חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"א בתמוז התש"פ, 13/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

זקניך ויאמרו לך
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
פרשת בלק | יש לדעת!
"שבחסדיו הביאם"
האחריות והאתגר של הנשים
גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
זקניך ויאמרו לך
עת לדעת
יומן משנת תשמ"ה
לא עונש, אלא תיקון
פרשת בלק
"ותן חלקנו בתורתך"
כ"ק אדמו"ר הריי"צ
הלכות ומנהגי חב"ד

יחידים וארגונים הופנו על-ידי הרבי להיוועץ בזקני אנ"ש * איך לנצל הזמן ומה מתאים יותר ללמוד * על מה התווכחו המשפיעים והרבנים באסיפה בקיץ תשמ"ב? * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בשנת תשל"ו הקים הרבי את בית-דין רבני חב"ד בארץ-הקודש. בשנת תשל"ז חידש הרבי את ענין ה'משפיעים', ובשנת תשמ"ו עורר ותיקן את ענין "עשה לך רב". אמנם, כפי האמור ברשימה הקודמת וכפי שייווכח גם ברשימה זו, עודד זאת הרבי במשך כל השנים כשהוא מפנה שאלות לזקני אנ"ש, רבני אנ"ש המבוגרים וכדומה:

אופן הלימוד

קביעות בזמן וקביעות בנפש ללימוד תורת החסידות הן ביום והן בלילה.. .לא הכול שוים בו.. ויתייעץ בזה עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר והם יורוהו.

– כתב הרבי בי"ט טבת תשט"ז (אג"ק כרך יב עמ' רכז).

ובאג"ק כרך יב עמ' רכז (והשווה שם עמ' שלז):

וראה מעין זה שם כ"ח שבט (שם עמ' שיט): תלוי בידיעותיו ובכשרונותיו.. שיפרש לפניהם עניניו והם יורוהו.

בי"ג סיון תשט"ו (אג"ק כרך יא עמ' קנח) כותב הרבי:

אופן לימוד החסידות, ובפרט העבודה שבלב – אין זה שוה לכל נפש... כי אופן הלימוד והעבודה – תלוי בתכונות הנפש וכשרונותיה. ולכן מה טוב שיפגש עם זקני אנ"ש הנמצאים בסביבתו, ובעיקר עם המשפיע דתורת החסידות, ועמהם יתייעץ, והשי"ת יתן להם הרעיון הנכון, שגם האופן יהי' טוב לפניו בכל הפרטים.

וראה גם שם עמ' קעח:

תלוי בתכונת נפש הלומד כשרונותיו ונטיותיו, ולכן יפרש שיחתו לפני זקני אנ"ש הנמצאים בירושלים עיה"ק ת"ו, והם יורוהו.

בטו"ב כסלו תשכ"ט (תשורה י"ג סיון תשנ"ז) כותב הרבי להרב מו"ה עזרא בנימין שי' שוחט וזוג' תחי' – שהתגוררו אז בבני ברק –

איך יחלק זמנו כו' – בהתייעצות עם זקני החסידים שעל אתר.

ובכ"ב אלול תשי"ב – 'אגרות-קודש' כרך וא"ו עמ' שנה:

חילוק הזמן... כמה ללמוד עניני עבודה וכמה לעניני השכלה זה תלוי במהות איש פרטי ובטח לכשיתייעץ עם זקני אנ"ש המכירים אותו, יורוהו הדרך הנכון לזה.

עבודת התפילה

וגם בנוגע לתפילה (שם עמ' שנד):

ויתייעץ עם זקני אנ"ש במקומו אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפלה ובעניני התפלה עצמה ובכל אופן לא יתחיל תפלתו אחר חצות.

וכן ('אגרות-קודש' כרך יא עמ' שעח):

בענין ההתבוננות לפני התפלה וכו' – הנה קשה לבאר הענינים בכתב וישתדל להתדבר עם זקני אנ"ש משפיעי דא"ח אשר באה"ק ת"ו ועם ייעצוהו.

ובתאריך ח' בתשרי תשי"ח ('אגרות קודש' כרך טז עמ' יב):

אודות סדרי לימוד החסידות, יתייעץ בזה עם זקני אנ"ש אשר בסביבתו והם יורוהו, כיון שתלוי הענין בכמה פרטים ופרטי פרטים.

