חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:36 כ"א בסיון התשע"ט, 24/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הרבי ו"נטורי קרתא"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
פרשת בהר | להאיר את העומר
ריפוי מקצועי
"ופרצת" בלימוד התורה, בניצול הזמן בכמות ובאיכות
עתה דווקא ניתן לפעול "יתרון האור"
הרבי ו"נטורי קרתא"
כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו
"מהימים-טובים המצויינים"
פרשת בהר
"חלק לעולם הבא"
הלכות ומנהגי חב"ד

מרתקת ומפתיעה היא מסכת הקשרים העניפה שקיים הרבי עם ראשי תנועת 'נטורי קרתא' * "כולו זכאי" * לימוד חסידות בשכונת 'מאה שערים' * חלק ראשון

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בהיותו "ראש בני ישראל" קיים הרבי, כידוע, קשרים ענפים עם יהודים מכל גווני הקשת הרוחנית, אולם פרשה מיוחדת ומרתקת היא מסכת הקשרים של הרבי עם ראשי תנועת "נטורי קרתא" בירושלים.

כידוע, דרכו של הרבי, דרכה של חסידות חב"ד-ליובאוויטש, שונה בנושאים רבים מדרכה של "נטורי קרתא", ובראשם – הגישה של קירוב והשפעה על כל יהודי בכל מצב רוחני בו הוא שרוי בדרכי נועם.

עם זאת כפי הנראה סבר הרבי כי ישנם מי שחלק מתפקידם הוא השמעת קול מחאה כלפי הנהגות מסויימות שאינם לרוח התורה והמצוות (להלן יובא מכתבו של הרבי על תפקידם של הבשם והבורסי העוסק בעיבוד עורות, אשר העולם זקוק לשניהם).

לא נוכל, כמובן, במסגרת זו להקיף את כל מסכת הקשרים האמורה, אך ננסה לסקור פרשיה אחת העוסקת בייסוד שיעור החסידות על ידי הרבי בבית הכנסת של "נטורי קרתא" בירושלים.

נפתח תחלה בשתי התייחסויות של הרבי למנהיגי ומייסדי "נטורי קרתא".

"אדם שלא התפעל מהעולם..."

הרבנית רחל תחי' פרקש – רעייתו של הגה"ח הרב יקותיאל שי' פרקש, מו"צ אנ"ש בירושלים – הינה נכדתו של ר' עמרם (בן ר' יצחק שלמה) בלוי ע"ה, מייסד וראש "נטורי קרתא".

לאחר נישואיהם התקרבו הרב והרבנית פרקש, לאחר תהליך מתמשך, לחסידות חב"ד. מובן שהדבר התקבל בתחלה באי נוחות מסויימת במשפחה הירושלמית השורשית.

ב"יחידות" הראשונה של הרבנית פרקש יחד עם משפחתה אצל הרבי – פנה אליה הרבי ואמר:

"היות שאת נכדה של הרב עמרם בלוי, שהיה אדם שלא התפעל מהעולם ופעל לפי אמונתו, כך גם את צריכה שלא להתפעל מהעולם!...".

הרבנית פרקש מספרת שדברי הרבי חיזקו אותה מאוד שלא להתפעל מן הביקורת (על פי 'הרבי שלי', תמוז תשע"ו, עמוד 197).

"הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן ומ. ש. לא יאפשרו זאת"

כאשר שהה הרה"ח ר' חיים גוטניק ע"ה ב"יחידות" בהיכל קדשו של הרבי בה' מנחם-אב תשכ"ז הוא הזכיר בפני הרבי את מאמר חז"ל (סנהדרין צח, א) כי "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב".

הרבי הגיב (על פי "שמן ששון מחבריך", כרך ב' עמוד 139):

"...ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "כולו חייב" הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן ומ. ש. [ – כאן הזכיר הרבי את שמו הק'] לא יאפשרו זאת, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם מה לדבר והדרך היחידה היא שיהיה "כולו זכאי"...".

מיהו "הרב קצנלבויגן" שהזכיר הרבי בנשימה אחת יחד עם שמו הק' והאדמו"ר מסטמר?

ככל הנראה הכוונה לרב אהרן קצנלבויגן ע"ה, מי שייסד יחד עם הרב עמרם בלוי את תנועת "נטורי קרתא" (ראה ב"שביבים" שב"לקט ופרט" ב, כד).

שני האירועים שהובילו לייסוד השיעור

שני אירועים הובילו, כפי הנראה ממכתביו של הרבי שיובאו להלן, לייסוד שיעור החסידות על ידי הרבי בבית הכנסת של "נטורי קרתא" בירושלים:

האחד – בקיץ תשט"ז ביקר הרה"ח ר' אוריאל צימר ע"ה בשליחות הרבי בארץ הקודש. לא כאן המקום לסיפור חייו של ר' אוריאל, אך בדרכו להיות חסיד מסור ונתון לענייני הרבי שהה תקופה ארוכה בירושלים והיה מקורב ביותר לחוגי הקנאים בירושלים. אחדות משליחויותיו של ר' אוריאל באותו ביקור היו קשורות להפצת לימוד החסידות בקרב הציבור החרדי ואחת מהם היתה לעורר את ר' עמרם בלוי, מנהיג "נטורי קרתא", ללימוד החסידות.

