חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:48 זריחה: 5:45 כ"א בתמוז התש"פ, 13/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האחריות והאתגר של הנשים
דבר מלכות

נושאים נוספים
פרשת בלק | יש לדעת!
"שבחסדיו הביאם"
האחריות והאתגר של הנשים
גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
זקניך ויאמרו לך
עת לדעת
יומן משנת תשמ"ה
לא עונש, אלא תיקון
פרשת בלק
"ותן חלקנו בתורתך"
כ"ק אדמו"ר הריי"צ
הלכות ומנהגי חב"ד

בידיהן ניתנו כוחות עצומים, ועליהן לנתב אותם לכיוונים חיוביים ומועילים * נשים מואביות החטיאו את בני ישראל, אך "מרובה מידה טובה ממידת פורענות", והנשים שהיו מחבבות את הארץ תפקידן להשליט אווירה יהודית וחינוכית בבית, ולהשפיע על כל משפחתן לצעוד בדרך הנכונה * הסיבה שבעטיה החל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ להתנסח באידיש * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. מהעניינים שאודותם מדובר בפרשת השבוע ובסיום הפרשה, ישנו ענין שממנו למדים בנוגע ל"מדה טובה" ש"מרובה ממדת פורעניות" חמש מאות פעמים1:

בפרשת השבוע מסופר אודות החטא דבעל פעור, שנגרם לבני ישראל על-ידי בנות מואב, אף שמצד עצמם לא הייתה לבני ישראל שייכות אליהן,

– ולהעיר ממה שנאמר גבי מואב ש"לא קדמו אתכם בלחם ובמים"2, והרי ענין זה אינו שייך לנשים, כי אם לזכרים דווקא (שלכן נאסרו רק הזכרים לבוא בקהל, כמו שכתוב3 "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'", "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית"4) –

ואף-על-פי-כן, מצאו בנות מואב קישור כו', ומה גם שמאורע זה הי' "בשטים", מקום מוכן לפורעניות5, ועל ידי זה נגרם החטא.

וענין זה שפעל החטא דבעל פעור, לא פעלו כל שאר הענינים הבלתי רצויים – עד כדי כך, ש"משה נקבר אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור", ו"בכל שנה ושנה (עד ביאת המשיח!) .. בית פעור עולה למעלה כדי לקטרג... וכשהוא רואה קברו של משה חוזר שוקע כו'"6.

והגע עצמך: בני ישראל עמדו אז קודם כניסתם לארץ – לא במעמד ומצב ד"תרבות אנשים חטאים", אלא להיפך, שהיו חפצים לילך אל ארץ טובה ורחבה, ולמלא את רצונו של הקב"ה בעולם, ואף-על-פי-כן, על-ידי בנות מואב נגרם קלקול כזה שאי אפשר להיפרע ממנו ("מ'קען זיך פון אים ניט אויסצאָלן")... ואין עצה אחרת מלבד שמשה רבינו יקבר אצל בית פעור, ויגן שלא יזיק הדבר אפילו לאחרי כמה דורות!

ב. וכיוון ש"מדה טובה מרובה" – הרי מובן עד כמה יכולות נשים ובנות לתקן בצד הקדושה,

ועל אחת כמה וכמה שבעניין הבלתי רצוי מדובר אודות בנות שהן מבחוץ, מעם אחר שאין לו שייכות, ו"יחוסן" אינו אלא שהן מבנות לוט, שהיה בן אחיו של אברהם אבינו; ואילו כאן מדובר אודות בנות ישראל הכשרות, כשרה רבקה רחל ולאה.

ואם בענין הנ"ל פעל תיקון הדבר ש"הנני נותן לו (לפינחס) את בריתי שלום"7, עד כל הדורות כולם, לעד ולעולמי עולמים, עד שיבוא "פינחס זה אליהו"8, מבשר הגאולה9, שיבשר שיוצאים מהגלות ומ"רוח הטומאה" ש"אעביר מן הארץ"10 – הרי מובן כמה פעמים ככה גודל העניין שיכולים לפעול על ידי זה שמחנכים את הבנות בחינוך הכשר ועל טהרת הקודש, וכפי שנדרש בימינו אלו – שהחינוך יהיה על דרכי החסידות, הדרכותיה ומנהגיה,

שלכן התחיל כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל השמחה להתעסק בהוצאה לאור של השיחות – ואפילו המאמרים – באידית, שאחד הטעמים, ומהטעמים העיקריים בזה הוא – כדי שיגיע גם לנשים ובנות11.

