"אלה הדברים אשר דיבר משה" (דברים א.א)
בתחילה, משה היה "לא איש דברים". משה לא היה דברן, הוא היה רק 'עובד'. לאחר מכן נעשה משה 'דברן'.
עבודה בפועל מביאה לאדם את החוש שיהיה איכפת לו מצבו של הזולת, ושידברו אתו דברי התעוררות. ומשה נעשה לדברן, ודיבר דיבורים חדים ובוערים.
האיש שהיה "כבד פה וכבד לשון" החל לדבר, וכפי ש'עובד' מדבר. למרות שמשה הלוא היה משכיל נפלא, בהיותו במדריגת 'חכמה דאצילות', מכל מקום, בדיבורו עם ישראל הוא דיבר כמו 'עובד'.
זה היתרון של מדריגת משה על מדריגת חכמה דאצילות: חכמה דאצילות, למרות שהיא בחינה נפלאה, בחינת 'כ"ח מ"ה', היא עודנה באצילות. ואילו משה היה למטה, בעולם הגשמי, ובעולם זה היה במדריגת חכמה דאצילות, כלומר, בעולם הזה היה בתכלית הביטול, וביהודי הפשוט ביותר מצא את המעלות העמוקות ביותר.
(לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ה עמוד 1071) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