והשני – באותו זמן התפרסם בבטאון של "נטורי קרתא", מאמר הקורא להימנעות מלימוד תורת חסידות חב"ד.

שני אירועים אלה הובילו, כאמור, לייסוד השיעור, כדלהלן.

"הנני להציע, אשר יקבע שיעור"

ביום כ"ד אלול תשט"ז שיגר הרבי מכתב מהיר ודחוף (אגרות קודש חלק יג עמוד תע) אל הגאון החסיד ר' אברהם צבי (הערש) הכהן זצ"ל ובו כתב כי כתיקון לפרסום האמור בבטאונם של "נטורי קרתא" הוא מציע כי הגרא"צ זצ"ל יקבע שיעור תניא באחד מבתי הכנסת של "נטורי קרתא" בשכונת "מאה שערים".

כך כותב הרבי בין השאר:

...ועל של עתה באתי, בהמשך להידיעות שנתקבלו ע"י השלוחים האברכים הרבנים שליט"א בביקורם בירושלים ובמאה שערים ביחוד.

הנני להציע, אשר יקבע שיעור איזה פעמים בשבוע בלימוד התניא באחת הבתי כנסיות דשם. מובן שכוונתי לא לאלו שכבר ישנו בשיעור זה, אלא לבתי כנסיות דשל אלו הקוראים לעצמם נטורי קרתא, ובעלון שלהם לאחרונה הדפיסו שימנעו מלימוד תורת חסידות חב"ד כו'. וכיון שהמנגד ללימוד החסידות מתגבר כ"כ עד שמצא מקום בעלון האמור, ולצערי יש אומרים אשר אחד או שנים נמנעו עי"ז בפועל מלימוד החסידות, הרי מובן שכל אלו השותים את מימיהם של הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, עליהם לא לבד למחות נגד השורות האמורות, כי סו"ס לא המחאה התכלית, אלא להגביר לימוד החסידות ולהפיצה אפילו חוצה ואפילו בד' אמות של אלו המנגדים ללימוד זה. ומובטחני שיצליחו, על פי פסק בי"ד של מעלה שבכל ענין של תורה, יר"ש ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה (ראה קיצורים והערות לתניא ד' קכ"ב).

ידוע מארז"ל, אי אפשר לעולם בלא בורסי ובלא בשם, אשרי מי כו'. ומובן עד כמה גדול הרחמנות על בורסי הלוחם או מנגד נגד הבשם, וככל דברי תורתינו הקדושה, אשר מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים, דברי רז"ל אלו מתקיימים ג"כ בהנוגע לעבודת האדם בעולמו, לעשות מן העולם דירה לו ית' - שהעבודה מתחלקת בשני הקוין סו"מ ועש"ט.

בורסי המעבד עורות (כמבואר בתו"א ריש פרשת משפטים בענין עבד עברי עובד אלקים כו'), ובשם המפיץ תורה בכלל ופנימיות התו' תורת החסידות ביחוד, ששייך לענין הריח, וכמבואר ממרז"ל (עי' רש"י שה"ש עה"פ ישקני מנשיקות פיהו) שטעמי ופנימיות התורה יתגלו ע"י משיח, שסימנו המובהק וענינו הוא הריח - וכסיפור רז"ל שע"י מוריח ודאין הוכיחו אמיתית המשיח בשעה שמצד שאר הענינים לא הי' מבורר - מארז"ל הזה עצמו מוכח שא"א לעולם, היינו בעבודה, מבלי עבודת הבורסי וכמבואר בכ"מ. אבל, כנ"ל - מבהיל אם הבורסי גורם להתנגדות להבשם, והאריכות למותר בדבר הפשוט וביחד עם זה מצער, למה הגענו בדורינו זה, אשר עד עתה הרי אלו שכותבי העלון אומרים שהם נשמעים לקולם ומקבלים עליהם הוראתם, זאת אומרת שיש בידם למחות, וע"ע לא נשמע דבר מהם, וזה נתינת מקום לאמר אשר שתיקה כו'.

פשוט שכוונתי בקביעות לימוד הנ"ל הוא לא שיעשה זה בחשאי ומבלי לגלות שזהו לימוד החסידות וכו', אלא שצ"ל ע"ד העשי' של המנגד, היינו שיאמר בפירוש שרצונו לקבוע לימוד זה בבית כנסת פלוני.

ומהנכון שאחד מזמני הלימוד יהי' ביום ש"ק, אשר קדוש הוא ללימוד פנימיות התורה, וכמבואר בכהאריז"ל ובכ"מ ובאריכות בקונטרס עץ חיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.