ג. וענין זה אינו דבר חדש, ואינו דבר קל – זהו ענין שהתחיל בתור הכנה למתן תורה, כמו שכתוב12 "כה תאמר לבית יעקב", "אלו הנשים"13, ואחר כך "ותגיד לבני ישראל",

וענין זה היה הכנה להכניסה לארץ – שלכן מסופר בפרשתנו בצד דלעומת זה אודות המכשול שנעשה על ידי הבנות, ולאידך גיסא, מסופר בפרשה שלאחרי זה14 אודות בנות צלפחד שהיו מחבבות את הארץ15 – להכנס לארץ ישראל ולעשות ממנה ארץ טובה ורחבה, "ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"16.

וענין זה מונח בידיהן של הנשים והבנות שבכל דור ודור – לחבב את ארץ ישראל בעצמן, ולחבבה על בעליהן ועל ילדיהן,

– שכן, אף על פי שיש כמה סברות ורוב הסברות שעניין החינוך מוטל על האב ולא על האם17, מכל מקום, בנוגע לפועל צריכה גם האם לחנך את בניה (ולכמה דעות מחויבת היא בכך), ובפרט כאשר מדובר אודות עניינים הקשורים עם בנין "בית חדש", והרי האשה נקראת בשם "עקרת הבית" –

שיהיו חפצים לעשות "ארץ ישראל" במקום שבו נמצאים18, על ידי אורח חיים על פי התורה והמצווה, מתוך חיות חסידית,

ודבר זה יביא את הגאולה השלימה – שילכו יחד עם הבעלים והילדים, דור שלם, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"19, לקראת משיח צדקנו.

ד. כדי ליישם זאת אין צורך בעניינים נפלאים למעלה מדרך הטבע; כוונת הדברים היא בפשטות:

בכל יום ובכל שעה צריך להתבונן האם עניין זה שעושים עתה מתאים לאופן ההנהגה של בית יהודי ובית חסידי, ואם הנהגה פרטית זו מתאימה להנהגת בנות ישראל, שכולן, מבלי יוצא מן הכלל, דומות לשרה רבקה רחל ולאה, שבנו את בית ישראל.

וכאשר הנשים יתחילו לפעול בכיוון זה, והבעלים יסייעו להן – אזי נבנה "בית חדש", בית נוסף לקדוש ברוך הוא,

– לא כפי ששאל המין "כמה שכינתא אית לכו"20 [=כמה אלוקים יש לכם], שכן, "שמשא אכולי עלמא נייחא" [=השמש זורחת בכל מקום]21; אותו הקב"ה ואותו עצמות ומהות ("דער זעלבער אויבערשטער און דער זעלבער עצמות ומהות") שנמצא בקדשי קדשים בבית ראשון בימי שלמה כאשר "קיימא סיהרא באשלמותא"22, יכולים לפעול שיהיה בביתו הפרטי, באיזה חדר שיהיה, במטבח או בחדר המטות,

כאשר האישה מתנהגת באופן של "החן", דהיינו, ההנהגה בכשרות ובצניעות בקיום שלושת המצוות שניתנו במיוחד לנשים, שראשי התיבות שלהן הוא "החן"23, ובכל הענינים שהנשים חייבות בהן, כפי שמונה רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה24, ובכללות הנהגת הבית על יסודי התורה והמצוה25.

ה. ובזה ניתוסף בדורנו זה – שמבלי הבט על החושך כפול ומכופל, רואים על אתר את ההצלחה בענייני קדושה, לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות.

צריכים רק לעשות כלים רחבים וצינורות רחבים, וצריכים רק לרצות שיושלם רצון התורה, רצון בורא העולם, שיודעים אנו אודותיו על ידי נשיאינו הקדושים, ואז רואים הצלחה, ללא מחסור בכסף, וללא מחסור באנשים כו'.

