חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:09 זריחה: 6:39 כ"ח בטבת התש"פ, 25/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כל יהודי יכול לבנות משכן
דבר מלכות

מדורים נוספים
שבת סגולה
עצות לרפואה
כל יהודי יכול לבנות משכן
"ואתה תצווה" בתכלית הגילוי
הוראות ומקורות
החסיד השמח
שמחה כפולה
פרשת תצוה
הלכות ומנהגי חב"ד

כל אחד מישראל יכול לבנות משכן לקב"ה במו ידיו * בחלקו של כל יהודי ירדו אבנים טובות ומרגליות עם המן, והיה לו כל הדרוש לבניית המשכן * מכאן הוראה שיש לגשת אל כל יהודי ולעורר בו את הרצון לבנות משכן ממשי לקב"ה, דהיינו: להביא את הגאולה בפועל ממש *  משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כאן המקום להתעכב גם כן על שמו של יום זה – "פורים קטן":

"פורים קטן" – אינו השם היחידי ליום זה, אדרבה: לשון הגמרא1 הוא – "ארבעה עשר שבאדר ראשון", ונוסף לזה, ישנו גם השם "פורים קטן"2.

ועל פי זה, מה שנקרא "פורים קטן" – אין זה מפני שאין ברירה לקראו בשם אחר, כי אם, כדי לבטא הוראה והלכה למעשה בפועל, שיש בו ענין של קטנות לגבי פורים באדר השני.

ונמצא, שיש כאן ב' קצוות:

מחד גיסא – מדגישים את ענין הקטנות שבו, "פורים קטן", קטנות בערך לימי הפורים ממש (באדר השני).

ולאידך גיסא – מהלשון "אין בין (י"ד שב)אדר ראשון ל(י"ד שב)אדר שני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים", משמע שבכל שאר העניינים שוים הם.

ולא עוד, אלא שתורת אמת מדגישה "י"ד שבאדר ראשון", כלומר, נוסף לכך שגם אינו יהודי רואה שבין שני חדשי אדר דשנת העיבור הוא הראשון, מוסיפה "תורת אמת" ומבארת ליהודי שיום זה נקרא "י"ד באדר ראשון", ומכיון שכל ענייני התורה הם בתכלית הדיוק, מובן, שהוא "ראשון" גם במעלה.

וענין זה מודגש עוד יותר כאשר משווים בין פורים לפסח, אשר, הענין ד"מסמך גאולה לגאולה", "פורים לפסח"3, מורה ומדגיש את הקשר והשייכות שביניהם:

כשם שבפורים ישנו "פורים קטן" – ישנו גם בפסח "פסח קטן"4 (או "פסחא זעירא"). אמנם, בסדר הדברים – חלוקים זה מזה: בפורים – הראשון הוא פורים קטן ולאחריו בא פורים גדול, ואילו בפסח – הראשון הוא פסח סתם, ולאחריו בא "פסח זעירא", פסח שני.

ומכיון שכן, מודגש יותר העילוי המיוחד דבפורים קטן – להיותו הראשון, כאמור, ראשון גם במעלה.

ב. ובהקדמה:

מבואר בדרושי חסידות5 שכל עניני הבריאה הם באופן ד"משפיע ומקבל", כדברי חז"ל6: "חסד ואמת מן ינצרוהו7, אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד", ובזה גופא – באופן שכל ענין הוא גם "מקבל" וגם "משפיע". וטעם הדבר – כדי שלא יהיה ענין של קנאה ובושה במעשה בראשית, מעשיו של הקב"ה, שישנו ענין מסוים שאינו בבחינת "מקבל" ו"תחתון", לגבי כל שאר הענינים, ולכן, בהכרח שתהיה בו מעלה מיוחדת לגבי כל שאר הענינים, כך שהוא גם בבחינת "משפיע" ו"עליון".

ולדוגמא – אצל בני אדם: הוראת המשנה8 "איזהו חכם הלומד מכל אדם", אשר הוראה זו היא ביחס לכל אחד מבני ישראל, כולל – הגדולים שבהם, שבדרך כלל הרי הם בבחינת "משפיע", אף על פי כן, ישנם ענינים מסוימים שגם הם יכולים וצריכים ללמוד "מכל אדם", היינו, שנעשים בבחינת "מקבל" מאלו שלמטה מהם.

ועל דרך זה, בנוגע לכל ענין וענין שבעולם שבהכרח שתהיה בו מעלה מיוחדת לגבי כל שאר הענינים שבעולם, אשר, ביחס למעלה מיוחדת זו זקוקה הבריאה כולה לקבל שלימותה מענין זה.

ובעצם, מוכרח הדבר מדברי המשנה9 "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו":

אין לך שום דבר בעולם שנברא בעצמו – שהרי "אין דבר עושה את עצמו"10, ומכיון שכן, הרי בודאי שכל מציאותו אינה אלא על ידי זה שבראו הקב"ה בעולמו, ותכלית בריאתו – "לא בראו אלא לכבודו", כדי שעל ידו יתוסף בכבודו של הקב"ה.