"להתחיל הלימוד בערב ראש השנה"

הרבי מסיים את המכתב כך:

שולח אני מכתבי זה מהיר דחוף, בכדי שיתחיל בהשתדלות בזה בתור הכנה לשנה הבע"ל, ומה טוב להתחיל הלימוד בערב ראש השנה, שיזכה את כל השנה שעברה ולכה"פ בתחלת שנה הבאה, ויהי רצון אשר תהי' השנה שנת גאולתנו וביאת משיח צדקנו, אשר הפצת המעינות חוצה היא הקדמה והכנה, והכלי לזה ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים בתורתו של משיח שילמד דיעה את כל ישראל שהוא באין ערוך לגבי התורה עתה, וכמרז"ל קהלת רבה פ' י"א על הכתוב כי אם שנים הרבה.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

בו ביום שיגר הרבי, במקביל, מכתב (אגרות קודש שם עמוד תעא) אל מנהיג "נטורי קרתא", ר' עמרם ברש"י בלוי זצ"ל בענין ייסוד השיעור בחסידות.

מעניין כי בעוד במכתב להגרא"צ הכהן הזכיר הרבי את הסיבה של הכתיבה בבטאון לייסוד השיעור, הרי שבמכתב לרבי עמרם הזכיר הרבי רק את הביקור של ר' אוריאל צימר.

בזמן כתיבת המכתבים על ידי הרבי כבר חזר ר' אוריאל צימר אל הרבי.

במכתביו מאותה תקופה לידידו חותני הגה"ח ר' טוביה בלוי שי' (נדפסו ב"אגרות חסיד") אנו קוראים על דברי הרבי לר' אוריאל בענין שני המכתבים והרקע אליהם.

כך במכתב הראשון שכתב לאחר שובו לארה"ב:

ב"ה מוצאי ש"ק כי תצא תשט"ז

שוכט"ס לכבוד ידידי הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה טוביה שי',

בנועם קיבלתי מכתבך ביום הראשון לבואי צלחה פה ניו יארק ורב תודות על הידיעות ומסרתי את הנחוץ במקום הנחוץ.

יעניין אותך לשמוע כי ביום ה' פרשת כי-תצא (יותר נכון באור ליום ו') הייתי על יחידות ממושכה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א. ועדיין אני מפחד להראות פני הרב חדקוב פן בחרב יצא לקראתי, כי היחידות נמשכה משעה עשר וחצי לערך עד שתיים וחצי, וזאת לאחר שהגשתי דו"ח ארוך (8 עמודים - 6 על ארץ ישראל ו-2 על תורכיא) בכתב.

מהנקודות המעניינות: ניסיתי להשמיע לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א את בעייתם המיוחדת של אנ"ש בעיה"ק ירושלים והיה לי הרושם אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א הבין היטב לבעיה זו ושאל ממני מה אפשר לעשות לתיקון המצב. אמר כי ע"י הגברת פעילות צא"ח בירושלים ישופר בדרך ממילא יחס הדרך ארץ כלפיהם.

כן אמר שיכתוב להרה"ח רא"צ שי' כהן שישתדל להגיד שיעור דא"ח בחוגי נטורי קרתא באופן ובמקום שיהיה כשר גם בעיניהם.

המכתב האמור, נכתב, כאמור בסופו, עוד טרם כתיבת המכתבים לאה"ק ע"י הרבי, אולם המכתב הבא נכתב על ידו לאחר כתיבתם:

ב"ה, א' דסליחות תשט"ז

שוכט"ס וכוח"ט לכבוד הרה"ח וכו' וכו' מו"ה טוביה,

תודה רבה על מכתבך וכבקשתך אשיב עליו מיד, אם כי בחפזון קצת מחמת טרדות ערב ראש השנה.

...בערש"ק נצבים-וילך, בהיותי בלשכה, נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר לי שרוצה לכתוב לר' עמרם ברש"י, ואחר כך צווה להמזכיר הרב ראטשטיין להראות לי את המכתב וראיתיו. התוכן: בקשה ללמוד חסידות מבלי לשים לב להטענות שיש לו שאין לזה קשר עם לימוד החסידות וכו'.

כן הראו לי מכתב שנכתב להרא"צ כהן שיקבע שיעור עם אנשי נטורי קרתא באיזה בית כנסת שיהיה ואם כי לא נזכר במכתב...

יעניין אותי איך נתקבלו המכתבים הללו פה.

בכלל הנך עושה שרות חשוב מאוד במכתביך וידיעותיך ואנא להתמיד בזה.

את שמך אמנם הזכרתי בהיחידות. סיפרתי אשר בביתך היתה ההתוועדות דשבת מברכים תמוז וכיו"ב, וכן סיפרתי שאני מקבל ממך ידיעות וכ"ק אדמו"ר שליט"א שבע מאוד רצון מזה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)