תשובה כזו ניתנה בז' אדר של אותה שנה (שם עמ' שכב). על השאלה: "באיזה אופן לנהוג במנהגי חב"ד", הרבי הגיב:

אין שאלתו מפורטת כדי צרכה, וחסרים גם כן פרטי סביבתו, ויתייעץ עם זקני אנ"ש אשר להם יציע הנ"ל ויעשה כהוראתם.

במכתב נוסף, מב' ניסן תשי"ד (שם כרך ח' עמ' שיב), העוסק בעבודת התעמולה, לימוד, בריאות ועבודת ה' באופן שלמעלה מטעם-ודעת:

שואל פרטים ופרטי פרטים בהנוגע להנהגתו. והנה בענינים כמו אלו צריך להתייעץ עם זקני אנ"ש אשר על אתר והם יורוהו, כי אי אפשר להיכנס בפרטים ובפרט שהתנאים משתנים...

ליהודי מירושלים, שכתב לרבי אודות הפרעות שונות שהיו לו בחודשים האחרונים ומסיים שלבו שבור ורצוץ וכו' כי אין לו למי לפנות, הרבי השיב בי"ב סיון תשט"ז ('אגרות-קודש' כרך יג עמ' קסה):

ומהנכון שיציע פרטי עניניו לפני זקני אנ"ש ומהם הרה"ג וכו' מו"ה נחום שמרי' שי' ששונקין, שכון רבנים פליטים, רוממה, והם יורוהו.

[והשווה גם מכתב מח"י אייר תשי"ז ('אגרות-קודש' כרך טו עמ' קמו)].

להתייעץ עם הזקנים, וגם עם חבר

במכתב אחר (אג"ק כרך יא עמ' קמז):

נוסף אשר בטח מזמן לזמן מתדבר עם זקני אנ"ש בכל, הנה יהיה לו חבר אמיתי –

בו' טבת תשט"ז (אג"ק כרך יב עמ' רד):

שואל פרטים בהנוגע להתבוננות בדא"ח, זמנה ואופנה... שההתבוננות צריכה להתחיל בהבנת הענין... ובכלל בכגון דא יפרש שיחתו לפני המשפיע דא"ח שלו וזקני אנ"ש אשר שימשו זקני החסידים בתומכי תמימים בליובאוויטש והם יורוהו.

וכדומה בכ"ה טבת של אותה שנה (שם עמ' רמא):

שפרטי אופני הלימוד זמנו כו'... טוב שיתייעץ בזה עם זקני אנ"ש הנמצאים בסביבתו והם יורוהו, נשען על מה ששמעו ולמדו ממדריכי-אנ"ש מאז...

כשהאברך נפתלי רוט, מחשובי פעילי צא"ח ('אגרות-קודש' כרך טז עמ' שנו) שאל את הרבי "בהנוגע לתלמיד מסוים, איך יהי' אופן ומקום לימודו בעתיד" – נענה ע"י הרבי:

מובן שבזה צריך להתייעץ עם זקני אנ"ש על אתר שהרי הדבר תלוי בפרטי פרטים של הת' [התלמיד] ביתו סביבתו וכו'...

וכשתלמיד שאל בעצמו אודות "סדר לימוד בדא"ח", נענה ('אגרות-קודש' כרך יג עמ' עה):

יתייעץ בזה עם זקני אנ"ש אשר בסביבתו והם יורוהו, והוא הדין בהנוגע ללימוד הנגלה.

בכ"ז סיון תשט"ז ('אגרות-קודש' כרך יג עמ' רו):

במה ששואל בהנוגע לעצמו אם ימשיך לימודו במקומו עתה או שיעבור לישיבת תומכי תמימים בלוד, הרי כיון שגם זה תלוי בפרטים ובפרטי פרטים, הרי יפרטם לפני זקני אנ"ש, והם יורוהו.

באותו מכתב הורה הרבי לשואל אודות אברך שבני משפחתו לא ראו בעין יפה את דביקותו בחסידות והפריעוהו:

ואופן סידור לימודו של הנ"ל ומקומו, יתייעץ עם זקני אנ"ש אשר בעיר הקודש ירושלים-תבנה-ותכונן שלפניהם יבאר כל המצב לפרטיו.

