חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 כ"ב בחשון התש"פ, 20/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התוועדות מיוחדת – בסימן "משפט" ו"צדקה" – בשבת חזון תש"ל
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
פרשת דברים | ה'עובד' שהפך לדברן
להרעיש על דבר לימוד הרמב"ם
לראות את בית-המקדש בראייה מוחשית
טעימה והתחלה של הגאולה
התוועדות מיוחדת – בסימן "משפט" ו"צדקה" – בשבת חזון תש"ל
פרשת דברים
הלכות ומנהגי חב"ד

"אחד הטעמים לעריכת ההתוועדות ביום השבת-קודש זה" גילה הרבי כדי להציע להוסיף בתורה (משפט) ומצוות (צדקה) – בשיחה שהשמיע לקראת סוף ההתוועדות * משמרות של לימוד בכל המעת-לעת של תשעה באב וכן חיזוק "מבצע תפילין" * הטלפון של הרב דוד רסקין וההתעניינות של הרב חודקוב * מודעה מיוחדת פורסמה בעיתונות באידיש בארה"ב מטעם מזכירות הרבי * גם בארץ ישראל נתבקשו לתרגמה ולהפיצה גם ב"מודעות קיר" * ברכה מיוחדת לחיילי צה"ל באמצעות הת' טובי' פלס אותו ביקש הרבי לנסוע לחזיתות לחלק משקה ולהעניק זוגות תפילין * הקשיים בדרך לביצוע וההתגברות * מכתב מיוחד לאלוף פיקוד המרכז ואחר-כך גם לנהג שנלווה לשלוחים ולקצין-הדת

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

המקום: 770, הזמן: תש"ל שבת חזון, ו' מנחם-אב. המעמד: 1:30 בצהריים. הרבי נכנס לבית המדרש הגדול להתוועדות.

בתחילת ההתוועדות (תורת מנחם כרך סא עמ' 121 ואילך), "כ"ק אדמו"ר שליט"א קידש על היין" – דבר לא שגרתי באותן שנים.

הרבי פתח בביאור פתגמו של הרב לוי יצחק מברדיטשוב בעניין 'שבת חזון', וציין שאף שאין הצדיק הנ"ל זקוק ל'סמיכה', הרי דבריו הובאו בכמה דרושי חסידות חב"ד, החל מ'לקוטי תורה' של אדמו"ר הזקן (שיר השירים יח, ג), וכן על-ידי אדמו"ר מוהר"ש ב'המשך'   (סידרת מאמרי) וככה הגדול – תרל"ז" (פרק ע' וכמשל הידוע שלו בנוגע לתקיעת-שופר בראש-השנה), ועד כמו כן בהשיחות של נשיאי ישראל, ובפרט בשיחות של כב' קדושת מורי וחמי אדמו"ר – בנוגע לגודל מעלתו באהבת ישראל".

אחרי שתי השיחות הראשונות, השמיע הרבי מאמר חסידות (כעין שיחה) הפותח ("דיבור המתחיל" שלו) ב"חזון ישעיהו וגו'", אותו הסביר הרבי במובן הפנימי.

תוכנו: חזון – קשה מעשרה לשונות של גאולה; תוכחת קושי, שעל ידה ניתוסף עילוי גדול יותר בנבואת הנחמה שלאחרי-זה; ומתחיל כבר בקיום נבואה זו: ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה.

אחרי המאמר, השמיע הרבי שיחה נוספת בביאור פירוש רש"י על הפסוק (א,י) ד"ה "והנכם היום ככוכבי השמים".

שיחה ומבצע

כדרכו באותן שנים, הקדיש הרבי שיחה מיוחדת לביאור דברי אדמו"ר הזקן ב'אגרת התשובה' פרק י"א, בעניין השמחה, אותו קישר למאמר שאמר קודם לכן, ולאחר-מכן לעניין שבת חזון.

השיחה האחרונה ('תורת מנחם' כרך סא עמ' 124-131) הוקדשה למצב (הבטחוני) בארץ-הקודש. הרבי ציין את המושג 'הפסקת אש', באומרו שזקוקים לסגולת התפילין בכדי לבטל מחשבתם הרעה של מקצת מן הגויים הרוצים לנצל הפסקה ושביתה זו (כדי לבנות בתעלת-סואץ מבצרים חדשים ולמלאותם בנשק חדש וכו'), וקרא להוספה במשך ט' הימים בתורה וצדקה, ג' עמודים, מבצע תפילין לקיים משמרות ללימוד והוספה בצדקה ומבצע תפילין במשך המעת-לעת של תשעה באב. "זו אחת הסיבות להתוועדות הנוכחית", אמר הרבי.

שיחה זו הוגהה לאחר-מכן על-ידי הרבי ופורסמה מיד.

