נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת עקב | עבודה מסודרת
	התמודדות עם עודף משקל
	שהילדים יקבלו חינוך "לדבר בם" גם ב"שבתך בביתך"
	הגאולה נמצאת בתוך התפילה והבקשה עבורה
	הרה"ק ר' לוי יצחק שניאורסאהן – ע"ה שנה לפטירתו
	פרשת עקב
	"איזהו חכם – הלומד מכל אדם"
	הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ד מנחם-אב

תר"ט

יום פטירתו של הרה"ח ר' משה מייזליש, מחסידיו המפורסמים של כ"ק אדמו"ר הזקן.

לפני שהתקרב לרבנו הזקן נמנה על עדת המתנגדים והיה השמש וה'נאמן' של קהילת וילנא. שנים אחדות לפני שנלקח רבנו למאסרו, נתקרב אליו רבי משה בחבלי עבותות של אהבה.

בשנת תקע"ו עלה לארץ הקודש והתיישב בצפת, ובשנת תקפ"ג עבר לחברון. בהיותו בן תשעים נסתלק, ומנוחתו כבוד בעיר חברון.

(ימי חב"ד ע' 233)

כ"ו מנחם-אב

תר"ג

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, עזב את העיר פטרבורג לאחר האסיפה הידועה - בדרכו חזרה לליובאוויטש.

תנועת ההשכלה ששמה לה למטרה לקעקע את יסודות היהדות הצרופה, החלה בשנת תקפ"ח לפעול בקרב יהודי רוסיה, עיקר מלחמתם הייתה נגד תורת החסידות. שליחיהם קשרו קשרים עם השלטונות ושכנעו אותם להוציא חוק שכל ילדי היהודים חייבים ללמוד לימודים כלליים, שפת המדינה, מתימטיקה, גאוגרפיה וכדומה.

שר הפנים הזמין אסיפת רבנים במטרה לבצע כמה 'תיקונים' בדת ישראל כפי דרישתם של המשכילים, וראשית דבר - לאסור את לימוד החסידות.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק עמד וחרף נפשו הקדושה נגד הצעת הממשלה. הוא הוכיח בראיות ברורות שאסור לערוך תיקונים בחוקי התורה, והוכיח את ההכרח בלימוד תורת החסידות.

שר הפנים שבנוסף להיותו רשע שכל מגמתו הייתה להצר ולהעיק את יראי ה', היה גם משוחד מהמשכילים ועמד בתוקף לצדם. הוא דרש בתוקף באסיפת הרבנים שכל הרבנים יחתמו על הפרטי-כל שהכינה הממשלה.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק התנגד לכך בתוקף, ובשל כך נאסר עשרים ושתיים פעמים בבית הכלא! היה זה צעד שחזר על עצמו שוב ושוב, כדי להניא אותו מעקשנותו.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה נתון אז בסכנה גדולה. הדבר נודע בכל רחבי רוסיה, והיהודים נרעשו מהמצב. בכל ריכוזי היהודים התאספו היהודים לתענית ציבור ולקריאת "ויחל" ושבתו ממלאכה. הרעש הכללי ותוקף דעתו ומסירות נפשו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק פעלו את פעולתם, ושר הפנים נסוג מכל הצעותיו בתיקוני הדת, ולימוד החסידות הותר כבתחילה.

(שם ע' 234)

במסגרת המאבק, ייסד אדמו"ר הצמח צדק את הישיבה בליובאוויטש ובעיירות נוספות רבות, וכן ייסד והרחיב עוד כוללים רבים ברחבי רוסיה, אותם ניהל והדריך בעצמו.

הוספה:

קונטרס 'אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה' הוא קונטרס בן למעלה מ-60 עמודים שחובר על ידי אדמו"ר הריי"צ, הסוקר את מלחמתו של אדמו"ר הצמח צדק נגד תנועת ההשכלה, וכולל מכתבים ששלח הרבי הצמח צדק ובהם טיעונים בעד סדר הלימוד הנהוג בעם ישראל היראים.

כ"ט מנחם-אב

תקע"ב

כ"ק אדמו"ר הזקן ובני ביתו, ויחד אתם כשלוש מאות משפחות חסידים, עזבו את העיר ליאדי (לאחרי שגר שם אחת עשרה שנים משנת תקס"א), בגלל מלחמת נפוליון (רוסיא-צרפת), ביום הששי פ' ראה.

רבנו הזקן לא רצה לעזוב בימי המלחמה את מקום מגוריו בליאדי. לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיא הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר ליאדי, ציווה רבנו הזקן לעזוב את העיר במהירות, ואף הורה לשרוף את הבית!

(ימי חב"ד ע' 236)

הוספה:

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר ("רשימות" חוברת ד ע' 24, ועוד) אודות רבינו הזקן, שכאשר ברח מליאדי מפני נפוליון וחילו [בעת המלחמה בין רוסיא לצרפת, כידוע שרבינו הזקן התנגד ביותר לנפוליון וכל עניניו] הנה לאחרי שנסעו כשתי פרסאות, חזר במרוצה לליאדי, וימהר אל בית דירתו, ויצו לבדוק היטב פן נשאר מכלי ביתו מאומה, וימצאו זוג נעלי-בית ("פאנטאפל"), ויצו לקחתם עמהם.

ואך יצא רבינו הזקן את פני העיר, בא הרץ הראשון של חיל נפוליון אל העיר מהעבר השני, וכעבור שעה קלה בא נפוליון בעצמו, וימהרו לביתו של רבינו הזקן למצוא משהו מחפציו.

והעניין בזה: איתא בגמרא (חולין צא, סע"א) שאצל צדיקים חשוב וחביב אפילו "פכים קטנים". והיינו לפי שעבודתו של צדיק היא באופן ש"בכל דרכיך דעהו", שכל עניניו הם כלי לאלקות. ולכן, אפילו כאשר מדובר אודות נעלי-בית, שזהו"ע של לבוש בלבד, ולא לבוש על הראש או הלב או הידים, אלא לבוש על החלק היותר תחתון שבאדם, שברגל גופא הרי זה העקב שברגל – הרי כיון שע"י העבודה ד"בכל דרכיך דעהו" נעשו גם הם כלי לאלקות, לא רצה רבינו הזקן שיגיעו וישארו אצל מנגד לאלקות, כיון שעי"ז יכול להיות תוספת-כח בענינים של לעו"ז.

ומזה מובן עד כמה צריכים להזהר גם בענינים של דקות, כי, כאשר ישנו ענין בלתי-רצוי בדקות, הרי זה יכול לירד ולבוא גם בגסות.

(משיחת פורים תשח"י, תורת מנחם חלק כ"ב עמוד 154)

לאחר הסתלקות רבינו הזקן, העתיקה ממלכת חב"ד את בירתה מליאדי לליובאוויטש, שבה התיישב כ"ק אדמו"ר האמצעי לאחר כשנה (ח"י אלול תקע"ג).

אחד מהרבנים מנכדי רבינו סיפר שרבינו אמר שהמלחמה קיצרה לו עשר שנים מחייו.

(בית רבי ע' מו)

תרפ"ב

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נסע לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר מאמר חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה. הייתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת הנשיאות. (קובץ ליובאוויטש).

(תולדות העיירה ע' 14)