עגל הזהב נוצר, כפי שרש"י מפרש (תישא לב,ד), במעשה כשפים. האם הכשפים הם אכן מציאות קיימת? בעניין זה יש מחלוקת בפוסקים. הרמב"ם (עבודה זרה, סוף פרק יא) קובע נחרצות: "דברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן". הוא מוסיף ואומר, שמי שסבור כי הכשפים הם מציאות אמיתית "אינו אלא מן הכסלים ומחסרי הדעת".
לעומתו, פוסקים אחרים (רמב"ן על התורה שופטים יח,א. אברבנאל שם ועוד) סבורים שכשפים אכן קיימים ויש בהם ממשות. ואולם לדברי הכול אין הכישוף יכול לברוא יש מאין, דבר שהוא בכוחו של הקב"ה בלבד. גם מי שמכירים בכוחו של הכישוף מגבילים אותו לשינוי מיש ליש.
לצמצם את המחלוקת
כידוע, השאיפה היא למעט במחלוקת, וכשאין ברירה אלא לקבל את עובדת קיומה של מחלוקת, לפחות לצמצמה; ובמיוחד בעניין זה, שהוא מחלוקת על מציאות – האם כישוף קיים כמציאות אמיתית או לא.
לכן יש לומר שבדורות המאוחרים, ובכלל זה בימי הרמב"ם, הכול מסכימים שאין מציאות של כישוף, וכל המחלוקת היא על זמנים קדומים יותר (כפי שאנו רואים הבדלים בין הדורות. למשל, בדורות הראשונים בני-האדם חיו מאות שנים, ואחר-כך התקצרו חייהם). בעניין זה חולקים הרמב"ם והרמב"ן (וחבריו לדעה): הרמב"ם סבור כי גם אז הכישוף לא היה אלא "שקר וכזב... תוהו והבל", ואילו הרמב"ן סבור שבימים ההם זו הייתה מציאות ממשית.
דיון תיאורטי
אך אם בדורות המאוחרים הכול מודים שאין מציאות ממשית של כישוף, מדוע מובאות בספרי הפוסקים ובשולחן ערוך הלכות הנוגעות לאיסור כישוף; והרי כיום כבר אין מציאות כזאת?
אלא שההלכה עוסקת לא רק בדברים הקיימים בהווה. ההלכה דנה גם בדברים שאינם קיימים, והיא מלמדת אותנו שאם תהיה מציאות כזאת, ההלכה קובעת כך וכך.
הלימוד כמטרה
דוגמה לכך הן המצוות הכלולות בתרי"ג המצוות, אף-על-פי שאין להן עוד משמעות מעשית. למשל, המצווה "לא תחיה כל נשמה", שנאמרה על שבעת העמים החוטאים של כנען, אף שכבר השמידו את העמים האלה. וכמו-כן יש ציוויים הקשורים למשכן וכליו, שלא נאמרו אלא בהקשר המשכן שנעשה במדבר.
כי התורה עוסקת לא רק בדברים הנוגעים למעשה בפועל, אלא יש בה גם דברים שלא היו ולא יהיו לעולם, ובכל-זאת כשיהודי לומד אותם ומבין בשכלו את הסברות של התורה ואת הכרעת ההלכה – הוא מכניס לקרבו את חוכמתו של הקב"ה ומתאחד עמה (תניא פרק ה). וכך גם ענייני הכישוף שההלכה עוסקת בהם, אף שאינם בעלי משמעות מעשית, מאחר שהכישוף עצמו כבר אינו קיים – הם חלק מהתורה ויש ללומדם, בהיותם חוכמתו ורצונו של הקב"ה.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ב, עמ' 1101) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