ובמכתב להנהלת צא"ח ירושלים (כ' סיון תשט"ז – 'אגרות-קודש' כרך יג עמ' קצז):

תקותי חזקה שנפגשים מזמן לזמן עם זקני אנ"ש ומתייעצים עמהם, וכנודע ומפורשת הוראת רז"ל בתועלת הדבר.

בשנת תשי"ז החלו בצורה סדירה ערבי חב"ד וביקורים במושבים קיבוצים וכו'; התעוררה שאלה "אודות לימוד דא"ח שם או חזרת מאמר וכיוצא-בזה" והרבי הורה (אג"ק כרך טו עמ' קב):

שאלה זו צריך להעלות באסיפת הנוסעים והמבקרים והשתתפות צעירי-אגודת-חב"ד וגם זקני אנ"ש, כיון ששאלה עיקרית היא, וצריכה דיון בכובד ראש המתאים.

דיוני זקני החסידים

דור לדור יביע אומר. חלק מזקני אנ"ש שהיו שייכים עוד לדור השישי האריכו ימים והתחככו בזקני הדור השביעי.

להלן נציץ לפרוטוקול מישיבה מיוחדת שקיימה הנהלת רשת 'אהלי יוסף יצחק' יחד עם המשפיעים והמשגיחים של ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד – יום חמישי י' תמוז תשמ"ב בישיבה – ישיבה זו התקיימה לאור הוראת הרב חדקוב כדלהלן.

בין הנוכחים: הרב דוד חנזין, הרב מנדל פוטרפס, הרב מאיר צבי גרוזמן, הרב ר' יעקב הכהן כץ, הרב זושא וילימובסקי, הרב זלמן אבלסקי, הרב משה נפרסט(ו)ק. והרב משה סלונים – זכר כולם לברכה.

דברי תורה – ר' זלמן אבלסקי חזר על קטע משיחת פ' משפטים תשמ"ב.

סלונים: מסר את השליחות מהרב חדקוב בקשר לבעיית מחסור כוח אדם בשדה החינוך, שזה תלוי ביראת שמים, ולכן הציע הרב חדקוב לכנס אסיפה כדי לדון בבעיה זו ודרכי פתרונה.

אבלסקי: אם דורשים מאתנו הרי בודאי שאפשר לבצע ובפרט לאור השיחה הנ"ל הרי בהחלטה תקיפה אפשר לבצע זאת למעלה מסדר השתלשלות.

גרוזמן: להוראה (חינוך) לא הולכים כי זה קשה. ל"שליחות" גם לא הולכים ואם כן נשאלת השאלה: לאן נעלמים כל המסיימים?

כץ: לשליחות באופן כללי – כן הולכים. ובענין זה הרי הפעילות בבית חב"ד היא נעימה יותר כי ההרגשה היא שמצליחים יותר. לא מודעים מספיק עד כמה הכוונה ללכת לחינוך.

נפרסטוק: השאיפה אצל הבחורים היא ללכת לבתי חב"ד לא לחינוך. 

סלונים: ומה העצה שהבחורים ירגישו שצריכים לצאת לחינוך.

פוטרפס: יש לעשות הכול שהבחורים ייסעו לרבי ואז תיפתר בעיה זו.

גרוזמן: לא זה הפתרון. בחור צריך להרגיש עבודה של כמה שנים עד אשר הופך לירא-שמים ואז לנסוע לרבי. שנתיים אין זה מספיק.

חנזין: גם אם הבחורים יהיו רק שנתיים בישיבה לפני נסיעתם לרבי יש לדאוג ששנתיים אלו יהיו מנוצלים כמו שצריך כדי להפיק את מלוא התועלת בשנתיים אלו ולגלות בבחורים אוצר של יראת שמים.

גרוזמן: אין לנו הכלים לזה – להתגבר על מגבלות הזמן ולדחוס איכות. לדעתי העצה היא שהמשגיחים יתחילו להתפלל באריכות וזה ישפיע על הבחורים.

כץ: וגם ההורים צריכים להתעניין יותר בהתקדמות בניהם בלימוד והנהגה.

חנזין: פגשתי שני בחורים ודרשתי מהם, והם טענו שהמשפיעים לא דורשים מהם.

 - מהראוי שהבחורים כשנוסעים לבתיהם בשבת-קודש יחזרו חסידות בעל-פה ברבים.

וילימובסקי: הרב פוטרפס סיפר פעם שהרבי שליט"א אמר לו שהבחורים הינם יקרים שביקרים אלא שהחיסרון במשפיעים.