ומזה מובן שבכל נברא ישנה מעלה מיוחדת שאין דוגמתה בכל שאר הנבראים שבעולם, שלכן, מוכרחת בריאתו של נברא פרטי זה, כדי לבטא ענין מיוחד בכבודו של הקדוש ברוך הוא שאינו יכול להתבטא על ידי כל שאר הנבראים שבעולם.

ובמכל-שכן וקל-וחומר: אפילו בן אדם, נברא מוגבל כו' – כאשר חוזרים ונותנים לו אותו כבוד שנתנו לו מקודם לכן, אין בכך אותו חידוש כבפעם הראשונה, אלא אם כן יהיה הכבוד באופן חדש שלא היה מקודם לכן. ועל אחת כמה וכמה כאשר תורת אמת אומרת שעניין פלוני נברא לכבודו של הקדוש ברוך הוא – הרי בוודאי שיש בו דבר מיוחד שאין דוגמתו בכל שאר העניינים שבעולם, שלכן, רק על ידו אפשרית הוספה זו בכבודו של הקדוש ברוך הוא.

ואם הקב"ה, כביכול, מקבל כבוד ממציאותו של נברא זה – הרי בודאי ובודאי שכל הבריאה כולה יכולה "לקבל" מענינו המיוחד של נברא זה.

ובנוגע לעניננו: גם כאשר ישנו ענין מסוים שהתורה קוראת לו בשם "קטן" או "זעירא", ובנדון דידן, "פורים קטן" – הרי ביחד עם זה, בהכרח שתהיה בו מעלה מיוחדת, אשר, כל שאר העניינים שבעולם, אפילו ענינים גדולים, ועל אחת כמה וכמה סתם ענינים, זקוקים לקבל ממנו. ובפרט כאשר מדגישים שפורים קטן הוא באדר ראשון, ראשון במעלה.

ג. ביאור הענין:

ידוע11 גודל המעלה ד"פתח" – שעל ידו נעשית הפתיחה דכללות הענין, למרות הקושי המיוחד שבדבר, שהרי "כל ההתחלות קשות"12.

ועל פי זה מובנת המעלה המיוחדת ד"פורים קטן" בי"ד באדר ראשון – שעל ידו נעשית ה"פתיחה", לכל הענינים דפורים בשנה זו, ומכיון שכן, הרי כל עניני העבודה דימי הפורים באדר שני הם בנקל יותר, ובדרך ממילא, נוספים ענינים חדשים בימי הפורים דאדר שני, אשר, לולי הקדמת העבודה דפורים קטן לא היו יכולים להשיגם.

ובאותיות פשוטות:

כאשר צריכים לזרז יהודי בנוגע לעניני פורים – בהתאם למארז"ל "אין מזרזין אלא למזורזין",

[כלומר, הן אמת שכל יהודי הוא זריז מצד עצמו, שכן, "כהנים זריזין הם"13, ובשעת מתן תורה נעשו כל בני ישראל (כל הנשמות דכל בנ"י עד סוף כל הדורות14) "ממלכת כהנים"15, ביחד עם טבע הזריזות דכהנים – הרי אדרבה: "אין מזרזין אלא למזורזין"],

רואים במוחש, שכאשר מתחילים לזרז שלושים יום לפני זה – אזי הפעולה היא באופן נעלה יותר, ביתר שאת וביתר עוז.

וזוהי המעלה המיוחדת בשנת העיבור, שיש בה פורים קטן – שהזירוז בכל עניני הפורים בי"ד אדר שני מתחיל שלושים יום לפני זה, בי"ד אדר ראשון, פורים קטן, ומכיון שכן, נעשים כל עניני הפורים באופן נעלה יותר.

ויש להוסיף בזה:

התחלת הזירוז בענייני הפורים שלושים יום לפני זה – יכולה (וצריכה) להיות גם בשנה פשוטה (בחודש שבט); אמנם, מובן וגם פשוט, שאינו דומה פעולת הזירוז בעניני פורים ביום רגיל בשנה לגבי יום השייך בעצמו ליום הפורים, פורים קטן, ולא עוד אלא שהוא ב"אדר ראשון", ראשון במעלה שעל ידו נעשית ה"פתיחה" לכל עניני הפורים.

וכפי שרואים במוחש כשמדברים עם יהודי שצריך להיות זירוז מיוחד בעניני הפורים (מצד גודל מעלתם ש"זכרם לא יסוף מזרעם"), שכאשר הדיבור בזה הוא בפורים קטן, הרי מטבע הדברים – אפילו מצד הטבע דנפש הבהמית (ועאכו"כ מצד הטבע של הנפש האלוקית) – שפועלים אצלו את הזירוז בהכנות לפורים באו]ן של פורים, "אויף א פורים'דיקן אופן".

