חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:44 זריחה: 5:51 כ' בתמוז התשע"ט, 23/7/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מדוע ערים בליל חג השבועות?
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
פרשת נשא | נשיאת ראש בלימוד התורה
לימוד התורה לנשים
החידוש הגדול שנפעל בה' בסיוון
לא 'חידוש' של ליובאוויטש
מדוע ערים בליל חג השבועות?
חג השבועות
הלכות ומנהגי חב"ד

בשנת תשכ"ב השמיע הרבי ביאור נפלא מדוע הלכו לישון בנ"י לפני מ"ת ומדוע מנהג ישראל להיות ניעורים כיום * הרבי העיד על ביאורו שנתקבל בטוב * החידוש בביאורו של הרבי והשוואתו עם דברי גדולי ישראל * ביאור זהה של ה"שפת אמת" כפי שנמסר ע"י בנו בעל ה'אמרי אמת' ונחשף בשנים האחרונות – אך עם מסקנות שונות!

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. ואפשר לתת טעם על פי פשוטו: לפי שישראל היו ישנים כל הלילה, והוצרך הקב"ה להעיר אותם, כדאיתא במדרש ('פרקי דרבי אליעזר' פרק מא), לכן אנו צריכים לתקן זה" (מגן אברהם סימן תצד).

בשנת תשכ"ב השמיע הרבי שיחה מיוחדת בחג-השבועות במהלכה ביאר את דברי המדרש [שיר השירים רבה פ"א יב, ב] שבני ישראל ישנו כל אותו הלילה שלפני מתן תורה, ושינה של עצרת עריבה ואפילו פרעוש לא עקץ בם. בא הקב"ה ומצאן ישנים ועוררם. וזהו טעם המנהג שבליל חג השבועות נעורים כל הלילה ולומדים תורה – כדי לתקן את שינת בני ישראל בלילה של מתן תורה.

תוכן השיחה (שנדפסה לימים ב'לקוטי שיחות' כרך ד' עמ' 1024 ואילך, ובמהדורה מושלמת ב'תורת מנחם' כרך לד עמודים 56-51).

בני ישראל היו בתשוקה גדולה מיד בצאתם ממצרים ובמיוחד כשהיו קרובים ביותר לקבלת התורה, וכאשר סיימו משך מ"ט ימים – ימי ספירת העומר – להמשיך את מ"ט השערים (כל מה שיכולים להמשיך על ידי עבודה), נתן להם הקב"ה במתן-תורה את שער החמישים.

שינתם לא היתה מפני היסח הדעת ח"ו ממתן-תורה, אלא אדרבה שינה זו היוותה אחת מההכנות שלהם למתן-תורה וראיה לכך מהנס שנעשה להם שהפרעושים לא עקצו אותם.

שכבו בנ"י לישון לפני מ"ת כדי שתתפשט הנשמה מן הגוף ותקבל השגות גדולות ונעלות יותר – השגות אלו יהיו (לדעתם) הכנה מתאימה להגילוי שיגלו להם מלמעלה במתן-תורה.

אמנם הנהגתם זו לא היתה לרצון, כי החידוש של מתן-תורה הוא מעלת העבודה של נשמה בגוף, ולזה הוצרכה גם ההכנה להיות באופן כזה – לא לשכב לישון, התפשטות הנשמה מהגוף, אלא לעסוק עם הגוף.

"וזהו טעם המנהג שלא לישון בליל שבועות קודם קבלת התורה: ההכנה לקבלת התורה היא – לא ע"י שינה, שהנשמה תעלה מן הגוף ותעסוק עם עצמה להשיג השגות עליונות, אלא להתעסק עם הגוף (כולל גם התעסקות עם הזולת) נפש-הבהמית וחלקו בעולם, ודווקא באופן כזה נעשית ההכנה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות על כל השנה".

