נושאים נוספים
	פרשת בהעלותך | המתווך
	חיזוק בביטחון
	להשלים את לימוד התורה מתוך 'רעש'
	למה קראו מפרשי הרמב"ם לחיבוריהם בשם "מלך"?
	שלא יזלזלו בקדשים
	פרשת בהעלותך
	"לא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
	הכתרת הצמח צדק לנשיאות חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

בנוגע לשיעור הרמב"ם היומי – יש להתעכב תחילה על עניין הקשרו עם פשטות ההלכות בנגלה דתורה:

בריש פרק ב' דהלכות שכירות¹ – כותב הרמב"ם: "שלשה דינין האמורים בתורה בארבעה השומרים אינן אלא במטלטלין של ישראל ושל הדיוט, שנאמר² כסף או כלים וכל בהמה, יצאו קרקעות, ויצאו העבדים שהוקשו לקרקעות, ויצאו השטרות שאין גופן ממון, ויצאו ההקדשות, שנאמר³ כי יתן איש אל רעהו... מכאן אמרו חכמים העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות , שומר חנם שלהן אינו נשבע, ונושא שכר או שוכר אינו משלם כו'".

וממשילך הרמב"ם בהלכה ב': "ותקנו חכמים שנשבעין על ההקדשות שבועת השומרין כעין של תורה, כדי שלא יזלזלו בהקדשות".

ואינו מובן:

הזהירות שלא יזלזלו בקדשים – הוא עניין מפורש בתורה, שכן אזהרת התורה שלא יקרב זר לעבודת המקדש ("וזר לא יקרב אליכם"⁴") היא מצד כבוד המקדש (כמבואר בספר החינוך⁵) – הרי תוכן האיסור הוא שלא יזלזלו בקדשים, כלומר, שהתורה עצמה הזהירה שלא יזלזלו בקדשים.

ומכיוון שהתורה הזהירה שלא יזלזלו בקדשים, ואף על פי כן לא הצריכה שבועת השומרים בהקדשות – מה ראו חכמים להוסיף ולתקן שבועה בהקדשות כדי שלא יזלזלו בקדשים?

והביאור בזה – שתקנה זו היא ככל הגזירות והסייגים שנתחדשו בזמן בית שני מצד ירידת הדורות⁶, היינו, שלפני זה לא היה אמנם צורך בזהירות זו, מה שאין כן לאחרי ירידת הדורות, הוצרכו חכמים לתקן סייגים וגזירות, כולל התקנה שנשבעין על ההקדשות כדי שלא יזלזלו בקדשים.

____________________________

1)    הערת המערכת: השיעור של יום השבת קודש (י"ב סיון תשע"ט).

2)    משפטים כב, ו-ט.

3)    שם, ו.

4)    קרח יח ד.

5)    מצוה שצ, שצד.

6)    ליקוטי תורה דרושים לראש השנה נז, ג. סידור (עם דא"ח) שער התקיעות רמד, א.