לאחר מכן קרא הרבי להת' טובי' פלס, העניק לו בקבוק משקה עבור אנשי הצבא בארץ-הקודש, והורה לו שהחל מיום ט"ו באב, קודם חודש אלול, ייסע (עם קבוצה מאנ"ש שי' שירתו בצבא) לכל החזיתות (סואץ, גולן וכו'), וימסור להם:

"הנני שולח משקה זו מהתוועדות דכמה-וכמה מבני-ישראל המברכים אותם, בתוספת בקשתי נפשית – שנוסף על כללות ההנהגה ע"פ רצון השם, יש להתחזק ולדייק בהנחת תפילין בכל יום חול [וכל איש המשרת בצה"ל וזקוק לתפילין – יעניקו לו זוג תפילין על חשבוני, ברם מכיון שמצווה לא צריכה להיות בחנם, ימכרו בסכום סמלי: לירה אחת].

"ומה טוב", הוסיף הרבי, "באם אפשר לתרום בכל יום לצדקה בלי-נדר, וללמוד בכל יום שורה אחת ממשניות בלי נדר (לגבי הצדקה – ציין הרבי – שכאשר אין עני מצוי במקום, מניחם הממון במעטפה מיוחדת וכיוצא-בזה)".

משמרות לימוד ופעילות בצה"ל

במוצאי שבת קודש טילפן הרה"ח ר' דוד רסקין אל השלוחים ברחבי תבל, ומסר את תוכן שיחת הרבי בקשר להוספה בתורה, עבודה וגמ"ח בימים אלו.

הרה"ח ר' אפרים וולף דיווח לרבי ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 356): "פרסמנו הדברים בירושלים ובכפר חב"ד וכו', ואנו מקווים לפעולות טובות בעניין זה".

בז' מנחם-אב התקיימה שיחה טלפונית בין הרב ח.מ.א. חודקוב, מזכירו של הרבי, והרב אפרים וולף (אותה סיכם הרב וולף למחרת – 'ימי תמימים' שם עמ' 357):

"שאלתם אם קיבלנו ידיעה על-דבר דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות בשבת, ומסרתם כי כ"ק אד"ש הדגיש שבקשר למשמרות ללימוד יראו שלא יזיק לבריאות, וכן מסרתם שצריך חיזוק במבצע תפילין ביתר שאת ובפרט ליד הכותל המערבי, ובקשר ללימוד בביהכנ"ס הצמח-צדק שישתדלו עד כמה שאפשר שיהיו משמרות כל המעת לעת.

"מסרתם נוסח המודעה שנמסר רשמי בעיתונות מטעם מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א על דבר זה, ואותו הנוסח לראות לעשות במודעות [=שיודבקו] על הקירות כנהוג, במטרה שזה יגיע לידיעת כולם".

הרב וולף ציין באותו דיווח: "בקשר לכך [משמרות] כבר סודרו המשמרות בבית הכנסת צמח צדק על-ידי תלמידי [ישיבת] תורת-אמת והאברכים שבירושלים, וכן סודרו המשמרות בכפר חב"ד בנחלת הר חב"ד ובלוד".

ולפועל, אחר הביצוע דווח בי' מנחם-אב ('ימי תמימים' שם עמ' 358):

"בט' באב סידרו משמרות ללימוד רשימות הצמח-צדק על איכה, בנחלת הר חב"ד ובכפר חב"ד ובלוד, ובבית-הכנסת [=ע"ש] הצמח-צדק היו גם משמרות בכל המעת לעת, וכן התנהל מבצע תפילין בט' באב אחר-הצהריים בכותל המערבי ובשאר מקומות בארץ-הקודש".

ממזכירות הרבי דירבנו את ביצוע הפעולות בצה"ל. בט"ז מנחם-אב נשאל הרב וולף "בקשר להת' טובי' פלס מה נעשה בקשר להוראה לביקור בחזיתות...".

בינתיים, גם הרב ישראל לייבוב קיבל שיחת טלפון בקשר לזה ('ימי תמימים' שם עמ' 365).

והרב וולף דיווח בח"י מנ"א (שם עמ' 366):

"ר' שלמה מיידנצ'יק עוסק בהשגת רשיונות המתאימים עבור הת' טובי' פלס לנסיעה לחזיתות השונות".

בכ"ה מנחם-אב תש"ל (שם עמ' 374) נמסרה ההוראה: "שטובי' פלס יכתוב דו"ח בפרטי פרטיות על השליחות שלו... וכן שישלחו תצלומים מהמקומות שביקרו".

מסתבר שהדבר לא התאפשר כל-כך בקלות: כפי הנראה, בסיבת מאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי" שהחל בחורף של אותה שנה, החליטו גורמים ממשלתיים ופוליטיים למנוע את ביקורי החסידים בצבא.

"ר' שלמה מיידנצ'יק ביקר בכ"ז מנחם-אב אצל מר רחבעם זאבי, מפקד פיקוד המרכז, שהה אצלו מספר שעות ושכנע אותו לאפשר את נסיעת החסידים. זה נתן את הסכמתו לנסיעת השלוחים לבקעת הירדן, והם יוצאים אי"ה ביום ב' לבקעה", דיווח הרב אפרים וולף ('ימי תמימים' שם).