בשנת תשכ"ו ('תורת מנחם' כרך מז עמ' 6) חזר הרבי על תוכן הדברים (בקצרה – ובשינויים קטנים) שלכאורה תמוה היתכן ששכבו בני-ישראל לפני מ"ת ובפרט על-פי דברי הר"ן אודות גודל התשוקה והגעגועים לקבלת התורה?

וביאר שענין זה קשור עם גילוי שער הנו"ן במתן-תורה, שכן מ"ט השערים – המשכתם היא על-ידי עבודה, ולכן אילו היו ישנים, הרי זה חסרון, מה-שאין-כן שער הנו"ן שנמשך מלמעלה, ללא עבודה – חשבו בנ"י שיומשך ע"י השינה. ומכל מקום היה חסרון בדבר – הפעם הדגיש הרבי: וכפי שהוכח מן העובדה מזה שלא התעוררו משנתם לקראת מתן תורה – כי, לפני מתן-תורה לא צריכים לישון, ללא חשבונות!

הפעם חידד הרבי ואמר:

א. התיקון על השינה היא בעצם העובדה שנעורים בליל שבועות.

ב. אמירת ה"תיקון" קשור עם המבואר בזהר (חלק ג צז, ב ואילך) אודות ההכנה לקבלת התורה ע"י כ"ד קישוטין – תיקונין – דכלה.

על השיחה דשנת תשכ"ב התבטא הרבי (תורת מנחם כרך ס' עמ' 349):

לא ראיתי בספרים שיתעכבו על שאלה זו. ובנוגע לביאור הענין – אף שיכולים לחלוק כו', הנה בנידון דידן נתקבלו הדברים גם אצל מתנגדים (וראה גם 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' קמג).

המדרש:

ב'לקוטי שיחות' שם צויין לשיר השירים רבה פ"א יב, ב (וכן הוא ב'פרקי דרבי אליעזר' פרק מ"א) כי שם אכן נאמר שהשם-יתברך בא להעירם. אבל במדרש חזיתא סי' נו (וכן הובא בכמה ספרים) שהוצרך משה לעוררם ולהוציאם בעל-כרחם.

בני ישראל היו בתשוקה גדולה:

בכמה ספרים (ראה עבודת ישראל) דייקו שמהפסוק ויוצא משה את העם משמע שלא מדובר באנשי מעלה, להיפך: "וכל מקום דכתיב עם הם פשוטי בני אדם כנודע.. אינו במדריגה גדולה.. שהיו במדריגה קטנה" – אבל בשיחה משמע שהיו במדריגות גבוהות. וראה גם ב'לקוטי מהרי"ח' שנדפס בסיגט בשנים תר"ס ותרע"א (שבועות) שיצוטט להלן.

שינת בנ"י היתה שלא לרצון

לאור ביאורו של הרבי אולי אפשר להמתיק את דברי הראב"ע: "אולי לא יישן אדם בהם בלילה שישמעו קול ה' בבקר, כדרך כהן גדול ביום הכיפורים".

 - אבל מובן שדבריו אינם מתאימים עם דברי חז"ל.

כשהרבי ציין "לא ראיתי בספרים" הכוונה לספרי חב"ד. כי ישנם התייחסויות של כמה וכמה מגדולי ישראל לנושא זה כמו לדוגמא הר"ר לוי יצחק מבארדיטשוב, ובכל זאת דומה שביאורו של הרבי מתייחס לנקודה שאף אחד לא עמד עליה.

מהפוסקים היה זה בעל ה'ישועות יעקב' (תצד ס"ק א) שביאר שמכיון שבני ישראל לא רצו לקבל את עסק התורה שלומדים בלילה (תורה שבעל פה) לכן נהגו ישראל להיות נעורים כל הלילה ולדבק עצמם בעסק התורה שבעל-פה.

 - אבל אין זה שייך כ"כ לדברי המגן אברהם וכו'.

