חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"א בתמוז התש"פ, 13/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא עונש, אלא תיקון
ליישר הדעות

נושאים נוספים
פרשת בלק | יש לדעת!
"שבחסדיו הביאם"
האחריות והאתגר של הנשים
גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
זקניך ויאמרו לך
עת לדעת
יומן משנת תשמ"ה
לא עונש, אלא תיקון
פרשת בלק
"ותן חלקנו בתורתך"
כ"ק אדמו"ר הריי"צ
הלכות ומנהגי חב"ד

"סנהדרין שפתחו כולם בדיני נפשות תחלה ואמרו כולן חייב הרי זה פטור עד שיהיו שם מקצת מזכין שיהפכו בזכותו וירבו המחייבין ואחר כך יהרג".

(רמב"ם הלכות סנהדרין, פרק ט' הלכה א'1)

ויש לבאר את טעם הדין ד"אמרו כולם חייב הרי זה פטור" – דלכאורה, כיצד ייתכן שכאשר "ירבו המחייבים שניים או יתר יהיה חייב", ואילו כאשר ירבו המחייבים כל כך עד ש"אמרו כולם חייב" – "הרי זה פטור"?!

[ישנו פירוש של אחד הראשונים2 ש"סנהדרין שראו כולם לחובה פוטרים אותו"3 האמור כאן היינו שפוטרים אותו מיד למיתה, ולא מענים דינו למחר.

אמנם מובן וגם פשוט, שאי אפשר להעמיס פירוש זה בדברי הרמב"ם, "לשון ברורה"4 – שמאות פעמים שכותב "פטור" כוונתו פטור כפשוטו, ובמקום אחד שכותב "פטור", כוונתו "פטור" מיד למיתה!]. 

והנה, בנוגע לעניין העונשים שבתורה, דיני נפשות דיני מלקויות ודיני גלות – הרי, מכיוון שהתורה היא "תורת חסד", מובן, שאין זה עונש לשם עונש בלבד, אלא אדרבה, כדי לפעול עניין של כפרה ותיקון5.

ועל דרך זה בנוגע לכללות עניין הגלות – שאין זה כדי לצער את ישראל, חס ושלום, אפילו  ל"רגע קטן"6 בלבד, אלא אדרבה, כדי שעל ידי זה יזכו לעילוי גדול יותר, כמו שכתוב7: "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".

...ומכאן באים לביאור הדין המיוחד בדיני נפשות – "אמרו כולם חייב, הרי זה פטור"8:

ביותר עד שאין לו כפרה, אין מקום לעניין של עונש, שהרי העונש אינו מועיל לכפרת ותיקון החטא.

ועל דרך זה בנדון דידן, דמכיוון ש"אמרו כולם חייב", היינו, שעוונו גדול מנשוא, עד כדדי כך, שלא נמצא אפילו אחד שימצא לו זכות – "הרי זה פטור", כי העונש לא יועיל לכפרת ותיקון החטא.

אמנם ביאור זה הוא באופן דהיפך הזכות כו', ולכן, יש לבאר באופן אחר, שבו מודגש עניין הזכות:

כל אחד ואחת מישראל אפילו אם הוא במצב הכי ירוד כו', הרי מכיוון שגם אז העצם והפנמיות שלו היא נשמתו האלוקית, "חלק אלוקה ממעל ממש"9, לא ימלט שלא יוכלו למצוא לו זכות כדי לזכותו בדין.

ובנדון דידן, מכיוון ש"אמרו כולם חייב", היינו, שמבין כל עשרים ושלוש הדיינים לא נמצא אפילו אחד שיראה בו זכות כדי לזכותו בדין, הרי, בהכרח לומר שיש כאן איזה חסרון בבית הדין, ש"אינם בקיאים", או ש"החליטו במהירות בלי עיון ובלי ביקור ובחינה היטב"10, ובמילא, אין דינם דין, ולכן, "הרי זה פטור".

[קטעים משיחת שבת פרשת ויחי תשמ"ז. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 266, 274. הנחת השומעים, בלתי מוגה]

________________________________

1)    הערת המערכת: השיעור של יום שישי (ט' תמוז תשע"ט).

2)    הובא בקהילות יעקב לר"י אלגזי ערך פטור.

3)    סנהדרין יז, א.

4)    לשון הרמב"ם בהקדמתו לספר הי"ד.

5)    ראה ליקוטי שיחות חלק כב סוף עמ' 71 ואילך.

6)    ישעיה נד, ז.

7)    לך לך טו, יד.

8)    בהבא לקמן – ראה בארוכה שיחת שבת פרשת תשא תשמ"ה סעיף לד (התוועדויות חלק ג עמ' 1492) ואילך.

9)    תניא ריש פרק ב.

10)  חידושי מהר"ץ חיות לסנהדרין לז, א.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)