלל וכלל ואינו אקטואלי, ובודאי לדכוותי' דמר [=לאישיות כמו כבודו] אין צורך באריכות.

בעיצומם של ימי מלחמת יום הכיפורים ביקש הרבי ממר צ'חנובר לגשת לשר-הבטחון דאז משה דיין, ולומר לו בשם הרבי שעל צה"ל לכבוש את דמשק – הדברים פורסמו לראשונה במדור זה בגיליון תתמו (פרשת נח תשע"א עמ' 12):

"היה זה במהלך הדיונים – יתכן עוד בחול המועד סוכות. קיבלתי שיחת טלפון מחו"ל, ומזכירו של הרבי הרב בנימין קליין היה על הקו. הוא אמר לי כי הרבי מאזין אף הוא לשיחתנו. הוא אמר כי הרבי מבקש שאגש לשר הבטחון משה דיין ואומר לו כי צריך לכבוש את דמשק! האמת, מאד התלבטתי... נכנסתי בהיסוס למשה דיין (אם כי חששתי מתגובתו), הוא שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב [ולימים הדברים נדפסו בשינויים בספר 'ברגע האמת' עמ' 173 – עפ"י ראיון שנערך עמו].

"מן השמים גלגלו, ומר צ'חנובר מתמנה זמן קצר אחר כך לתפקיד ראש משלחת הרכש של ישראל בארצות-הברית וקנדה".

עם הגיעו לנ.י. בקיץ תשל"ד שיגר לו הרבי מכתב ברכה ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' רו-רז).

"בנועם קבלתי מכתבו.. וכן הידיעה אשר כבר באו לניו-יורק.. ובנוגע למר ניתוספת עוד נקודה, שיש לו השפעה על כמה וכמה אישית וחוגים בסביבתו כאן בחו"ל וגם בארץ הקודש. שלכן כל הוספה בענינים חיוביים בעניני טוב ורוחניות, נכפלת על ידי כל המושפעים על ידו.. באם אפילו יש איזה קושי או מניעה הדורשים השתדלות והתאמצות להתגבר עליהם, כדאי וכדאי הדבר, כיון שנוגע גם לרבים.

תודה מיוחדת על שיחתו בארץ-הקודש תבנה-ותכונן בנושאים אודותם דברנו בעת פגישתנו.

בכבוד ובברכה להסתדרות טובה בעת שהותו בחו"ל ולבשורות טובות.

הבחורים נאמני 770 התרגלו לראות את מר צ'חנובר ב-770 ותיעדו זאת ביומניהם (ראה לעיל מכ"ף מנחם-אב תשל"ה): "יום ראשון ב' מנחם-אב תשל"ה בשעה 12:00 בלילה יצא הרבי מחדרו להתפלל תפילת ערבית.  בסיומה שב לחדרו ואז נכנס מר יוסף צ'חנובר ל'יחידות' ושהה שם עד השעה 2:00".

שהחששות לא יפריעו

בשנת תשל"ט בקיץ נכנס פעם מר צ'חנובר ל'יחידות' שארכה כשלוש-שעות.

יותר מפעם אחת כשהרבי שוחח אודות המצב בארץ-הקודש בשנים תשל"ח-תשמ"א הוא התבטא: "ישב אצלי ידיד, שאלתי אותו... הוא השיב לו... אמרתי לו...". ניתן לשער שהכוונה היא למר צ'חנובר.

בערב חנוכה תשל"ו ('אגרות-קודש' כרך לא עמ' כ-כא) כותב הרבי למר צ'חנובר איגרת נרחבת, שעוסקת במסר שיש ללמוד מימי חנוכה מאירים: חלשים ומעטים עומדים בלי התפעלות מול גיבורים רבים, וכן נדרש להיות 'הולך ומוסיף' באור תורה ומצוה בכל יום.

המכתב פותח בשורות הבאות:

הנני מאשר קבלת מכתבו מט"ז בכסלו ע"י המצורף אליו, ותשואת-חן על טרחתו בזה, וכן בעד הפריסת-שלום שמוסר טלפונית, ושאני מקבל, על ידי ידידינו המשותפים. ותקותי שמקבל גם כן ידיעות מהנעשה אצלנו, כוונתי ביחוד בענינים שדברנו עליהם, ויותר מפעם אחת.