ביאורי גדולי החסידות

הראשון שהתייחס לנושא זה הוא הר"ר לוי יצחק מבארדיטשוב כמובא בספרו קדושת לוי דרוש לשבועות (ד"ה ויוצא משה את העם כו'): ונראה הטעם למה היו ישראל ישינים משום שהקב"ה החזיר התורה על כל אומה ולשון שיקבלו אותה.. וישראל היו סבורים שיתעכב הדבר. אולי ואולי ירצו האומות לקבל התורה ובאמת האומות לא רצו לשמוע מפי ה' מה שכתוב בתורה ["ואמרו להקב"ה לך מעמנו"] ולא היה עיכוב אבל הם סבורים שיתעכב כנ"ל ולכך היו ישנים.

ביאור נוסף מובא משמו – של ר' לוי יצחק - בספר עבודת ישראל להרה"צ מקאזניץ: ואמר הצדיק הגאון מוהר"ר לוי יצחק זצ"ל חלילה לחשוב על עם קודש שנפלו בתרדמת העצלות והשינה ביום הנכבד שידעו שיתן הקב"ה את תורתו להם. אלא יש לומר דכוונתם הי[ת]ה לשם שמים שמיום שני בסיון שהתחיל לעשות הכנה לקבלת התורה ועבדו בכל כוחם ובמחשבותם הקדושים עד שנפל עליהם ליאות ועייפות והיו מתייראים פן לא יוכלו לקבל את התורה במחשבה צלולה כראוי, על כן נתנו שינה לעיניהם ולעפעפם תנומה בכדי שיתחדשו מוחותיהם ויתחזקו עשתונותיהם בבהירות לקבלת תורה הקדושה עכ"ל.

ודייק המגיד מקאזניץ בדברי רלוי"צ:

והנה מפשוטו של מקרא דכתיב ויוצא משה את העם.. הם פשוטי בני אדם כנודע, ולכן ניחא לומר עליהם שהיו ישנים ונרדמים עד שהקיצן משה.. ואף גם לפי מה שאמר החסיד [=רלוי"צ] הנ"ל דכוונתם היה לשם שמים, מכל מקום מוכרע שלא היו אותם האנשים במדרגה גדולה, כי מי שנכון לבו בטוח בה' אינו צריך להכנה ומתחזק בבטחונו להלוך אל ה' ולעבודתו ומן השמים ירחמו לחזק מוחו ולתת לו בהירות כו'.

ביאור נוסף הביא בספר 'לקוטי מהרי"ח': כי הישראל בעת שומעם מקבלת התורה היה לבם בוער בקרבם מגודל השתוקק[ו]ת ובליל שבועות היה אצלם עד כלות הנפש והוכרחו לישן כי באם היו ניעור[ים] לא היה יכולת בידם להחזיק נפשם עד זמן קבלת התורה מחמת גודל השתוקק[ו]ת.

בספר ישמח ישראל (אלכסנדר) ביאר: וכאשר ישראל הכינו את עצמם.. והי' יכול לעלות על דעת איזה מישראל שהכין עצמו לקבלת התורה כראוי.. ולזאת הראה להם הקב"ה שכל עבודת האדם והכנתו הוא אין, ובלעדי עזרתו אין עזרה, וישנו וערבה להם שנתם, ונתבטל כל הכנתם.

וזהו ויוצא משה את העם, בעל-כרחם שלא מדעתם והכנתם רק קבלו התורה חנם בלא שום הכנה שלהם, למען יראו וידעו כי רק מתנת חנם הוא..

אם נסכם את הביאורים שראינו עד כה:

א) בנ"י הלכו לישון כי סבורים היו שמתן-תורה יתעכב שמא אכן אומות העולם ירצו לקבל התורה. – ביאור זה תמוה מאד שהתורה (בה נאמר "צו את בני ישראל", "דבר אל בני ישראל") תינתן לאומות-העולם כמבואר בכ"מ.

ב) רצו לקבל התורה במוח צלול ובדעה בהירה.

ג) להרגיע את התשוקה ("רצוא").

ד) השי"ת הוא גרם לשינתם שלא יסברו שהכנתם היא העיקר. - אבל הוא היפך פשטות מדרשי חז"ל.

