נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת ואתחנן | לדעת לראות
	ב"אמת" אין פשרות
	ט"ו באב בערב שבת – רפואה מיוחדת ל'תשעה באב'
	משיח צדקנו רוצה לבוא ולגאול את בני-ישראל תיכף ומיד
	הרבי וגדולי ספרד ה"ראשונים לציון" – רבנים ראשיים בארץ-הקודש
	פרשת ואתחנן
	דברי ימי חב"ד
	יומן
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום שישי ט"ו מנחם-אב

הרבי נסע היום לאוהל, כנהוג בכל ט"ו בחודש, וחזר כשעה לפני זמן הדלקת הנרות.

לתפילת מנחה נכנס הרבי לבית הכנסת הקטן למעלה, מספר דקות אחרי הדלקת הנרות.

שבת קודש נחמו, ט"ו מנחם אב

בקריאת התורה בתפילת שחרית נעמד הרבי בעשרת הדברות כשפניו לעבר הבעל-קורא, ומפעם לפעם הביט לעבר הספר תורה.

בשיחה הראשונה בהתוועדות התעכב הרבי על שם השבת 'נחמו' ועל כפל המילים בהפטרה 'נחמו נחמו', שעניין הכפל רומז לגאולה (ע"ד 'לך לך' 'פקוד יפקוד') ואילו זכינו הייתה הגאולה באה מיד בזמן – לא עיכבן אפילו רגע אחד, ובמקום – וארו עם ענני שמיא.

בשיחה השנייה – שארכה למעלה משעה – האריך הרבי בעניין 'אילו זכינו', שהרי ברגע שלאחר החורבן, כש"געתה פרתו שנית", אמר "נולד מושיען של ישראל". ואין לומר שהכוונה שאז הוא נולד בפועל, שהרי תינוק אינו שייך לגאול את עם ישראל, והגאולה קשורה באדם גדול, חכם, רב, נביא ומלך, אלא מדובר באדם מבוגר, שהינו מסוגל ברגע זה לגאול את בני ישראל, שזהו "נולד מושיען של ישראל", שמשיח היה יכול, כבר אז, לגאול את עם ישראל בפועל. כלומר שמהרגע הראשון לאחר החורבן, כבר קיים משיח המוכן לגאול את בני ישראל בגאולת עולמים.

הרבי גם הסביר בעניין 'אראנו נפלאות', כי למרות שהנפלאות באו בזו אחר זו ומתרגלים לראות נפלאות, אין הדבר צריך לפגום בהתפעלות מכך, בדוגמת מתן-תורה אשר על "כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" למרות שראו כבר את הגילויים העצומים בדיברות הקודמות ונשמתן פרחה והחזירן להם. הרבי סיים כי יהיו עוד נפלאות רבות ועד לנפלאות המופלאות ביותר בגאולה השלימה על ידי משיח צדקנו ובבניין ביהמ"ק השלישי.

כן היו דברי התעוררות על תוספת בלימוד התורה, בקשר לעובדה שהשבת היא למחרת יום ט"ו באב שעניינו – "מאן דמוסיף – יוסיף".

בין השיחות הורה הרבי לר' שמעון אורבך שי' (מנהל משרד הדתות בחיפה ומחוז הצפון) לומר 'לחיים'.

בשיחה השלישית הורה הרבי שלפועל יש להוסיף בלימוד בנגלה וחסידות בענייני גאולה ומשיח. בסיומה הזכיר הרבי אודות חלוקת המשקה.

אחרי החלוקה התחיל הרבי לנגן את ניגון ההקפות לאביו רלוי"צ והמשיך בשיחה קצרה אודות כינוס השלוחים המתקיים עתה ברוסיה, וכשסיים את השיחה התחיל הרבי פעם נוספת את ניגון ההקפות לאביו רלוי"צ ז"ל כאשר ממשיך לשיר בקול קטע נוסף מהשיר, יותר מהרגיל, ומעודד את השירה בחוזק גדול. לאחר מכן התחיל הרבי את הניגון 'ניעט ניעט'.

יום ראשון י"ז מנחם-אב

חלוקת השטרות לצדקה נמשכה למעלה מחמש שעות.

קרוב לשעה שמונה נכנס הרבי לתפילת מנחה ולהפתעת הקהל אחרי התפילה חילק הרבי שוב שטרות לצדקה.

תפילת ערבית התקיימה מאוחר יותר (קרוב לשעה תשע).

יום שני ח"י מנחם-אב

בשעה 3:35 נסע הרבי לאוהל, וחזר כעבור כחמש וחצי שעות ב-8:55. כשנכנס לתפילות ניגנו את ניגון ההקפות לאביו ז"ל.