ד. ענין הנ"ל הוא גם אחת הסיבות להתוועדות בפורים קטן – כדי להביא למטרה ותוצאה בנוגע למעשה בפועל:

בעמדנו בפורים קטן, שלושים יום לפני פורים גדול – הרי זה הזמן המתאים לעורר ולזרז אודות "מבצע פורים", להשתדל שכל אחד מישראל וכל בנ"י יקיימו את המצוות דימי הפורים (כמדובר בארוכה מידי שנה בשנה, וכבר נדפסו הדברים).

והדגשה יתירה בשנה זו – שהתחלת הזירוז שלושים יום לפני החג היא בפורים (קטן), ולא עוד, אלא בפורים דאדר ראשון, שעל ידו מתבטלים כל הקשיים הכרוכים בהתחלת כל ענין, ועל ידי זה ניתוסף גם בהמשכה מלמעלה בכל עניני הפורים, ומכיוון שכן, הרי עניני הפורים בשנה זו (שנת העיבור) צריכים להיות באופן נעלה יותר, ביתר שאת וביתר עוז, אפילו לגבי בחינת "עד דלא ידע" בימי הפורים דשנה שעברה (שנה פשוטה).

ואין לתמוה כיצד יתכן חילוקי מדריגות ב"עד דלא ידע"16 – כידוע שגם ב"בלי גבול" ישנם חילוקי דרגות (כמובן גם מדברי הצמח צדק בספר החקירה), וכמדובר כמה פעמים דוגמא פשוטה לדבר – שב"קו" ישנם אין סוף נקודות, וב"שטח" ישנם אין סוף קוים, ובמילא, מספר הנקודות ד"שטח" הוא אין סוף ביחס למספר הנקודות שב"קו"17.

(משיחת פורים קטן תשמ"ו – תורת מנחם תשמ"ו כרך ב', עמ' 611)

__________________

1)    מגילה ו, ב.

2)    ראה לקו"ש חלק כ"ו ע' 210 הערה 8, וש"נ.

3)    פרש"י מגילה ו, סע"ב.

4)    חלה בסופה. ראש השנה יח, סע"א. רמב"ם הלכות קידוש החדש פ"ג ה"ט.

5)    סידור שער הת"ת בתחלתו (צז, ג ואילך). ובכ"מ.

6)    תנחומא משפטים ט.

7)    תהלים סא, ח.

8)    אבות רפ"ד.

9)    שם ספ"ו.

10)  ראה חובת הלבבות שער א' רפ"ה. הובא ונתבאר בספר החקירה להצ"צ קה, א.

11)  ראה אמרי בינה שער הק"ש פנ"ז (נה, א), סה"מ תרע"ח ע' רפג, תפר"ח ע' קב. ובכ"מ.

12)  מכילתא ופרש"י יתרו יט, ה. תוד"ה פסיעה – תענית י, סע"ב.

13)  שבת כ, א וש"נ. רמב"ם הלכות שבת פ"ג ה"כ.

14)  פרד"א פמ"א תנחומא יתרו יא. שמו"ר פכ"ח זח"א צא, א. ח"ב פג, ב.

15)  יתרו יט, ו.

16)  נתבאר בארוכה בהתוועדות פורים תשמ"ה שיחה ב.

17)  ראה התוועדויות תשמ"ג ח"ב ע' 1018-9. ח"ג ע' 1370-71. ועוד.

סיכום:

בפורים קטן יש מעלה מיוחדת שאין אפילו בימי הפורים. שכן הבריאה כולה נבראה באופן של 'משפיע' ו'מקבל', והיינו גם שבכל נברא יש ענין שבו הוא 'משפיע' ביחס לשאר הנבראים. ומובן שגם בפורים קטן יש עניין  הוא 'משפיע' לשאר הענינים כולל לימי הפורים עצמם.

והדבר מודגש בלשון חז"ל שכינו את פורים קטן: "י"ד שבאדר ראשון", שמזה מובן שלענין מסוים פורים קטן הינו 'ראשון' וקודם במעלה.

מעלתו של פורים קטן היא בכך שהוא "פותח" את כל עניני הפורים, ואזי נעשים הענינים דימי הפורים בנקל יותר ובהתעוררות גדולה יותר, וממילא באופן טוב יותר, שהרי פעולה שנעשית מתוך הכנה והתעוררות שלושים יום קודם לכן, היא באופן נעלה וביתר שאת.

ואף-על-פי שבכל שנה מתעוררים ומתכוננים שלושים יום לפני ימי הפורים – החל מי"ד שבט, הרי אינה דומה התעוררות זו להתעוררות הבאה מיום ששייך בעצמו לימי הפורים – פורים קטן. כפי שרואים במוחש שכאשר מעוררים יהודי בפורים קטן אודות ימי הפורים, הדבר פועל עליו הרבה יותר מכפי שהיה פועל עליו בי"ד שבט.

וזו המעלה המיוחדת בפורים קטן, שעל ידו ההכנה לימי הפורים היא באופן נעלה יותר וממילא גם עניני הפורים (ומבצע פורים) הם באופן נעלה יותר.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)