ה) לא רצו לקבל התורה שבעל-פה שזמנה בלילה.

ו) פעולת שינתם היתה סור-מרע.

במעלת הניעור בליל זה העסק בתורה וסדר הלימוד – נאמרו דברים רבים בספרי הפוסקים והמקובלים, וראה הנאסף בספר "חג השבועות" להרב ימ"ב ליברמן (אה"ק תשנ"ז) פרק וא"ו (עמ' פז ואילך) [ובאמרות-קודש שבסוף הספר (עמ' שנז-שסב) מספרי חסידות פולין בעיקר גור].

בשנת תשמ"ו הביא לדפוס ר' בנימין מנחם אלתר את תורותיו של סבו הרה"צ ר' אברהם מרדכי (בנו של השפת אמת) זצ"ל מגור ונקרא בשם "אמרי אמת" ("חידושי תורה אשר אמר בשלחנו הקדוש בשבתות השנה ובמועדים").

לפחות בתשעה פעמים בכרך הרביעי [תרע"ב (עמ' 52) תרע"ד (עמ' 58) תרע"ו (עמ' 61) תרע"ז (עמ' 63) תרפ"ה (עמ' 76) תרפ"ח (עמ' 85) תרפ"ט (עמ' 86) תרצ"ג (עמ' 98) תרצ"ט (עמ' 107)] ישנן התייחסויות לשינת בנ"י בעצרת, פעם אחת אף הרחיב השאלה: "והלא היו משתוקקין לקבלת התורה כדאיתא בר"ן סוף מסכת פסחים.. והאיך זה שהיו ישנים" (בשנת תרע"ו).

ביאור מאד זהה (אך שונה) לביאורו של הרבי נאמר על ידו בשנת תרע"ב (שם עמ' 52) בשם אביו בעל השפת אמת וכך נאמר שם:

אבי ז"ל אמר על הא דאיתא בזו[הר] הק[דוש] דבעיא לנטרא דכיא דמטי עליה בההיא ליליא שעד עתה היה בכח בני ישראל [בכח ספירתם] כדכתיב שבעה שבועות תספר לך, וכתיב מזוקק שבעתיים, וביום זה בא הגמר מהש[ם] ית[ברך] שהוא שער הנ', אתה ה' תשמרם לשון בירור, רצון שמים הוא שבני-ישראל יעשו ההכנה כפי כחם והשאר בא אחר כך מן השמים, וכן כתוב בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' א'[ל] אמת, היינו שמוסרין כל כחם להשי"ת והוא גומר כדכתיב לא' גומר עלי.. ובמדרש שבני ישראל היו ישנים בלילה שקודם מתן תורה והקב"ה העיר אותם בקולות וברקים, כי בני ישראל הרגישו בנפשם שמה שהיה בכחם כבר עשו ומסרו עצמם להשי"ת שהוא יגמור, וזהו שעורר אותם בקולות וברקים.. לפי ששינת עצרת עריבה וכו', זהו איככה אלבשנה שהרגישו שאין להם יותר כח ומה שהיה בכחם כבר עשו..".

נמצא לפי ביאורו של ה"שפת אמת" היה זה אכן צעד נכון שהלכו לישון, ולכן ממשיך שם:

"ע"י שמוסרין כחם להקב"ה והיינו דאיתא שצריכין להיות ממארי דחושבנא, אז הקב"ה מעורר בכל יום, כתיב אני ישנה ולבי ער ישנ"ה בגימ' שס"ה ולבי ער בשבועות שהוא לב כל השנה [דכתיב ביה] לב השמים..".

אך לפי ביאורו של הרבי היה זה צעד לא נכון;

החידוש בביאורו של הרבי מסביר, איפוא, גם את הסיבה שהביאה את בנ"י לשכב לישון, וגם את הצורך לתקן ענין זה.

ויה"ר שנזכה תיכף ומיד ל"הקיצו ורננו גו'" – ומלכנו נשיאנו בראשם שישמיענו נפלאות מתורתו, אכי"ר.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)