 - יש אפוא, לדאוג לגלות זאת.

(ומסיים ר' זושא וילימובסקי בשאלה:)

האם נפגשים המשפיעים וכו' לפחות פעם בחודש כדי לדון בענייני החינוך?

פוטרפס: אם נפגשים הרי התנאי הוא שיהיו באחדות, ולא שזה יסחוב לכאן והשני לכיוון אחר.

 - בנוגע לפועל איני יודע מה אנו יכולים לעזור בזה.

אבלסקי: אם הרב חדקוב אמר בוודאי שזה שייך לפועל.

סלונים: ומה מסכמים מדיון זה?

פוטרפס: יש רק עצה אחת שהבחורים ייסעו לרבי.

חנזין: למה נלך סחור סחור, הפגישה כעת נועדה לטכס עצה להגביר את יראת שמים בין הבחורים כאן, וזו מטרת הדיון.

גרוזמן: ב'יחידות' שזכיתי לה אמר הרבי כי בעניין תורה ויראת-שמים נדרש ריבוי זמן כפשוטו. ולכן, שנתיים אין בהם די זמן לגיבושו של הבחור.

חנזין: דברים אלו הם, לכאורה, בסתירה לכלל "תורתו מתברכת", אלא הפירוש הוא שכאשר מתכננים מראש עבודה חינוכית באופן הראוי, ברור שזו צריכה להיות הגישה.

סלונים: כאשר מדברים על הגברת יראת-שמים צריך להגדיר נכונה למה הכוונה. לעניות דעתי, יראת-שמים אצל הבחורים פירושו שיהיה להם החשק לקיים הוראות הרבי ולהיות מונחים בעניינים של רבי, וזה המודד לכך. זה הפירוש "יראת שמים". כשזה חסר זו הסיבה שלא נוסעים די לשליחות (בחיזוק) החינוך, לכך צריך להתחיל כבר בישיבה קטנה – בלוד – והבחורים הנוסעים לרבי צריכים להיות חדורים בזה. נושא זה צריכים להחדיר בהתוועדויות בשיחות-פרטיות ובאוויר של תומכי-תמימים...

בחתימת רשימה זו נביא מספר כרוזים שהתפרסמו ע"י זקני החסידים בדור השביעי:

ב"ה, ו' תשרי תשכ"ז

ברוקלין

            לכבוד אנ"ש והתמימים שיחיו

שלום וברכה,

כידוע, ביום ו' תשרי דהשתא, הי' היא"צ השני' של הרבנית הצדקנית ע"ה, אם כ"ק אדמו"ר שליט"א.

ביום הנ"ל התועד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובין הדברים הזכיר גם ע"ד ה"קרן חנה" שנתייסד מאז ע"ש הרבנית הצדקנית ע"ה, אשר מטרת הקרן הוא לתמוך בהלוואות לנערות שלומדות לימודי קודש בבתי ספר ובסמינריונים שמתנהלים על טהרת הקודש, להקל עליהן ועל משפחותיהן בשילום שכר והוצאות לימודן.

בשעת ההתועדות ערך כ"ק אדמו"ר שליט"א מגבית כספי[ם] לטובת הקרן הנ"ל, וכמובן השתתפו בזה כל הנאספים.

במענה לבקשה, הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שיודיע[ו] מזה גם לאהקת"ו, בזה"ל:

"והרי בכיו"ב אפשר תמיד להשתתף. ואלה שישתתפו קודם ה"חותם" דהושענא רבא – הרי בידם גם המעלה דכאילו השתתפו בזה בהמגבית דמוצאי יום היאצ"ט. ודבר בעתו מה טוב. ובפרט כשה"עת" – הימים ד"בהמצאו" ו"בהיותו קרוב" – קירוב המאור. כמשנ"ת בההתועדות."

                        בברכת גמר חתימה טובה

                        משה אשכנזי   דוד חנזין

                        ישראל לייבוב

נ.ב.

את הכספים למסור להרב א. פריז ב"כ אד"ש [בא-כוח אדמו"ר שליט"א]

בחודש מרחשון תשל"ד פורסם המכתב הבא (צילומו ב'התקשרות' גליון תד עמ' 15) בתור "קול קורא לאנ"ש" עליו חתמו הרב ש"ז גרליק [הרה"ח ר'] רפאל כהן [והרה"ח ר'] מ"מ פוטרפס, אודות חשיבות נסיעות אנ"ש לחיילי-צה"ל – הנמצאים בעיצומה של המלחמה – לפי הוראת הרבי.