בסיום המכתב חותם הרבי (שם עמ' סא):

נ.ב. מובן שאהיה מרוצה, ותשואת-חן מראש, אם ימסור למר י[עקב] א[גם] שי' פ"ש ותודתי עבור שימת לבו לשלוח לי ההזמנה על ידי מר.

בשלהי חודש סיון תשל"ח סיים מר צ'חנובר את תפקידו כראש משלחת הרכש של משרד הבטחון והתמנה למנכ"ל משרד החוץ. הוא העלה בפני הרבי את חששותיו, אך הרבי הרגיעו וכתב לו ('אגרות-קודש' כרך לג – איגרת כ"ד סיון תשל"ח): "שהחששות שכותבם לא יפריעו כלל למילוי תפקידו החדש". הרבי הדגיש כי התפקיד החדש הוא תפקיד אחראי יותר מהקודם.

והרבי איחל לו:

ותהא בשעה טובה ומוצלחת בכל.. ולמילוי בהצלחה, כפשוטה וגם בפנימיותה הצלחה לכוון להדרוש באמת לטובת ארץ-הקודש ולגוי קדוש הדר בה, שהיא גם טובת בני ישראל בכל מקום שהם, מתוך בטחון חזק בהשם שומר ישראל בפנים ובחוץ, ולהצלחה גם כן בעניניו הפרטיים, ובמיוחד – ביחד עם זוגתו תחי'. לגדל את כל יוצאי-חלציהם תי' לתורה חופה ומעשים טובים.

בכבוד ובברכה רבה.

ביוזמתו האישית הציע מר צ'חנובר הצעה שאותה כינה הרבי "הצעה נדיבה", לבקר בסקנדינביה (בדרכו לארץ הקודש) בקשר לענין קידום פרוייקטים של פרופסור ירמיהו שי' ברנובר – דברים שהרבי ראה בהצלחתם הישג חשוב למעמדה של ארץ-הקודש ותדמיתה בעיני אומות-העולם: "שזהו גם כן צורך והכרח השעה עתה – נוסף על ההכרח להלחם ברגש הנחיתות כלפי "חוץ" שתקף חלק מסויים של הנוער וחלק גדול של המדינאים מאחינו-בני-ישראל" (איגרת כ"ד סיון תשל"ח – 'אגרות-קודש' כרך ל"ג).

והרבי הודה לו על-כך (באיגרת מכ"ו תמוז – אגרות-קודש שם) וציין:

ומובן שבאם אין טרחא בדבר כדאי הביקור במאד.

אבל כאן מפתיע הרבי וכותב, כי לפי פירסומים שונים יש באותם מקומות מצבורי נפט, ולטובת ארץ-הקודש כדאי שיתחילו בחיפושים ופיתוח. והרבי קורא לו לנצל את מעמדו "כאיש פרטי, או כאיש משרד הבטחון, או כאיש משרד החוץ", ולהתחיל בכך עוד מארצות-הברית, תוך ניצול המדליה שקיבל ממחלקת ההגנה של ארצות-הברית; ביקור זה ובמדינות סמוכות "יוסיף לו ידע, פרסטיז'ע [=יוקרה] וכו' ותהא כניסתו למשרדו ב'רגל ימין שבימין'".

ביום-הכיפורים ב-770

באחד הפעמים ששהה ב-770 ביום-כיפורים – הוא ואליקים רובינשטיין עשו כן כמה וכמה פעמים – לפני ברכת-כהנים היסב הרבי את פניו ונראה מחפש מישהו.

הש"ץ עצר תפילתו והמתין.

הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק, שנכח אף הוא במקום, הבין שהרבי מחפש את צ'חנובר. הוא תר אחריו, מצאו, הביט לעבר הרבי, ואז, כשהרבי הבחין בצ'חנובר נחה דעתו והתפילה המשיכה ('הקטר של חב"ד' עמ' 169-168).