צריכים רק להשקיע בזה את כל הרצון האישי, ולפעול בעניין לאמיתתו – לא כפי שהוא רוצה ("ווי זיך ווילט זיך"), אלא לטובת העניין, ואז נעשה העניין בשלימותו, ובמשך הזמן זוכים גם לרצות מה שצריך לרצות.

וההתחלה בזה היא באופן ד"כה תאמר לבית יעקב", היינו, שהנשים מתחילות לנצל את השפעתן על הבעלים והילדים והאחים, לילך בדרך המלך, מלכו של עולם, וכך בונים ענינים של קדושה בהצלחה מופלגה, והדבר מביא לא רק אושר רוחני, אלא גם אושר גשמי כפשוטו – שנמשך למטה מעשרה טפחים, בבריאות נכונה ופרנסה בהרחבה גדולה, כך שמתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף יוכלו לעבור את העולם ("דורכגיין די וועלט"), עד אשר "ממצרים גאלתנו מבית עבדים פדיתנו", בביאת משיח צדקנו, שיוליכנו לארצנו הקדושה, במהרה בימינו26.

* * *

ו. אצל כל נשיא היו עניינים שונים שפעל בזמנים שונים, ונוסף לזה היו גם עניינים כלליים ותקנות כלליות שהיו קשורים עם נשיא זה ועם זמן זה, על מנת שיומשכו על כל הזמנים כולם.

וידוע שא' התקנות שתיקן כ"ק מו"ח אדמו"ר, ורצה שתתפשט ותבוא לידי פועל בכל המקומות – הרי זה ראשי התיבות של "חת"ת", חומש תהלים ותניא.

ותוכן התקנה – שבמשך המעת לעת ילמדו בחומש פרשת השבוע עם פירוש רש"י, ביום ראשון מהתחלת הפרשה עד שני, ביום שני, משני עד שלישי, וכן הלאה, עד לסיום הפרשה ביום השבת,

וכן אמירת תהלים – כפי שנחלק לימי החודש, ועד כדי כך, שגם אלו שיש להם שיעורים אחרים באמירת תהלים, שמסיימים בכל שבוע או בכל יום, מכל מקום, יאמרו בכל יום ויום גם את השיעור החדשי,

וכן השיעור בתניא – ללמוד תניא בכל יום, ולאחר זמן חילק את ספר התניא על ימות השנה, באופן שילמדו את ספר התניא במשך השנה לכל הפחות פעם אחת.

ז. ואפילו אלו שמאיזו סיבה לא קיימו זאת עד עתה – הנה בעמדנו ביום שבו היה הניצחון של כ"ק מו"ח אדמו"ר, הרי זו שעת הכושר להתקשר עמו על ידי קיום תקנותיו – לקבל החלטה טובה על מנת להביאה בפועל, בלי נדר, לשמור מכאן ולהבא את שלשה השיעורים בחומש תהלים ותניא27.

וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר באחת משיחותיו28 – הרי זה קשור עם מה שכתוב29 "ויסעו ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב", היינו, שאף שיעקב ובניו היו "מתי מספר" (כפי שאמר יעקב בעצמו), מכל מקום, היה "חתת אלקים", ועל ידי זה "ויסעו" במנוחה ובשלוה.

וכמו"כ גם עתה, שאפילו כאשר נדמה (ואולי לפעמים כן הוא) שישנם מסביב "הערים האלה", שהם הרוב, ורצונם למנוע ולעכב כו' – עוזר ומסייע העניין ד"חת"ת" שיוכל להיות "ויסעו", שכל יהודי יהיה "מהלך" מדרגא לדרגא, באופן ש"אין להם מנוחה כו' שנאמר "ילכו מחיל אל חיל",

עד שבאים להגאולה, ולאחרי כן – להדרגא ד"מנוחה לחיי העולמים"30, עליה שאין למעלה הימנה.

(משיחת י"ב תמוז תשט"ז – תורת מנחם כרך יז עמ' 66 ואילך)

______________________________

1)    יומא עו ,א ובפירוש רש"י.