כרוז שנתלה על כותלי 770

ב"ה. עש"ק פ' בא תשל"ט.

כבוד ידידינו הנע' שי'

שלום וברכה!

בהמשך לאסיפת המשפיעים לסדר התועדויות בקשר לי' שבט יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע.

הננו בזה להודיע שאי"ה ביום א' ז' שבט הבעל"ט, בשעה 9:30, תתקיים התועדות בביהכנ"ס חברה ש"ס, קינגסטאן מאנטגאמארי.

והננו מבקשים לבוא בזמן.

המסדרים

נ.ב. בליל ש"ק משעה 9 קביעות ללמוד שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א בביהכנ"ס הנ"ל.

מכתב-חוזר ששוגר מטעם ועד רבני אנ"ש בארה"ק ת"ו

ב"ה, ערב ר"ח חודש הגאולה תשמ"ו

לכבוד

הנהלת מוסדות חינוך חב"ד

בכל אתר ואתר בארה"ק ת"ו

ה' עליהם יחיו,

שלום וברכה.

לאור המצב המבהיל, אשר ידי זר רוצים היל"ת ח"ו לשלוט בספרי קודש של רבוה"ק – ספריית כ"ק אדמו"ר הריי"ץ זי"ע. אשר ענין זה נוגע מאד לרבותינו הק' נ"ע. ולהבדיל בין חיים לחיים, נוגע הדבר במאד מאד לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ובמילא נוגע הדבר במאד לכל אחד מאנ"ש שיחיו.

אשר לכן הוחלט באסיפת רבני חב"ד, שכל תלמידי (ותלמידות) של המוסדות, יוסיפו לשעור היומי בתהילים פרקים כ', כב, סט, וכן יתנו צדקה לפני אמירת פרקי תהילים אלו. דבר זה יעשה בכל כתה וכתה בפיקוח המורים-ות. הנ"ל יעשה עד לאחר הנצחון המוחלט של המשפט שיהיה בעזה"י בימי גאולה אלו.

יש להסביר לתלמידים-ות את הנ"ל באופן המובן לגילם אשר הדבר הוא בנפשו של כל אחד ואחד מאתנו. על המחנכים לעורר גם בענין אחדות ואהבת ישראל.

והרי הובטחנו שיד החסידים תהי'ה על העליונה ובזריזות ומתוך מנוחת הגוף ונזכה כולנו להתגלות מלך המשיח מיד נאו.

                        ועד רבני חב"ד בארה"ק ת"ו

ב"ה יום ראשון לפ' וישלח תשמ"ו

עת צרה היא ליעקב וממנה יושע!

ידוע לכל אחד ואחד מאתנו גודל הצער והעגמת נפש שגרם לכ"ק אדמו"ר שליט"א אודות הספרים, וידוע גם מה שנמשך מזה שאין להאריך בכל זה, ובעת כזאת חל החיוב על כל אחד מאתנו לפשפש מעשינו ולהטיב במעשינו.

ובהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א בהוספה בשמחה, שמחה בלימוד התורה שמחה של מצוה, הוספה באמירת תהלים, ובהוספת צדקה בשעת אמירת תהלים, הרי כל אחד ואחד מאתנו ישתדל לקיימם.

ומה טוב להוסיף בשמחה בהתועדות חברים.

ובדבר אמירת תהלים לאמר קאפיטלעך כ, כב, סט, פד. ומה טוב לאמר בצבור. ומה טוב לאמר תהלים בשופי (היינו כפי שנחלק לימי השבוע).

כדאי שכל אחד ואחד יקרא בספרי התולדות אודות הנהגת החסידים בימי אדמו"ר הזקן וכו'.

והננו מקוים שבחודש הגאולה הלזה יתן ה' שיד החסידים תהי' על העליונה כהבטחת אדמו"ר הזקן, ונזכה לנצחון מלא ובאופן של "פדה בשלום נפשי". אכי"ר.

וע"ז באנו על החתום בשם כל המשפיעים דשכונתנו

יהושע קארף   אברהם דריזין   אלי' חיים רויטבלט.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)