הרבי כתב באותם ימים (כ"ה מנחם-אב) מכתב ארוך למר זאבי ('אגרות-קודש כרך כו עמ' תנז-תנט), בו הסביר את הרווח והתועלת בהסרת הקשיים במבצע תפילין ומסירת איחולים וברכה לחיילים: "ברכה נאמנה ולבבית מאיש לרעהו יש לה תוקף ופועלת היא" קבע הרבי (שם עמ' תנח), וציין: "הלוואי היו גם אחרים עוסקים בזה".

קצין הדת שנלווה לחוליית החסידים, "מר אבשלום שי' לנגר", זכה למכתב-תודה מהרבי (שם עמ' תסא) "על דבר העזר שלו להשלוחים... פעל ועזר להם במילוי השליחות והצלחתה, ועשה זה ברצון ובשמחה וכולי".

אף הנהג שהסיעם (שם עמ' תס) מר יורם שי' חמי, "והשלוחים הנ"ל הרבו בשבחו של מר אשר נהגם ועשה כל מאמץ להקל עליהם במילוי השליחות והצלחתה, ובלשון שכותבים אלי – 'מעל ומעבר אשר הוטל עליו'...".

את שני המכתבים הנ"ל שיגר הרבי לטובי' פלס והמזכיר כתב לו:

"מצורף-בזה מכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א... בהתאם לדו"ח ע"ד השליחות בצפון. ובודאי יתייעץ עם חבריו שנסעו אתו באיזה אופן למסור להם המכתבים.

"ועוד, וכמובן שזהו עיקר, באופן שלא יפגע בכבוד אחרים שנראה לו שגם להם צריך לכתוב אלא מובן שאי אפשר לכתוב לכולם ורק לאלו שהשתתפו בפועל. אבל אם יש עוד רק אחדים כאלו יכתבו גם להם בלי נדר אם יודיע שמותם וכו'. ותשואת-חן מראש על טרחתו במסירת המכתבים ועל הודעתו מזה לכאן".

לפעול בהתחשבות, ומודעה שהופצה

שתי אפיזודות בשולי הדברים:

כמו תמיד ביקש הרבי שלא ייווצר רושם שהולכים 'מעל לראש' של מישהו, ולכן נערך הביקור בתיאום ובשיתוף פעולה עם הרבנות הצבאית: "מכיוון שיכולה להיות התרגזות של הרבנות הצבאית, צריכה להיות החלוקה כחלק מהשליחות, דהיינו שבשעת השליחות מחלקים להם תפילין" ('ימי תמימים' עמ' 357).

ועוד:

"הת' טובי' פלס נטל עמו מצלמה וצילם כמה שיכל. חברי החוליה שנסעו עמו לא הבינו את נחיצות העניין, משדווח למזכירות הרבי ביקש הרבי לראות את התמונות".

אגב, מזכירות הרבי הורתה לממן את התפילין שהוענקו לחיילים – ראה 'ימי תמימים' עמ' 380.

להלן תרגום המודעה (שהתפרסמה ב'מקדש מלך' כרך א' עמ' 50-40):

"הודעה ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש

"במענה לשאלת רבים בעניין הוראה מיוחדת מכ"ק אדמו"ר שליט"א לט' באב, זה מה שנאמר ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות דש"ק חזון זה הננו מודיעים בזה:

"בשים לב למצב העכשווי – כהוראת חז"ל ובפרט אדמו"ר הזקן במאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (נדפס בלקוטי תורה) שבזמן הזה צריכים התחזקות יתירה בתפילה תורה וצדקה, הציע כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהשתא בט' באב:

"א) יתנו בלי נדר יותר צדקה מבכל הימים ובפרט לפני תפילת שחרית ומנחה.

"ב) ללמוד יותר – מעניני תורה – שעפ"י שו"ע מותר ללמוד בט' באב – (ביניהם גם רשימות אדמו"ר הצ"צ נ"ע לאיכה – וגם מאמר אדמו"ר הזקן ציון במשפט תפדה) ובמקום שאפשר לסדר משמרות ללמוד כל המעת לעת של ט' באב בשים לב שלא יזיק לבריאות של אף אחת מפאת התענית.

"ג) לחזק ענין מבצע תפילין ביום זה – בשעות שמותר להניח תפילין בט' באב.

"כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים:

"'ויהי רצון שכל זה ימהר עוד יותר את הגאולה ובמהרה בימינו ממש תקויים ההבטחה ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, ויהפכו ימים אלה לששון ולשמחה בגאולה האמיתית והשלמה ע"י משיח צדקנו'.

"מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש".

ב'ימי תמימים' (כרך ד' עמ' 357) מדווח הרב אפרים וולף: "את הנוסח כפי שתרגמנו אותו לעברית שולחים אנו".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)