על הפסוק "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" אומרים חז"ל (מכילתא בשלח יג,יח) ש"וחמושים" הוא במובן של "אחד מחמישה". כלומר, אחד בלבד מכל חמישה מבני ישראל יצא ממצרים. בהמשך מובאות עוד דעות: "ויש אומרים אחד מחמישים, ויש אומרים אחד מחמש-מאות".
דברי חז"ל אלה טעונים ביאור. האם הכוונה לדבר בגנותם של בני ישראל חס ושלום, שאחוז קטן בלבד מבני ישראל יצא ממצרים, והשאר לא רצו להיגאל? ומה טעם להרחיב במחלוקת תנאים בעניין, שמגדילה את גנותם של ישראל – לא רק "אחד מחמישה", אלא "אחד מחמישים", או אף "אחד מחמש-מאות"?
העדיפו להישאר
עלינו לומר שדברי חז"ל אלה מספרים את התהליך שעברו בני ישראל לקראת הגאולה. בתחילה היה יהודי אחד מחמש-מאות שרצה לצאת ממצרים, וסביבו היו ארבע-מאות תשעים ותשעה, שעל אף היותם בני אברהם יצחק ויעקב – לא רצו לצאת ממצרים.
גם אחרי שמשה רבנו בישר להם – בשם הקב"ה – את הבשורה "פקוד פקדתי", שכבר הגיע הזמן לצאת מהגלות ולקבל את התורה, ואפילו אחרי שראו בעיניהם את השבירה של מצרים על-ידי עשר המכות – עדיין טענו שרצונם להיות "ככל הגויים". לשם מה ללכת לקבלת התורה ולקבל עליהם עול מצוות? מוטב להישאר בגלות ולזכות בכל "טוב ארץ מצרים"!
סחף לגאולה
ואולם אותו יהודי יחיד, אחד מתוך חמש-מאות, לא נרתע מהיותו מיעוט בתוך עמו, אלא קם והביע נכונות לצאת ממצרים מייד ובזריזות (כפירוש השני במילה 'וחמושים' – מזורזים), ואפילו בהיותו במצב ש"גם צידה לא עשו להם"!
נחישותו זו השפיעה על אחיו האחרים, שמתוך ארבע-מאות תשעים ותשעה שלא רצו לצאת ממצרים נשארו ארבעים ותשעה בלבד, ואחר-כך נשארו מהם ארבעה בלבד, ובסופו של דבר השפיע גם על ארבעת הנותרים, עד שבפועל יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים!
התקיפות תשפיע
יש בזה הוראה לקראת הגאולה העתידה. יכול יהודי לטעון: אני מוכן לצאת מהגלות, אבל קודם לכן שיהיו כל היהודים, או לפחות רובם, מוכנים לכך, ואז אצטרף אליהם. אומרים לו: לא, עליך להיות ראשון, לא אחרון!
אמנם אתה יחיד בין היהודים שסביבך, וייתכן שמקיפים אותך רבים שאינם מעוניינים לצאת מהגלות. האחד טרוד במסחרו; השני נושא משרה תורנית; השלישי עסוק בכתיבת חיבור שאולי יהפוך אותו לגדול בישראל. ביאת משיח עלולה לשבש את התכניות שלהם... אף-על-פי-כן עליך להיות 'עז פנים', ולמצוא בתוכך את התקיפות והנחישות לצאת מהגלות, ועל-ידי הנחישות שלך תשפיע גם על היהודים שסביבך.
(תורת מנחם, כרך מג, עמ' 241) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