היום נודע שישלחו לכאן מאה"ק את ה"דבר מלכות" בענייני גאולה ומשיח הוצאה מיוחדת חלק ג' שעליו היה המענה: "נת' ות"ח אזכיר עה"צ להצלחה רבה".

יום שלישי י"ט מנחם-אב

בשעה רבע לחמש נכנס הרבי לתפילת מנחה ואחרי התפילה חילק הרבי שטרות לצדקה – 2 שטרות לכאו"א.

יום היארצייט כ"ף מנחם-אב

מיד אחרי חלוקת השטרות לצדקה התקינו את עמוד התפילה לקראת תפילת ערבית בה מתפלל הרבי לפני העמוד. מנורת הניאון המצויה תמיד ומאירה על גבי הסטנדר של הרבי, הועברה אל מעל לעמוד החזן. כן התקינו שם שני נרות שעווה גדולים, כשבניהם שלושה נרות נשמה קטנים.

בתפילת ערבית עבר הרבי לפני התיבה, כשהקהל הגדול שנכח במקום מאזין היטב לכל מילה. בקהל נכחו ילדי קעמפ 'גן ישראל' מדטרויט, וכשסיים הרבי את הקדיש אחרי 'עלינו לשבח' שרו 'אל תירא' והרבי עודד את השירה ביד ימינו.

אחרי התפילה חילק הרבי שטר א' של דולר לצדקה לנוכחים.

בלילה התקיימה בבית חיינו התוועדות חסידים בראשות הרה"ח ר' דוד רסקין שי' אשר זכה לשהות במחיצת בעל ההילולא בימיו האחרונים באלמא-אטא. הרה"ח ר' שלום מרוזוב שי' לימד בפני המתוועדים את הליקוט שיצא לאור לכבוד כ"ף מנ"א.

קרוב לשעה עשר וחצי נכנס הרבי לתפילת שחרית.

אחר הצהריים נסע הרבי לאוהל. [ברכב היה רמב"ם ספר 'שופטים' והסימנייה הייתה בסוף הספר, כנראה בהלכות מלכים ומלך המשיח].

בשובו נכנס לתפילת מנחה ושוב היה ביהכנ"ס מלא מפה אל פה. הפעם בלטו במיוחד ילדי קעמפ 'גן ישראל' ניו יורק אשר תפסו מקום נכבד בקהל. הרבי התפלל באיטיות והמתין בחזרת הש"ץ לעניית 'ברוך הוא וברוך שמו' של הילדים.

בתפילת ערבית ניגנו ילדי הקעמפ ועמם הקהל 'עלינו לשבח' והרבי עודד ביד שמאלו את השירה.

עם סיום הקדיש בתרא הכריז אחד מילדי הקעמפ בקול גדול 'יחי אדוננו מורנו ורבנו' וכל הקהל ענה אחריו 'יחי'.

אחרי ההכרזות פתח הרבי בשיחה שארכה למעלה מחצי שעה. ניכר היה שהרבי אומר את השיחה באיטיות, כדי שגם הילדים יבינו.

הרבי קישר את האמור בשיעור היומי בחומש (פרשת עקב מרביעי עד חמישי) עם בעל ההילולא, שהוא בבחינת שבט לוי שנדבה רוחו לעמוד לשרת לפני ה' ו"יורו משפטיך ליעקב" מתוך מסירות נפש בפועל ממש בלי להתחשב במה שיאמרו השלטונות. וסיפר את הסיפור המפורסם אודות טחינת הקמח לפסח ואפיית המצות שבעל ההילולא דרש במפגיע שהכול יתנהל כפי הוראותיו, והשלטונות נשמעו לו. וההוראה מכך – כל אחד חייב לעסוק בהפצת תורה ומצוות בכל מקום שידו מגעת ועד למסירות-נפש.

בשיחה התבטא הרבי אודות אביו בעל ההילולא באמרו כי מדובר אודות צדיק שמסר נפשו על הפצת היהדות והמצוות ועד כדי כך שזכה גם (לדבר שאין כל אחד זוכה ואפילו מהצדיקים - לקושי הגדול ביותר בעוה"ז (ענין הגלות).

אחרי השיחה חילק הרבי לכאו"א שתי שטרות של דולר לצדקה.

בלילה התקיימה ב-770 התוועדות חסידים שנמשכה עד אור הבוקר.

יום חמישי כ"א מנחם-אב

הרבי נסע לאוהל וחזר מוקדם מהרגיל – לפני שקיעת החמה. תפילת מנחה התפללו בשעה שמונה, ומספר דקות לפני השעה תשע התפללו ערבית.