2)    תצא כג, ה.

3)    שם, ד.

4)    יבמות סט, סוף ע"א.

5)    ראה תנחומא פרשתינו (בלק) יז. במדבר רבה פ"ח כב.

6)    סוטה יד,רע"א. ובתוספות שם.

7)    פנחס כה, יב.

8)    תרגום יהונתן בן עוזיאל וארא ו, יח. ילקוט שמעוני ר"פ פנחס. זוהר חלק ב קצ, א. רלב"ג מלכים א יז, א.

9)    פירוש רש"י בחוקות יכו, מב. וראה גם תרגום יהונתן בן עוזיאל ילקוט שמעוני שם.

10)  זכריה יג, ב.

11)  ראה גם תורת מנחם – התוועדות חלק טו ע' 272. וש"נ.

12)  יתרו יט, ג.

13)  מכילתא ופירוש רש"י על הפסוק.

14)  פינחס כז, א ואילך.

15)  פירוש רש"י שם כו, סד. כז, א.

16)  עקב יא, יב.

17)  ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך חנוך ס"ב (כרך טז ע' קסה). וש"נ.

18)  ראה שיחת י"ג תמוז דאשתקד סי"ב (תורת מנחם התוועדויות חלק יד סוף עמוד 191). וש"נ.

19)  בא י, ט.

20)  סנהדרין לט, א. הובא בתניא ספל"ה.

21)  סנהדרין שם.

22)  זח"א קנ, רע"א. רכג, א-ב. רכה, סע"ב. ועוד. וראה גם שמו"ר פט"ו, כו.

23)  מג"ע עה"ת שלח ד"ה ג' מצוות (יז, ד).

24)  ספ"א.

25)  ראה גם מכתב כ"ה סיון שנה זו (אגרות קודש חלק יג ע' רי).

26)  כ"ק אדמו"ר שליט"א ציווה לנגן "קול ביער".

27)  סה"ש  תרצ"ו ס"ע 145. וש"נ.

28)  וישלח לד, ל.

29)  וישלח לה, ה.

30)  תמיד בסופה.

סיכום:

בסוף הפרשה מסופר אודות עניין בלתי רצוי שאירע לישראל על-ידי בנות מואב.

עניין זה פעל חסרון גדול בבני ישראל, ועד כדי כך, שמקום קבורת משה רבינו הוא בסמיכות למקום בו התרחשו הדברים בכדי לכפר על אותו עוון, ו"בכל שנה ושנה – עד ביאת המשיח! –  בית פעור עולה למעלה כדי לקטרג... וכשהוא קברו של משה חוזר ושוקע".

"מרובה מידה טובה ממידת פורענות", מסיפור זה למדים שבכוחן של נשים ובנות לפעול עילוי גדול ועצום.

מכאן מובנת החשיבות הגדולה שיש בחינוך הכשר עבור הבנות.

ואכן, אחת הסיבות שאדמו"ר הריי"צ השתדל להפיץ את תורת החסידות ב'אידיש' הייתה, בכדי שהדברים יגיעו גם לנשים ובנות שאינן בקיאות בלשון הקודש.

ובאמת, כבר במתן תורה מצינו שהקדים הקב"ה למסור מדבריו תחילה לנשים – "כה תאמר לבית יעקב" ואחר כך "תגד לבני ישאל".

בכוחן של נשים ובנות לפעול עילוי גדול בכל ישראל, וזאת על-ידי שמחנכות את ילדיהן בדרך ה', ומשפיעות על בעליהן להתחזק בדרך זו.

והכוונה בפשטות: להתבונן האִם ההנהגה בבית הִנָהּ הנהגה הראויה לבית חסידי? האם זוהי ההנהגה הראויה לבת ישראל הדומה לשרה רבקה רחל ולאה?

וכאשר תתחלנה הנשים לפעול בדרך זו, והבעלים יסייעו להן – נעשה בית "בית לה'" וזוכים ושורה השכינה בביתם הפרטי, ודבר זה הוא כלי לברכת ה' הן ברוחניות והן בגשמיות.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)